מדינת ישראל נ' פלוני

המסגרת העובדתית

1. הנאשם, שלמה שושן (להלן: הנאשם) הורשע על פי הודאתו בשני כתבי אישום במסגרתם יוחסו לו עבירות של רישיון נהיגה פקע מעל 6 חודשים ועד שנתיים לפי סעיף 10א לפקודה (2 עבירות), נהיגה בקלות ראש לפי סעיף 62 (2) לפקודה (2 עבירות), רישיון הרכב פקע פחות מ-6 חודשים לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה, ונהיגה ללא רישיון נהיגה (מעולם לא הוציא לסוג זה) לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה (2 עבירות).

    

2. על פי עובדות כתב האישום הראשון ביום 7.1.2022 בשעה 13:12 לערך, נהג הנאשם ברכב משא סגור במשקל עד 7500 ק"ג (להלן: המשאית), ברחוב בני ישראל באילת. הנאשם נהג במשאית בהיותו בלתי מורשה לנהיגה לרכב מסוג זה, וללא פוליסת ביטוח תקפה; עוד במועד האמור נהג הנאשם במשאית כשרישיון הנהיגה שלו פקע מעל ששה חודשים, ואילו רישיון הרכב פקע פחות מ-6 חודשים. על פי כתב האישום, בנהיגתו דלעיל נהג הנאשם בקלות ראש.

    

   על פי עובדות כתב האישום השני, כחודשיים לאחר מכן, ביום 1.3.2022, נהג הנאשם במשאית ברחוב פרג באילת, באותן הנסיבות המתוארות לעיל.

    

3. בדיון שהתקיים ביום 24.10.2022, הודה הנאשם במיוחס לו בשני כתבי האישום במסגרת הסדר טיעון, והורשע בעבירות שפורטו לעיל. ההסדר לא כלל הסכמה עונשית, אך הוסכם כי הנאשם יישלח אל שירות המבחן על מנת שייערך תסקיר לעניין העונש.

    

4. שירות המבחן בתסקירו מיום 1.2.2023 (להלן: התסקיר הראשון) ביקש דחיית הדיון ב - 3 חודשים עקב אשפוזו של הנאשם בבית חולים פסיכיאטרי.

    

5. התסקיר מיום 24.5.2023 (להלן: התסקיר השני) סקר את תולדותיו של הנאשם, יליד 1981, את יחסו לביצוע העבירה ועמד על גורמי הסיכון והסיכוי בהתנהגותו; שירות המבחן תאר כי הנאשם סובל מתחלואה נפשית ופיסית, צרך בעבר חומרים משני תודעה, ונקלע לחובות. הנאשם ביטא חרטה על התנהלותו, ומסר שמאז האירועים לא שב לנהוג. עוד התרשם שירות המבחן כי לנאשם שאיפות לקיים שגרת חיים נורמטיבית, ורשת תמיכה משפחתית המסייעת לו. על פי דבריו, הנאשם הפסיק לצרוך חומרים משני תודעה, ובסופו של יום שירות המבחן התרשם כי הצטמצם הסיכון לביצוע עבירות. שירות המבחן לא המליץ על הליך טיפולי בשל מורכבות מצבו הנפשי והפיסי של הנאשם, וכן לאור העובדה כי הוא מטופל בתחום הנפשי, והמליץ להשית עליו מאסר מותנה "שיהווה בעבורו ענישה מרתיעה ומציבה גבולות ברורים".

    

   הטיעונים לעונש

6. התביעה בטיעוניה לעונש ביקשה לקבוע מתחם ענישה נפרד לכל אחד מכתבי האישום, הנע בין מאסר מותנה ועד 12 חודשי מאסר בפועל, ופסילת רישיון נהיגה בפועל הנעה בין 8 חודשים ועד 18 חודשים, וביקשה למקם את עונשו של הנאשם ברף הבינוני גבוה של המתחם, כך שיושת עליו עונש של שלושה חודשי מאסר "בגין כל אחד מהאישומים", מאסר על תנאי "מרתיע", וכן פסילת רישיון נהיגה בפועל "שלא תפחת" מ- 24 חודשים, פסילה מותנית, ועיצום כספי.

