תא"מ
בית משפט השלום קריות
|
16753-02-12
22/12/2013
|
בפני השופט:
ערן נווה
|
- נגד - |
התובע:
פאדי מור
|
הנתבע:
1. עוף שפרעם בע"מ 2. מאהר בשותי 3. מיסטר עוף בע"מ 4. אמיר בשותי
|
פסק-דין |
פסק דין
בפניי תביעה כספית.
אני סבור כי עמדתו של ב"כ הנתבעים בסיכומיו כי מדובר בסכסוך כספי גרידא וכי טענה להונאה ו/או רמייה מצדו של הנתבע 2 ובנו, הנתבע 4, לא הוכחו ודין טענות אלה להידחות כפי שיובהר בהמשך.
התובע מחזיק עסק של חומרי חשמל וסיפק סחורה לנתבעות 1-4. אין חולק לאור העדויות שנשמעו בבית המשפט בישיבת ההוכחות מיום 19.12.13, כי אכן סופקה סחורה בפועל, נרשם על החשבוניות שם הנתבעת 1 ואולם הסחורה היתה מיועדת לעסק החדש שעניינו הנתבעת 3.
המחלוקת הלכה למעשה עניינה בגובה הסכום אותו צריכים מי מהנתבעים לשלם ובטענות שהועלו על ידי התובע, שיש לחייב תוך הרמת מסך ההתאגדות את הנתבעים 2 ו- 4 באופן אישי. הנתבע 2 שימש כבעליה של החברה – הנתבעת 1 והנתבע 4 שימש כבעליה של הנתבעת 3, אם כי הטענה ביחס לנתבע 4 היתה שהוא למעשה פיקציה והרוח החיה והאישיות האמיתית בעלת העסק הינו הנתבע 2.
אדון בטענות כסדרן.
טענת הנתבעים שהמסמכים אותם הציג התובע לתמיכה בתביעה והכוללים בין השאר, תעודות משלוח וחשבוניות על אספקת סחורה של מוצרי חשמל בסך כולל של 38,338 ₪ (מדובר בציוד שעליו הוצאו יותר מחשבונית אחת וסופק לבקשת מי מהנתבעים במועדים שונים), אינם משקפים את מה שסופק בפועל אל מול הצעת המחיר וכן כי המחירים הנקובים בחשבוניות אינם מקובלים על הנתבעים ומעולם לא נתנו הסכמה למחירים אלה ולמעשה התובע מילא סכומים כפי שבחר לעשות במילוי החשבוניות.
כאשר הקשיתי על הנתבע 2 בחקירה בביהמ"ש, אם כן באיזה סכום הוא מודה, ענה בעמ' 9 בפרוטוקול:
"ש. כמה כסף אתה חייב לו?
ת. לא יודע כמה, הגיעו סילבא והחברים שלו. רצינו להגיע לגישור. הגיעו לסכום של 15,20 אלף ולא הסכמתי בגלל שלקחנו את אותו גוף התאורה והלכנו למקום אחר והמחיר היה שליש והוא השתגע ואמר שהמחיר ירד. הצעתי לו את הסחורה חזרה והוא לא רצה".
כלומר, הלכה למעשה הנתבע 2 מודה בחוב אך במחצית מעלות התביעה ואף נמוך ממנה.
הנתבעים לא העמידו שום תשתית ראייתי כנגד החשבוניות של התובע. לא בהצעות מחיר, לא בחוות דעת ולא ממסמך כלשהו לחנות אליה פנו על פי העדות. כמו כן, לא הביאו לעדות את צדדי ג' שניסו לגשר (סילבא) או חשמלאי שיוכל לתמוך בטענותיהם. למעשה מדובר בטעות בעלמא שאינן מגובות בכל ראייה תומכת.
בסיכומים ובחקירה הנגדית טענו הנתבעים שאין הלימה בין הצעת המחיר והחשבוניות נשוא התביעה, דבר המלמד לטענתם על כך שלא כל הציוד ששולם עליו התקבל.
יש לדחות טענה זו.
הצעת המחיר התייחסה לציוד עליו דיברו הצדדים אך בפועל סופק פחות ציוד ואין סיבה אפוא לקבל את הטענה הזו המתייחסת לכל הציוד.
כן יש לדחות את טענת הנתבעים בהגנתם הנוגעת למעשה לאחיו של התובע, שאדי, העוסק בעבודות חשמל ואשר לטענת הנתבעים הסב לנזק בהתקנת החשמל בעסק החדש של הנתבעת 3 (המנוהל ע"י הנתבע 4).
לא נשלחה הודעת צד ג' נגד שאדי. הנ"ל לא הובא לעדות. לתצהיר הנתבעים לא צורפו מסמכים אליהם התייחס ב"כ הנתבעים בסיכומיו והנוגעים כביכול לזהות בין עסקו של שאדי ובין עסקו של התובע ולמעשה לא הוכח, כי טענות הנתבעים כנגד שאדי רלוונטיות ביחס לתובע ואם יש להם טענה כלפיו, שמורה להם כמובן הזכות לתבוע אותו אישית.
זאת ועוד, גם הטענה הנוגעת לארון החשמל בעלות של 7,000 ₪ אינה רלוונטיות, לא כטענת קיזוז ולא כטענה היכולה לסייע לנתבעים, שכן אי התקנה של לוח החשמל אינה קשורה בעצם האספקה או בחשבוניות נשוא התביעה שלא מופיע בהם כלל לוח חשמל זה.
מכל המקובץ דלעיל, דין התביעה להתקבל במלואה תוך חיוב בהוצאות כנגד החברות הנתבעות 1 ו- 3.
השאלה הנוספת הטעונה הכרעה היא, האם יש לחייב את הנתבעים 2 ו- 4 אישית? למעשה עסקינן "בהרמת מסך".