מוסך נעמה בע"מ נ' דוד סייג ואח'

פסק דין

עסקינן בתביעה כספית לתשלום חוב בגין תיקון רכב.

לטענת התובעת, רכבה של הנתבעת 1 (להלן – "הנתבעת") הוכנס למוסך שבבעלותה לשם תיקונו עקב תאונה. התובעת ביצעה את התיקונים הנדרשים לפי חוות דעת שמאי מטעם חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב, אך הנתבעת לא שילמה עבור תיקון זה.

זה המקום לציין, כי התביעה הוגשה נגד שני הנתבעים שהיו נשואים באותה עת, ואולם הנתבע 2 בחר שלא להתגונן מפני התביעה, וכיום תלוי ועומד נגדו פסק דין על מלוא סכום החוב.

הנתבעת טענה, כי הרכב הוכנס למוסך התובעת ללא ידיעתה ומבלי שהתחייבה בדבר כלשהו כלפיה, ומבלי שקיבלה בסופו של דבר פיצוי מחברת הביטוח.

בד בבד עם קביעת התיק לשמיעת ראיות, הוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית, אך הנתבעת לא עשתה כן, אף שידעה כי עליה להגיש תצהירים כאמור. חרף כך ולפנים משורת הדין, התרתי לנתבעת למסור את גרסתה בחקירה ראשית.

בדיון אשר התקיים בפניי היום, העידו מנהל התובעת, מר חליל שאהין והנתבעת בעצמה.

לאחר ששמעתי את הצדדים ושקלתי את טענותיהם, נחה דעתי לקבל את התביעה.

לצורך הדיון מקובלת עליי גרסת הנתבעת, כי היא עצמה לא פנתה אל התובעת עת הוכנס הרכב למוסך, וגם לא הוציאה את הרכב משם לאחר תיקונו, אלא היה זה בן זוגה לשעבר, הנתבע 2.

יחד עם זאת, מכלול הנסיבות והראיות מצביעות על כך כי הדבר נעשה בידיעת הנתבעת ובהסכמתה מכללא, וכי הנתבע 2 פעל למעשה בשליחותה בהיותה בעלת הרכב.

אגב כך יוער, כי הנתבעת איננה טוענת כי לא החזיקה ברכב או לא השתמשה בו בפועל באותה תקופה. לפיכך סביר להניח, כי בזמן שהות הרכב במוסך היא ידעה אודות כך ואף הסכימה לביצוע התיקונים, שאם לא כן יש להניח כי היתה מקימה קול זעקה לנוכח 'היעלמות' הרכב ונוקטת בפעולות לאיתורו – ואין כך הם פני הדברים במקרה דנן.

יתרה מזאת, טענתה של הנתבעת כי לא ידעה אודות הכנסת הרכב למוסך, היא טענה שלא הוכחה ואף עומדת בסתירה למסמכים שהוגשו לתיק, כגון: חוות הדעת השמאית המופנית אליה ולא לנתבע 2, אף שהוא המבוטח עפ"י הפוליסה – ללמדנו, כי ההתקשרות של השמאי היתה עם הנתבעת ולא עם הנתבע 2.

די בכך כדי לבסס את התביעה בעילה החוזית, אך למעלה מן הצורך אוסיף, כי התביעה הוגשה גם בעילה של עשיית עושר ולא במשפט, ובנסיבות העניין ברור כי הנתבעת השביחה את מצבה על ידי כך שהרכב תוקן ונמכר בשלב מסוים לאחר התיקון, מבלי ששילמה לתובעת עבור התיקון אף שידעה והסכימה לביצוע התיקונים באמצעות שליחה, הנתבע 2.

אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את סכום התביעה בסך של 11,877 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 2,500 ₪ כולל מע"מ, וכן כל סכום ששולם בגין אגרה.

המזכירות תמציא העתקים מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"א אדר ב תשע"ד, 13 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.