    

   התובע עמד על הסיכון שנשקף ממעשיו של הנאשם, אשר נהג ברכב משא כבד, בטבורה של עיר, וזאת כשהוא לא עבר הכשרה מתאימה לכך. התובע הוסיף כי הנאשם נהג ברכב המשא מתוקף היותו בעל חברת הובלות (ובעל המשאית), ויש לזקוף עובדה זו לחובתו.

    

   התביעה הפנתה את בית המשפט לפסיקה אשר היה בה כדי לתמוך, לשיטתה, בעתירתה העונשית.

    

7. ההגנה בטיעוניה לעונש ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן, ולהשית על הנאשם עונש הצופה פני עתיד, וכן להשית עליו פסילת רישיון בפועל החופפת לתקופת הפסילה שריצה עד כה (פסילה עד תום ההליכים). ההגנה עמדה על נסיבותיו האישיות המורכבות של הנאשם, כפי שעלו בתסקיר שירות המבחן, והדגישה כי מאז ביצוע העבירות לא עבר עוד עבירות תעבורה, או בכלל. ההגנה שיתפה את בית המשפט בכך שהנאשם שקוע בחובות כספיים כבדים, וממילא אין באפשרותו לקבל רישיון נהיגה בעקבות הליכים שונים המתנהלים נגדו בהוצאה לפועל. לדברי הסניגורית, הטלת עונש מאסר על הנאשם, ולו בדרך של עבודות שירות, תהא מנוגדת לאינטרס הציבורי.

    

   ההגנה הפנתה את בית המשפט לפסיקה על מנת לתמוך בעתירתה העונשית.

    

8. הנאשם בדברו האחרון לעונש, אמר לבית המשפט:

    

   "גילוי נאות אני אדם מאד מוכר פה בעיר בתחום ההובלות...אני מאד מבין את עמדת התביעה, דיברתי עם גור (עו"ד צור, ב"כ התביעה – ג.א.) בחוץ והוא עושה את העבודה שלו ואני לא רוצה ליצור שום תקדים זאת העבודה שלו ....בשנת 1999 התגייסתי למג"ב ושררתי כלוחם בתוך עזה. קרה לי שם מקרה שאני לא אפרט כרגע והלכה למעשה אושפזתי בבית חולים פסיכיאטרי בזמן הצבא. אחרי כמה שנים התפרצה לי מאניה דפרסיה, לא שיתפתי אך אחד, עבדתי, הבאתי ילדים לעולם, בינתיים כולם חושבים שאני בסדר אבל התמודדות נפש זה דבר הכי קשה שיש, רק בשנה האחרונה קיבלתי אחריות והחלטתי לצאת מהארון וברוך השם אני מנסה להסתכל על הדברים בפן החיוב, עזוב את הקשיים הכלכליים, אדם במניה דפרסיה יכול ללכת להוציא כספים בסך של 400,000 ואפילו לא יודע את זה, הגוף שלך בריא, אתה וורבלי אבל המוח שלך אומר לך שאתה צריך למות. להגיד שאני בתחילת ההליך זה נחמד אך אני לא מאחל לאף אחד לעבור את מה שאני עובד. התחלתי להתמודד מול הרשויות, מול ביטוח לאומי, משרד הביטחון ולהתמודד מול עצמי, אז להגיד שאני בתחילת הדרך זה לא נכון. אני הקמתי פיילוט עולמי שנקרא "כמוני כמוך" זה יצא לדרך לפני חודשיים, מאחר ואין מענה למתמודדי נפש, הקמתי חדר שהוא אך ורק למתמודדי נפש באילת שקורם עור וגידים. אני מודע לטעות שעשיתי, מודע מאד, גרמתי לעצמי בעיות כלכליות מאד קשות. אני מעל שנה וחצי לא עובד, לא יוצא מפתח הדלת, חזרתי לגור אצל ההורים שלי, בקושי רואה את הילדים שלי ולגזור עלי שלילה נוספת או מאסר בפועל שיומר לעבודות שירות, זה גזר דין מוות עבורי. אני לא יודע כמה אתם מבינים מה זה מתמודד נפש אבל זה יכול בהחלט להחזיר אותי אחורה. אני מבקש להתחשב בי ובאמת אני לא מבקש ליצור פה תקדים אבל אני מבקש להתחשב בי, אם התובע היה יכול הוא היה בהחלט עושה משהו, אבל אני מבין גם את העמדה שלו, תודה".

