מזרח ומערב יבוא ושיווק בע"מ נ' מזרח ומערב מזון בע"מ ואח'

החלטה

המבקשת (נתבעת 1 בתביעה) עותרת לעיכוב ביצוע של פסק הדין החלקי שניתן ביום 6.1.04 בתביעה שהגישה משיבה 1 נגדה. עיכוב הביצוע מבוקש ככל שהוא נוגע להגשת דיון וחשבון ביחס לפירוט העסקאות וההתקשרויות שביצעה המבקשת בתחום הסיטונאי, והרווח שנקי שהפיקה ממכירת המוצרים תוך שימוש בשם "מזרח ומערב".

הבקשה אינה נוגעת ליתר חלקי פסק הדין – צו המניעה ותשלום הוצאות המשפט – שהמבקשת הודיעה כי פעלה לקיומם.

יצוין כי דרישה למתן צו ארעי נדחתה והצדדים התבקשו להגיש תגובה ותשובה לבקשה.

טיעוני הצדדים

1. עניינו של פסק הדין, בקצירת העומר, בהסכם שנחתם בין המבקשת לבין המשיבה ביום 10.12.97, בנוגע לשימוש בשם "מזרח ומערב". בפסק הדין נקבע, כי ההסכם נועד להעניק למבקשת את זכות השימוש בשם "מזרח ומערב" בתחום הקמעונאי בלבד. לפיכך ניתן צו מניעה קבוע, האוסר על המבקשת להוסיף לעשות שימוש בשם המסחרי "מזרח ומערב" בתחום היבוא והשיווק הסיטונאי של מוצרי מזון מן המזרח הרחוק.

כן נקבע, כי המבקשת תגיש למשיבה בתוך 30 ימים דין וחשבון, ערוך כדין ומאומת בתצהיר, ובו פירוט העסקאות וההתקשרויות שביצעה בתחום הסיטונאי והרווח הנקי שהפיקה ממכירת המוצרים תוך שימוש בשם "מזרח ומערב", החל ממועד רישום הסימן (5.1.06) ועד ליום הגשת התביעה.

הבקשה מתייחסת כאמור לחלקו השני של פסק הדין החלקי.

2. המבקשת טוענת, כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתה. לדבריה, דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע תגרום לה נזקים בלתי הפיכים ביחס למידע המסחרי שייחשף לעיני המשיבה, בשים לב לעובדה שפסק הדין מתייחס לתקופה של 4 שנים ולפירוט עסקאות והתקשרויות שביצעה המבקשת והרווח הנקי שהפיקה מכך. המבקשת מדגישה כי מדובר במידע מהותי, העלול לפגוע בקניינה ולגרום לחשיפת מידע הנוגע גם לצדדים שלישיים, שהתקשרו בעסקאות עמה וקולם לא נשמע בבית המשפט.

3. לענין סיכויי הערעור טוענת המבקשת, כי הערעור [הכוונה לבקשת רשות ערעור שעותק ממנה הוגש לאחר הבקשה – ד.א.] אינו משולל יסוד ואינו מופרך על פניו, לאור השגגות אליהן נתפס בית המשפט. בכל מקרה, ניתן לקבוע כי קיים לערעור שיוגש "סיכוי כלשהו ולו קלוש" – כדרישת פסיקת בית המשפט העליון.

4. המשיבה מתנגדת לבקשה לעיכוב ביצוע וטוענת בפתח תגובתה, כי הוגשה ימים ספורים בלבד לפני שהיה על המבקשת לכבד את הצו למתן חשבונות, וכי לאחר שהבקשה למתן צו ארעי נדחתה - גם אז לא המציאה המבקשת דין וחשבון כלשהו ועשתה דין לעצמה.

5. לענין מאזן הנוחות טוענת המשיבה, כי זולת טענות סתמיות וכלליות בדבר מידע מסחרי חסוי ופגיעה חמורה, אין בבקשה או בתצהיר שהוגש בתמיכה לה, כל נימוק המצדיק את עיכוב ביצועו של פסק הדין. לדבריה, המאזן נוטה דווקא לטובתה והצורך בהמצאת דין וחשבון מתעצם, לנוכח הממצאים החמורים שנקבעו בפסק הדין בקשר למבקשת ולמעשי ההטעיה שיצרה בשוק הסיטונאי. המשיבה צירפה לתגובתה חוות דעת של כלכלן, מר דן אברהמי, שנועדה להסביר כיצד יבוצע הליך מתן החשבונות, אך אין בדעתי להתייחס לחוות הדעת, שהוגשה ללא היתר ומבלי שעורך חוות הדעת נחקר עליה.

