מזאוי ואח' נ' ויקטור גרייב בע"מ ואח'

פסק דין

רקע:

זוהי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, ילידת 1939, כתוצאה מנפילתה באזור אתר בניה של מרכז הקדוש אנטון בעיר נצרת (להלן: "אתר הבניה", או "אתר העבודה").

התובעת טענה בתביעתה, כי בתאריך 2.9.07, בדרכה חזרה הביתה, היא מעדה כתוצאה ממכשולים ופסולת בניין בדמות חצץ, אדמה ואבנים שהיו על המדרכה שבסמוך לאתר הבניה. (להלן: "התאונה").

בעקבות הנפילה נפגעה התובעת בכף רגלה השמאלית, לרבות שבר עם תזוזה בבסיס מטאטארסוס חמישי.

לתובעת אין טענה לנכות צמיתה כתוצאה מהתאונה.

על פי הנטען בתביעה, הנתבעת מס' 1 היא המעסיק ו/או המעביד ו/או האחראי על ביצוע עבודות בניה ו/או מבצעת עבודות הבניה באתר הבניה; הנתבעת מס' 2 היא הכנסייה הלטינית בעיר נצרת, מזמין העבודה ו/או הבעלים של המקרקעין בהם בוצעו עבודות הבניה; ואילו הנתבעת מס' 3, הינה עיריית נצרת אשר בתחום שיפוטה נמצא אתר הבניה, היא הנותנת היתרי בניה לביצוע העבודות, והיא שהייתה אמורה לפקח, על פי הנטען, על כל הליכי העבודה ועמידתם של הנתבעות 1 ו- 2 בתנאי הבטיחות לרבות נהלי פינוי פסולת מאתר בניה שנמצא בתחום שיפוטה.

הנתבעות 1 ו- 2 שלחו הודעת צד ג' לחברת בני אסד קובטי בע"מ (להלן: "צד שלישי מס' 1") ולחברת א. חכים לתכנון ובניה בע"מ (להלן: "צד שלישי מס' 2"), בה ייחסו אחריות ורשלנות בלעדית לצד השלישי מס' 1 כמי ששימש בכל הזמנים הרלוונטיים לתאונה כקבלן המשנה שביצע את העבודות במקום והיה בעל השליטה והפיקוח על אתר העבודה והשטח הסמוך לו, ולצד השלישי מס' 2 ששימש כמפקח על עבודות הבניה במקום התאונה.

המודיעות טענו עוד, כי אשמתם של הצדדים השלישיים ניתקה את הקשר הסיבתי בין רשלנותן של המודיעות לבין הנזק הנטען על ידי התובעת, ועל כן החובה לפצותה בגין נזקיה מוטלת על הצדדים השלישיים.

להגנתו טען הצד השלישי מס' 2 להיעדר יריבות והיעדר עילה, שכן הוא נשכר על ידי הנתבעת 2 לשם פיקוח מקצועי על עבודות הבנייה, לרבות טיב העבודה וקצב התקדמותה בהתאם ללוחות הזמנים, ולא היתה לו כל מעורבות או אחריות לעניין בטיחות העבודה באתר הבנייה.

ביום 21.7.11 נתתי פסק דין חלקי נגד הצד השלישי מס' 1, בהיעדר הגנה מטעמו, המחייב אותו לשפות את המודיעות – הנתבעות 1 ו- 2, בכל סכום שיפסק לחובתן כפיצוי לתובעת בגין נזקיה.

נסיבות התאונה:

הצדדים חלוקים באשר לנסיבות קרות התאונה.

הנתבעות 1 ו- 2 מכחישות את קיומו של מפגע כלשהו על המדרכה, ולחילופין טוענות כי אף אם היה קיים חצץ או כל מפגע אחר, הרי שלא הוכח כי מקורו בעבודות הבניה שביצעה הנתבעת 1 באתר הבניה.

עוד טוענות הנתבעות, כי עדותה של התובעת באשר לקרות התאונה היא בבחינת עדות יחידה של בעל דין, וניתן להכריע על פיה רק אם ניתן לעדות אמון מלא ותוך מתן הנמקה מיוחדת בלבד. (סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א – 1971).

אודות נסיבות התרחשות התאונה, העידו מטעם התביעה התובעת בעצמה; מר שיבלי זאהר – בעל עסק לשטיפת רכב המתגורר בסמוך לשכונה בה אירעה התאונה; ומר עאמר מזאוי – בנה של התובעת, שפינה אותה לבית החולים בסמוך לאחר התאונה והושיט לה סיוע ועזרה לה נזקקה בעקבות התאונה.

מטעם הנתבעת מס' 1 העיד מר סאלם אבו סאלם – מי שהיה בעת הרלוונטית לתאונה קבלן הבניין ומנהל פרויקט הבניה מטעם הנתבעת 1; ומר גאזי חכים – ששימש כמהנדס הראשי של הנתבעת 1.

מטעם הנתבעת מס' 3 העיד מר עבדאללה גרייב –– מי שהיה בעת הרלוונטית לתאונה מנהל מחלקת אחזקה וכבישים בעיריית נצרת.

מטעם צד שלישי מס' 2 העיד מר אסעד כרים – מהנדס שערך את התכנון האדריכלי והקונסטרוקציה למבנה ופיקח על ביצוע העבודות ההנדסיות.

מטעם הנתבעת 2 לא הובאו עדים.