    

9. לאחר שנשמעו הטיעונים לעונש, ועל מנת שמלוא הנתונים יהיו פרושים בפניי, הופנה הנאשם לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות. במועד 5.7.2023 התקבלה חוות דעת אשר קבעה כי הנאשם איננו כשיר לביצוע עבודות שירות, וזאת בהסתמך על חוות דעת הרופאים המומחים המטפלים במועמד בקהילה, שקבעו כי אינו כשיר מבחינה רפואית )ואף לא במגבלות רפואיות(, לביצוע עבודות שירות. בחוות הדעת אף צוין כי הנאשם סירב בתוקף לבצע עבודות שירות בהתאם לכללי הממונה.

    

   דיון והכרעה

   מתחם העונש ההולם

    

10. בהתאם למבחן הקשר ההדוק שנקבע ב בע"פ 4913/10 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014), אני קובע כי שני כתבי האישום בהם הורשע הנאשם מגלמים אירוע אחד, בהיותם חלק מפרשה עבריינית אחת.

     

11. הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם הם שמירה על ביטחונם ושלומם של משתמשי הדרך.

     

    מידת הפגיעה בערכים המוגנים במקרה דנא היא בינונית. הנאשם נהג במשאית כשלא היה מורשה לנהיגה ברכב מסוג זה, ללא רישיון רכב תקף, וממילא ללא ביטוח. כל זאת עשה הנאשם פעמיים, בטבורה של עיר, בצהריי היום. בכך סיכן הנאשם, ולא פעם אחת, את שלומם של משתמשי הדרך.

     

    עם זאת, ברי שיש להבחין בין נאשם הנוהג ברכב אשר אינו מיומן לכך כלל – מעולם לא הוציא רישיון נהיגה, לבין הנאשם כאן, אשר לא עבר הכשרה מתאימה לסוג כלי הרכב בו נהג, אולם כן החזיק ברישיון נהיגה, מובן שהסיכון מפניו פחות גבוה, באופן יחסי, מנהג שאינו מיומן כלל.

     

12. אשר למדיניות הענישה הנהוגה: רובה המוחלט של הפסיקה אותה הגישה המדינה לא היתה רלוונטית למקרה דנא. כך למשל הגישה התביעה פסק דין טרם תיקון 113 לחוק העונשין (שממילא לא כלל קביעת מתחם) שם הורשע הנאשם בפעם השנייה בעבירה של נהיגה ללא סוג רישיון מתאים, עניין אשר השתכלל בעונש שהושת עליו, ואין לכך כל רלוונטיות לענייננו (עפ"ת (מרכז) 42946-08-11 מסראוה נ' מדינת ישראל (23.10.2011). אמנם הנאשם כאן הורשע בשתי עבירות (בגין שני מעשים), אך זוהי לו הרשעתו הראשונה. כך גם הוגשה פסיקה ביחס לנאשם אשר נהג אמנם בהיותו בלתי מורשה לנהיגה, אך גם בהיותו פסול לנהיגה, עבירה אותה לא עבר הנאשם כאן. זאת ועוד, הנאשם שם מעולם לא קיבל רישיון נהיגה (פל"א (ב"ש) 3092-07-14 מדינת ישראל נ' אל חמידי (31.8.2014). עוד פסק דין בו השתכללו נתונים שאינם יכולים לבוא בגדר קביעת מתחם ענישה, נוכח העובדה שפסק הדין ניתן טרם תיקון 113 לחוק העונשין, כאשר היה מדובר ב"עבריין מועד בעבירות תעבורתיות ופליליות כאחד" ראו את רע"פ 1189/05 כולי נ' מדינת ישראל (9.3.2006), כן הוגש רע"פ 4236/13 בן חיון נ' מדינת ישראל (3.11.2013) שם התגלעה מחלוקת ביחס להפעלת מאסר מותנה שעמד לחובת הנאשם, לאחר שנהג באוטובוס זעיר כשלא היה מורשה לכך, ונסיבות המקרה שם שונות לחלוטין מעניינו של הנאשם כאן (למותר לציין כי נסיבותיו האישיות של הנאשם נשקלו בגזירת עונשו, שכן זה ניתן טרם תיקון 113 לחוק העונשין).

