מורן-שפינר נ' ראובני

פסק דין

1. התובעת תבעה מהנתבע פיצויים בסך 25,000 ₪ (לאחר תיקון כתב התביעה) בגין כך שביום 6.4.03 הוא החליף את המנעול בבית בתל מונד, שהוחזק על ידה בשכירות (להלן: הבית), והותיר אותה ללא קורת גג, ובגין נזק שהנתבע גרם, לטענתה, לרהיטים ולחפצים שונים שלה שהושארו בבית.

לתביעה צורפו, בין היתר, הסכם שכירות בין התובעת לבין מר מוטי אלקלעי, לגבי שכירת דירה, שהתובעת שכרה עם עזיבת הבית; תצהיר של בעלה של התובעת; מסמך של בתה ומסמכים נוספים. בתצהירו של הבעל נאמר כי על האירוע מושא התביעה, וגרימת הנזק לחפצי התובעת, הוא שמע מפי התובעת (היינו - הוא לא היה עד ישיר לכך). בתה של התובעת,

גב' יעל אלישע-שפינר, כותבת במסמך שלה כי היא עובדת סוציאלית, בעלת תואר שני. עוד נאמר באותו מסמך כי הבת היתה עדה לעובדה שהנתבע פלש לבית בניגוד להסכם והותיר את אמה ללא קורת גג.

בכתב התביעה לא פורטו כנדרש הנזקים, אשר לטענת התובעת גרם הנתבע לרכושה. לא פורטו פריטי הרכוש שניזוקו ולא צורפו אסמכתאות לגבי ערכם. המסמך היחיד בעניין זה, שצורף לתביעה, הוא מסמך ללא תאריך, חתום בידי אדם בשם ינון רמון, שבו צויינו 46 פרטי לבוש, וכן תיק עבודת יד ושתי תמונות, אך לא ברור מתי נערך מסמך זה, היכן נמצאו הפריטים שצויינו בו, איזה מידע יש לכותב המסמך אודות נסיבות הנזק הנטען, ומה ערכם של אותם פריטים.

התביעה הוגשה ביום 6.7.08, למעלה מחמש שנים לאחר האירוע הנטען.

2. הנתבע טען בכתב הגנתו כי התביעה היא עלילה חסרת שחר וכפר מכל וכל באירוע עצמו ובכל הנזקים שנטענו.

אין מחלוקת כי סוכנות אנגלוסכסון בתל מונד טיפלה בהשכרת הבית. לכתב ההגנה צורפו מסמך של גב' לאה מלוכנא, מנהלת סניף אנגלוסכסון בתל מונד, ותצהיר של גב' לילך אשכנזי, עובדת באותו סניף, ובהם נאמר כי תחילה סוכם שהבית יושכר לנתבע החל מיום 1.5.03, אך על פי בקשה משותפת של התובעת והנתבע הוקדמה תחילת שכירותו של הנתבע ליום

15.4.03. עוד נאמר במסמכים אלה כי בעת החלפת השכירות בין התובעת לבין הנתבע לא היתה כל תלונה מצד התובעת על ביצוע המעבר, וכי בתקופה שלאחר מכן פנתה אשת הנתבע אל סוכנות אנגלוסכסון בטענה כי התובעת לא השלימה את פינוי חפציה מהבית וביקשה את התערבותם על מנת לזרז את פינוי החפצים. גב' אשכנזי מסרה בתצהירה כי פגשה בתובעת מספר פעמים, גם לאחר האירועים מושא התביעה, אך התובעת מעולם לא ציינה את המעשים שהיא טוענת כלפי הנתבע בתביעה דנן.