6. בכתב התשובה של המבקשת מכנה בא-כוחה את טענות המשיבה "טענות דמגוגיות" וטוען, כי פרט לטענות קשות, משולחות רסן וחסרות כל בסיס, אין בהן כל מענה ממשי לנזק הנטען בבקשה לעיכוב ביצוע. לדבריו, המבקשת פעלה לבצע את פסק הדין, לרבות החלק הנוגע להפסקת השימוש בשם המסחרי "מזרח ומערב" בתחום הסיטונאי ותשלום הוצאות המשפט, אך ייגרם לה נזק בלתי הפיך, אם תחויב כבר עתה להעביר את הנתונים בהתאם לפסק הדין החלקי.

השיקולים במתן צו עיכוב ביצוע

7. מושכלות יסוד הן, כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצועו של פסק דין. זוכה זכאי לקבל לידיו את פירות זכייתו עם מתן פסק הדין (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984).

ראוי להדגיש כי מאז שהותקנה תקנה 467 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי בשנת 2013 (תיקון תשע"ג), אין עוד חובה לפנות תחילה לערכאה הדיונית בבקשת עיכוב ביצוע, וניתן לפנות ישירות לערכאת הערעור. המבקשת העדיפה לפנות לבית משפט זה וכמובן שזכותה לעשות כן.

8.על מנת שבית המשפט ייעתר לבקשה לעיכוב ביצוע, על המבקש להראות כי הוא עומד בשני תנאים: האחד, כי סיכויי הערעור טובים; והשני, כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו, כך שאם יבוצע פסק הדין ובסופו של דבר יתקבל הערעור – יקשה להשיב את המצב לקדמותו (ע"א 2306/10 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' ספיה,(9.4.2010); ע"א 5114/12 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' גנטוס רגי'א (25.7.12).

ההכרעה בסופו של יום כרוכה באיזון שבין השיקולים השונים, כאשר בין שיקול "סיכויי הערעור" לבין שיקול "מאזן הנוחות" קיים יחס הפוך. דהיינו ככל שסיכויי הערעור להתקבל גבוהים יותר כך ניתן למעט בדרישת "מאזן הנוחות" ולהיפך (ע"א 2501/05 ששון נ' כרמל איגוד למשכנתאות והשקעות בע"מ, (18.4.2005); ע"א 8293/13 פורטונה נעמן נ' מדינת ישראל (18.2.14).

9. ביצועו של פסק דין כספי יעוכב רק במקרים חריגים ונדירים, שבהם יעלה בידי המבקש להוכיח כי הוא לא יוכל לגבות את כספו בחזרה מהמשיב, אם ערעורו יתקבל, או כי ביצועו המיידי של פסק הדין יגרום לו נזק בלתי הפיך (ראו, למשל, ע"א 6811/13 בשן בר-אילן שרותי ניהול בע"מ נ' מרכז הירידים והקונגרסים בישראל בע"מ (19.12.13) שבו נדחתה בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין שניתן על ידי מותב זה; וע"א 9128/11 ד"ו מוניר טרוס נ' בולוס ובניו חברה לאירוח ותיירות בע"מ (25.2.14)).

לטעמי, הדברים נכונים גם לגבי פסק דין חלקי למתן חשבונות, שהחיוב למוסרם נועד לשמש פרוזדור לחיוב בתשלום כספי, אם המידע הכלול בחשבונות יצדיק זאת. ודוק: צו למתן חשבונות ניתן מקום שבו נקבע כי הצד שכנגד הפר הסכם שנכרת עמו, או פעל בניגוד לזכויות המוקנות לגורם אחר, באופן המצדיק חיובו בתשלום שסכומו אינו ידוע וניתן לאמוד אותו באמצעות החשבונות והמסמכים שיועברו לעיונו של הזוכה.