     

    מהפסיקה אותה הגישה ההגנה עלה כי מתחם העונש ההולם בעבירה אותה עבר הנאשם (לעיתים בשילוב עם מסירת פרטים כוזבים או אי מתן פרטים כלל) נע בין מאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר בפועל: פ"ל (ב"ש) 11319-02-22 מדינת ישראל נ' אשורוב (11.1.2023); פל"א (חד') 6384-02-21 מדינת ישראל נ' יחיאלוב (28.2.2021).

     

    וראו גם את: עפ"ת (ב"ש) אושורוב נ' מדינת ישראל (שאוזכר בעניין אשורוב לעיל), תתע"א (פ"ת) 5117-04-16 מדינת ישראל נ' רחמאן (12.7.2016); תתע"א (י-ם) מדינת ישראל נ' אבו זעיתר (14.5.2023).

     

13. לאור האמור לעיל, נוכח נסיבות המקרה דנא בשילוב מדיניות הענישה הנהוגה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם, ביחס לכל העבירות אותן עבר הנאשם, נע בין מאסר מותנה, ועד שנת מאסר בפועל, ופסילת רישיון נהיגה הנעה בין 4 חודשי פסילה ועד 18 חודשי פסילה.

     

    העונש המתאים לנאשם

14. הנאשם נעדר עבר פלילי. לנאשם רישיון נהיגה מעל 20 שנים – משנת 1999, ובעברו עבירות מסוג ברירת משפט (עבירות קנס), למעט שתי הרשעות בהן נשפט בהעדרו בגין נהיגה מעל המהירות המותרת בדרך בין עירונית. לא היתה מחלוקת כי מאז ביצוע העבירות בהן הורשע, לא הסתבך הנאשם בעבירות נוספות, מתחום התעבורה או בכלל.

     

15. הנאשם לקח אחריות על מעשיו, הודה, הביע חרטה כנה, ואף מסר לשירות המבחן שהמשאית מושא כתב האישום נמכרה.

     

16. הנאשם הוא אב לארבעה ילדים בגילאי 5- 17, ומתמודד עם קשיים משמעותיים, שעלו בתסקיר שירות המבחן. מדובר באדם הסובל מתחלואים נפשיים קשים, ונזקק לאשפוז מפעם לפעם בגינם; עוד עלה מהתסקיר, שהנאשם אינו אדם בעל מאפיינים שוליים, והוא עושה מאמצים, בגדר יכולותיו, להשתקם, ולתפקד בחברה באופן נורמטיבי. מהתסקיר אף עלה כי הנאשם פעל להקמת פרוייקט חברתי למתמודדי נפש, המאפשר מפגשים חברתיים של מתמודדי נפש בשילוב גורמי טיפול, לרבות עובדים סוציאליים בהתנדבות. הנאשם אף ביטא הטבה במצבו מאז קידום יוזמה זו. שירות המבחן התרשם כי הסיכון הנשקף מפני הנאשם בתחום עבירות התעבורה "הצטמצם".

