מהו סיווגו הנכון של אימובילייזר לצורך תשלום ?

השופטת מרים דיסקין:

1.         בפני ערעור שהוגש על-ידי מדינת ישראל - אגף המכס והבלו (להלן: "המערערת") כנגד א.ד.י. מערכות סטריאו ואזעקות לרכב בע"מ (להלן: "משיבה 1") וכנגד לביא ציון הפצת סטריאו לרכב בע"מ (להלן: "משיבה 2"). הערעור מכוון כנגד פסק-דינו החלקי של בית-משפט השלום בתל-אביב - יפו, מיום 27.6.04 (כב' השופט בן-חיים) (להלן: "פסק הדין").

העובדות הצריכות לענין

2.         המשיבה 1 ייבאה בין השנים 1994 - 1995 מכשירי אימובילייזר וסיווגה אותם, לצורך תשלום מכס, כפרט מכס 83.01.2010 לצו תעריף המכס, תחת הכותרת "מנעולים לרבות מנעולי תלייה (מופעלות באמצעות מפתח, קומבינציה או חשמלי) ממתכת פשוטה ...". באותם מועדים ייבאה גם משיבה 2 מכשירי אימובילייזר לרכב וסיווגה אותם, לצורך תשלום מכס, כפרט מכס 85.36.2041 לצו תעריף המכס, תחת הכותרת "מכשירים חשמליים למיתוג ... המיוחדים למערכת בלימה, לתאורה או לאיתות ...".

3.         המערערת לא קיבלה את סיווגיהן של המשיבות ושלחה להן הודעות גירעון, במסגרתן הודיעה המערערת, כי הסיווג הנכון של פרט המכס , לצורך חישוב המכס שיש לשלם, הינו על-פי פרט המכס שמספרו 85.36.2049 בצו המכס, המתייחס ל "מכשירים חשמליים למיתוג או להגנת מעגלים חשמליים או לביצוע חיבורים אל או בתוך מעגלים חשמליים ... למתח שאינו עולה על 1000 וולט, מנתקי מעגלים חשמליים, מהסוג המשמש ברכב מנועי, אחרים ...".

4.         בפסק הדין החלקי נשוא הערעור, אישר בית המשפט כי הסיווג בו בחרה המשיבה 2 הינו סיווג שגוי ובחר לאמץ כסיווג הנכון, את סיווגה של המשיבה 1, קרי - בית המשפט אימץ את הסיווג תחת פריט המכס שמספרו 83.01.2010 וקבע, כי נחה דעתו "כי אימבולייזר נתפס בכף ההגדרה המרחיבה של הערך 'מנועל'" (עמ' 6 - 9 לפסק הדין).

טענות המערערת

5.         המערערת חוזרת וטוענת, כי סיווגם הנכון של הטובין - האימובילייזר - צריך להיות תחת פרט המכס 85.36.2049, ומשכך, טעה בית המשפט קמא כאשר קבע כי יש להגדיר את האימובילייזר, לצורך חיובו במכס, תחת פרט מכס אחר.

            טוענת המערערת, כי לצורך סיווגו של המוצר, יש לבחון את מהותו וטיבו, ובכלל זה יעודו, תכונותיו והשימוש הרגיל והטבעי שניתן לעשות בו, וזאת כשלב ראשון ודומיננטי בתהליך הסיווג, וכי אין מקום למבחן השימוש והייעוד, אלא במקרים בהם המחוקק עצמו מפנה למבחן זה. לטענת המערערת, טעה בית-משפט קמא כאשר העדיף את מבחן הייעוד והשימוש של האימובילייזר על-פני מבחן המהות, ומשכך, יש לבטל את קביעתו.