לכתב ההגנה צורף אף מסמך של אשת הנתבע שתומך בטענותיו. בין היתר נאמר בו כי בעת החלפת השוכרים נעתרו הנתבעים לבקשת התובעת כי המשאית, שבה העבירו את חפציהם אל הבית, תעביר את חפציה של התובעת מהבית למקום ששכרה, וכי הנתבעים ישלמו עבור הובלה זו. עוד נאמר במסמך זה כי לאחר החלפת השוכרים נפגשה אשת הנתבע עם התובעת פעמים לא מעטות, ובאף הזדמנות לא העלתה התובעת כל טענה כלפי הנתבע ואשתו. על כן מביעה אשת הנתבע את תדהמתה לנוכח התביעה חסרת הבסיס.

בכתב ההגנה נטען עוד, כי במסמך הסכם השכירות עם מר אלקלעי, שצורף לתביעה, "זוייף" תאריך תחילת השכירות: כתוב בו המועד: 15.4.03 - הוא המועד הסופי שסוכם בין הנתבע לבין התובעת ולבין אנגלוסכסון - אולם מועד זה מחוק בקו, ותחתיו נרשם המועד: 1.5.03.

3.העובדות הבאות אינן במחלוקת: התובעת ובעלה התגוררו בבית בשכירות, שהיתה אמורה להסתיים ביום 31.7.03. בשל פטירת אביה ז"ל של התובעת, בסוף שנת 2002, לא נזקקו עוד התובעת ובעלה לבית כה גדול ורצו לסיים את תקופת השכירות במועד מוקדם יותר.

הנתבע ואשתו ביקשו לשכור את הבית, וסוכם בינם לבין התובעת ולבין חב' אנגלוסכסון כי השכירות על ידי הנתבע תתחיל ביום 1.5.03.

בחודש מרס 2003 אירע משבר בין התובעת לבין בעלה, אשר בעקבותיו עזב בעלה את הבית, והתובעת נותרה בו לבדה.

הנתבע טוען כי בנסיבות אלה ביקשה התובעת להקדים עוד את מועד תום השכירות על ידה, וסוכם בין הצדדים, ובין חב' אנגלוסכסון, כי המועד יוקדם ליום 15.4.03 (כפי שצויין, כך נכתב במסמך של מנהלת סניף אנגלוסכסון, גב' מלוכנא).

מכאן נחלקות גירסות הצדדים: הנתבע טוען כי בהתאם לסיכום האמור נערכה, ביום

15.4.03, העברה מסודרת של שכירות הבית בינו לבין התובעת, בנוכחות נציגת אנגלוסכסון, לרבות קריאת מונים ומסירת מפתח הבית לידיו, וכי באותו מועד - ולא קודם לכן - הוא העביר את תכולת דירתו אל הבית.

מנגד טוענת התובעת, כי הנתבע פלש לבית, בניגוד למוסכם, ביום 5.4.03, וכי למחרת החליף את המנעול והותיר אותה בחוץ, כשכל חפציה עדיין בתוך הבית.

אין מחלוקת כי הנתבע ביקש מהתובעת להעביר מספר חפצים שלו אל הבית, ביום 5.4.03, וכי התובעת נעתרה לבקשה זו. אולם התובעת טוענת כי הנתבע ניצל רשות זו לרעה וכי ביום 5.4.03 הוא הגיע אל הבית עם משאית ובה כל תכולת ביתו, השתלט על הבית, ולמחרת החליף את מנעולו ומנע בעדה להיכנס אליו; ואילו הנתבע טוען כי ביום 5.4.03 הוא העביר אל הבית רק מספר קרטונים עם חפצים, על פי הרשות שקיבל מהתובעת, ורק ביום 15.4.03 העביר אל הבית, במשאית, את רהיטיו ויתר תכולת ביתו.

הנתבע טוען כי ביום 6.4.03 הוא לא הגיע כלל אל הבית, וממילא - לא החליף את מנעולו, וכי טענתה של התובעת לגבי אירוע זה היא "הזויה", כלשונו, ובדוייה לחלוטין. לטענתו, הוא קיבל את מפתח הבית לראשונה רק ביום 15.4.03, בעת העברת השכירות באופן מסודר, בנוכחות נציגת אנגלוסכסון, ולא קודם לכן.