     

    שירות המבחן התרשם עוד כי הנאשם מבין את חשיבות הקשר עם גורמי הטיפול בתחום בריאות הנפשי, והוא - "דואג לקבלת מענים והוא מצוי בקשר עם גורמים מטפלים בבריאות הנפש", ובסופו של דבר המליץ להטיל עליו ענישה הצופה פני עתיד, ללא מעורבות שירות המבחן בהליך הטיפול, שכולו נעוץ במצבו הנפשי של הנאשם.

     

17. התרשמתי מדבריו הכנים של הנאשם בבית המשפט ונראה כי הוא עורך מאמצים כבירים על מנת לתפקד באופן נורמטיבי חרף הקשיים העומדים בפניו. הנאשם ביקש להמשיך בדרכו השיקומית.

     

18. בנסיבות המתוארות לעיל, אני סבור כי שליחת הנאשם לעונש של מאסר עלולה לפגוע בהליך שיקומו אל מול גורמי בריאות הנפש, ותחטא לאינטרס הציבורי. יתרה מכך, על פי חוות דעת הממונה, מסתבר כי הנאשם איננו מתאים לריצוי עבודות שירות והמשמעות היא כי אם יוטל עליו עונש מאסר, יאלץ לרצותו בבית הסוהר, על כל ההשלכות העולות מכך בעניינו של נאשם זה.

     

19. לא נעלמה מעיני העובדה כי אף הנאשם עצמו הבהיר בפני הממונה כי איננו מוכן לרצות עבודות שירות, אולם גם אני התרשמתי, כמו שירות המבחן, כי יש להשית עליו עונש מרתיע, הצופה פני עתיד – המצוי בתחתית מתחם הענישה אותו קבעתי. מכל מקום, הנאשם הבהיר בדיון שהתקיים היום, כי סירובו נבע בשל נסיבותיו הרפואיות בלבד.

     

20. מצאתי לאזן את חומרת העבירות בענישה נוספת, חינוכית, בדמות צו שירות לטובת הציבור בהיקף של 250 שעות, זאת על אף ששירות המבחן לא המליץ על כך. יהא בכך משום העברת מסר עונשי חינוכי לנאשם, נוסף על רכיבי הענישה הנוספים שיוטלו עליו.

     

21. לאור האמור לעיל, נוכח הודייתו של הנאשם במיוחס לו, עברו התעבורתי, העובדה שהוא נעדר עבר פלילי, נסיבותיו האישיות, והמלצת שירות המבחן, אני משית עליו את העונשים הבאים:

     

    • מאסר למשך 6 חודשים, ואולם הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור בתוך 36 חודשים מהיום עבירה לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה או עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

       

    • אני פוסל את הנאשם מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה וזאת למשך 18 חודשים בניכוי 10 חודשי פסילה אותם ריצה בגין תיק זה. הנאשם הצהיר ביום 24.10.2022 כי אין בידו רישיון נהיגה ומשכך תנפיק המזכירות אישור הפקדה בהתאם.

       

    • אני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 6 חודשים, וזאת על תנאי למשך 36 חודשים מהיום, אם יורשע בעבירה של נהיגה על ידי בלתי מורשה לסוג רכב או יעבור על העבירות המנויות בתוספת הראשונה והשנייה לפקודת התעבורה.

       

    • קנס בסך 1,500 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים, הראשון שבהם לא יאוחר מיום 1.10.2022.

       

    • צו של"צ – הנאשם יבצע צו של"צ בהיקף של 250 שעות בהתאם לתכנית שתוכן על ידי שירות המבחן. תכנית תוגש בתוך 21 ימים, ותאושר בהתאם. יובהר לנאשם כי אם לא יבצע את צו השל"צ, עלול הדבר להביא להפקעתו ולחידוש המשפט ודיון מחודש בשאלת העונש.

       

       

      זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע תוך 45 ימים.

       

       

       

      ניתן היום, כ"ח תמוז תשפ"ג, 17 יולי 2023, בהעדר הצדדים.