            עוד טוענת המערערת, כי גם על-פי מבחן הייעוד והשימוש מתחייבת המסקנה, ולפיה ייעודו ושימושו של האימובילייזר הינו כמכשיר המבצע חיבורים וניתוקים של מעגלים חשמליים ברכב מנועי, ולא כ"מנעול", כפי שקבע בית-משפט קמא, ושלל את ההשוואה שערך בית המשפט קמא בין האימובילייזר לבין כרטיס חשמלי, המשמש לפתיחת דלתות חדרי בית-מלון, שכן הכרטיס החשמלי האמור אינו יכול לשמש כמנעול, משום שהוא אינו נועל את הדלת וייעודו הוא לפתוח את הדלת באמצעות הפס המגנטי הטבוע בו.

            המערערת חוזרת ומדגישה, כי "האימובילייזר אינו נועל דבר ברכב המנועי! האימובילייזר מביא להשבתת מערכות ההצתה והמנוע של הרכב המנועי, וזאת הוא עושה על-ידי ניתוק מעגל חשמלי, ולאחר-מכן, על-ידי חיבור מעגל חשמלי, הוא מאפשר  את השימוש במערכת ההצתה והמנוע של הרכב המנועי". המערערת אף מוחה על הקביעה בפסק הדין, לפיה סיווגם של הטובין על פי צווי המכס נעשה על-פי "נטייה ספונטנית", שכן מערכת סיווג הטובין איננה ענין של "תחושות" או "נטיות", והוא נעשה על-פי כללים שנקבעו בצו תעריף המכס ובפסיקת בית המשפט העליון.

            לביסוס עמדתה מפנה המערערת לחוות-דעתו של המומחה מטעמה, מהנדס דוד חורי, ולחקירתו  בבית המשפט, וכן לאמור בחוות הדעת שהוגשו על-ידי מומחי המשיבים - המהנדס דוד נמרי והמהנדס יוסף טנא - המאשרים בחוות הדעת שהגישו, כי תפקידו של האימובילייזר היא לגרום לניתוקים אוטומטיים של מערכות חשמליות ברכב.

טענות המשיבות

6.         המשיבות חוזרות וטוענות, כי האימובילייזר הינו מנעול אלקטרוני, והן מפנות להגדרת "מנעול", כפי שמופיעה בפרט המכס 83.01 פיסקת משנה 2010, הגדרה אשר לדעתן תואמת בדיוק את הגדרתו של האימובילייזר.

            המשיבות נסמכות על העולה מחקירתם של המומחים מטעמן: דבריו של המהנדס יוסף טנא, אשר טען בחקירתו כי האימובילייזר הינו למעשה מנעול אלקטרוני; וכן, מסקנותיו של המהנדס נמרי בחוות-דעתו, על-פיהן האימובילייזר הינו מנעול חשמלי.

            המשיבות אף מפנות להגדרה המילונית של הערך "מנעול", המוגדר כ "אביזר קבוע או נייד, שנועד לחסום את הכניסה או את הגישה למקום מסויים או לדבר מסויים. בדרך כלל, המנעול ננעל ונפתח על-ידי מפתח מתאים או באמצעות כרטיס מגנטי או אות אלקטרוני" (מילון "רב מילים" של שויקה, בהוצאת "המרכז לטכנולוגיה חינוכית"), הגדרה המתאימה, לדעתן, להגדרת האימובילייזר וסיווגו כמנעול.

וכן למבחן "הייעוד והשימוש" ולעדותו של המהנדס יוסף טנא שהבהיר, כי מטרת האימובילייזר היא מניעת ההתנעה של הרכב. כן הן מפנות לע"א (י-ם) 1041/00 אוטו פרט בע"מ נ' מדינת ישראל, שם העדיף בית המשפט את סיווגו של מנעול המיועד לשימוש בכלי-רכב, כמנעול הפטור מתשלום מס קנייה "בשים לב לתכלית החברתית החשובה שלו, שהיא מניעת גניבות".

דיון

7.         אומר מיד, כי לעניות דעתי דין הערעור להתקבל, ואבאר.