מועב שרותי מזון בע"מ נ' מדינת ישראל

פסק דין

העותרת ניגשה למכרז נשוא העתירה ביום 4.2.10. ביום 7.2.10 פנתה העותרת ליחידת הרכש המרכזית בבנק ישראל והשיגה על המכרז. ההשגות עומדות ביסוד העתירה. ביום 18.2.10, הודיע המשיב לעותרת כי הוא דוחה את ההשגות בתשובה עניינית. כעבור למעלה מחודש שבה העותרת ופנתה למשיב באותן השגות עצמן. בחלוף 3 שבועות, משלא נענתה, הגישה את העתירה. במסגרת העתירה ביקשה העותרת כי בית המשפט יוציא צו ביניים בו יורה על מניעת פרסום תוצאות המכרז ואם כבר פורסמו, יורה על מניעת מימוש התוצאות.

במסגרת הבקשה לצו הביניים, העמדתי את העותרת על השיהוי הכבד בו נגועה עתירתה. לנוכח השיהוי לא הוצאתי צו ביניים וביקשתי מן העותרת להודיע לבית המשפט אם בנסיבות העניין ואם לאור האמור לעיל, עדיין עומדת היא על עתירתה. משהודיעה העותרת כי היא עומדת על עתירתה, הוריתי למשיב להגיש כתב תשובה וקבעתי את העתירה לדיון. במהלך הדיון הבהרתי לעותרת כי אין בידיה מענה של ממש לא לעניין השיהוי הכבד בו נגועה עתירתה, והן לעניין המניעות הנובעת מכך שהעותרת השתתפה במכרז ללא כל הסתייגות מתנאי מן התנאים אותם היא תוקפת עתה בעתירה. יתירה מזאת, העותרת השתתפה בכנס מציעים שנערך זמן מה לפני המועד האחרון להגשת הצעות ולא העירה דבר על תנאי המכרז וכך גם חתם מנהל העותרת על כך שהוא מבין את תנאי המכרז, בדק אותם וכי הוא מסכים להם.

משהערתי את אשר הערתי במהלך הדיון, ביקש ב"כ העותרת לחזור בו מן העתירה והעיר כי הבין שבית המשפט מציע לו לחזור מן העתירה ללא צו להוצאות. הצעה כזאת לא באה מטעמי. אכן, ככלל, משמבקש עותר לחזור בו מן העתירה בשלב מוקדם של הדיון, אין בית המשפט נוטה לחייב אותו בהוצאות. אלא שהפעם ניתנה לעותרת הזדמנות להמנע מהטרחת המשיב לדיון בהחלטתי מיום 15.4.10. כך גם רק לאחר הערות חוזרות ונשנות של בית המשפט ולאחר שנשמע טיעון מטעם ב"כ המשיב חזר בה העותרת מן העתירה.

בנסיבות אלה, איני סבורה כי נכון יהיה לפטור את העותרת מהוצאות, גם אם אביא בחשבון את החזרה מן העתירה.

סוף דבר, העתירה נדחית. העותרת תשלם למשיב הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪ ומע"מ.

ניתנה והודעה היום י"ג סיון תש"ע, 26/05/2010 במעמד הנוכחים.

נאוה בן אור, שופטת

הוקלד על ידי: רוזי סיבוני