לפני בקשה להורות על מחיקת התביעה שהגישו משיבים 1-3 ("
המשיבים") כנגד המבקש בת.א. 761/05 וזאת בהתאם לתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "
התקנות").
הרקע
ביום 25.06.06 פנה המבקש אל משיב 1 (
"המשיב") אשר במעמדו ככונס נכסים הוא אחד התובעים וכן בא כוחם של המשיבים 2 ו-3 (שהם התובעים 2 ו-3 בת.א. 761/05 הנ"ל), בדרישה לקבל תצהיר גילוי מסמכים כללי. פנייה זו של המבקש לא זכתה למענה וביום 02.01.07 שב המבקש ופנה אל המשיב בדרישה לקבל תצהיר גילוי מסמכים כללי, גילוי מסמכים מסוימים וכן תשובות לשלושה שאלונים, המופנים לכל אחד מן המשיבים. לאחר שגם דרישה זו לא נענתה, שב המבקש וחזר על דרישתו ביום 06.02.07, אך גם פניה זו לא נענתה.
ביום 13.02.07 הגיש המבקש בקשה שבגדרה עתר למתן צו המורה למשיבים להגיש תצהיר גילוי מסמכים כללי וספציפי וכן מענה לשאלונים (בש"א 2812/07). בית המשפט (כב' הרשמת, כתוארה אז, ח' הורוביץ) נעתר לבקשה וביום 06.03.07 ניתן צו לגילוי מסמכים הדדי ומתן תשובות לשאלונים בתוך 30 יום מעת שיימסר למשיבים ("
הצו").
המשיבים לא מילאו אחר הצו, ולאחר שחלף המועד לעשות כן שלח המבקש מכתב דרישה למשיב לקיום הצו. פנייה זו לא זכתה להתייחסות מצד המשיב וביום 26.04.07 הגיש המבקש בקשה למחיקת כתב התביעה בהתאם לתקנה 122 לתקנות (בש"א 6528/07). בהחלטתי מיום 21.08.07 הארכתי את המועד לקיום הצו עד ליום 15.09.07, תוך שאני מורה שאם לא יקוים הצו תימחק תביעתם של המשיבים ("
ההחלטה").
המשיבים הגישו את תצהירי גילוי המסמכים ביום 16.09.07 ואילו את תצהירי התשובה לשאלונים הגישו רק במועד ישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 15.10.07.
עיקר טענת המבקש בבקשה הנוכחית היא, שהמשיבים לא קיימו אחר ההחלטה במועד שנקבע וכן, וזה העיקר, כי התצהירים שהוגשו אינם עונים על דרישות הדין והפסיקה, מאחר ואינם מגלים את רובם המכריע של המסמכים הספציפיים שגילוים נדרש וכי מרביתן של השאלות לא נענו.
הבקשה הנוכחית הוגשה בתאריך 13.12.07 והומצאה לבא כוח המשיבים ביום 23.12.07. משלא הוגשה תשובה מטעם המשיבים הגיש המבקש, ביום 15.1.08, בקשה ליתן החלטה בהעדר תשובה (בש"א 1064/08). גם לבקשה אחרונה זו לא הוגשה תשובה. ההחלטה בבש"א 19082/07 תינתן אפוא על יסוד טענות המבקש (ראו בש"א 9066/01
קרנית קרן פיצויים לנפגעי תאונות דרכים נ. אגמי אמיל החלטה מיום 3.2.02).
דיון
אין צורך להרבות בדברים בעניין חשיבותם של ההליכים המקדמיים לצורך ניהולו היעיל של ההליך המשפטי. יש בהם כדי לחסוך מזמנם, טרחתם וממונם של הצדדים וכפועל יוצא מכך גם לחסוך מזמנו של בית המשפט. בהתאם לכך נקבעה בתקנה 122 סנקציה המאפשרת מחיקת כתב טענותיו של צד שאינו ממלא אחר צו הנוגע להליכים המקדמיים. בדרך כלל נמנע בית המשפט מלנקוט בסנקציה זו אם תוקן המעוות, ואפילו באיחור, או נתבקשה ארכה לקיום הצו, שאז ניתן להסתפק בחיוב המפר בהוצאות. מאידך, אם נוכח בית המשפט כי המפר נמנע מקיום הצו עקב זלזול או התעלמות ממנו, אפשר שימחק את כתב טענותיו, ובית המשפט שלערעור לא יראה מקום להתערב בכך (ראו: ע"א 6528/99
בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עמנואל חברה לסחר, פ"ד נו(4), 824,817(2002)). גם אי מתן תשובות מספקות על השאלות על אף צו של בית המשפט, עלול להביא למחיקת כתב טענותיו (ראו: רע"א 4217/96
כל אל ערב בע"מ ואח' נ' אלסינארה בע"מ, פ"ד נ(1), 437 ,440 (1996)).
התנהלותם של המשיבים המתוארת לעיל, אשר פעם אחר פעם לא השיבו לבקשות ולא קיימו החלטות - בכלל או במועד שנקבע לכך - מלמדת על התעלמות מן החובה המוטלת עליהם על פי התקנות ועל פי החלטות שניתנו בגדר ההליך המשפטי. התנהלות כזו היא בלתי ראויה ודומה שאין מי שיחלוק על כך שלא ניתן להשלים עם מצב עניינים שבעל דין נוהג ככל העולה על רוחו ואינו מקיים החלטות או שהוא עושה כן באופן או במועד הנראים לו.
עיון בתצהירי גילוי המסמכים שנעשו על ידי המשיבים מעיד כי אלה נערכו באופן סתמי ואינם ממלאים אחר הנדרש מן המשיבים. לגבי רובם של המסמכים שגילוים נדרש נטען כי אינם רלבנטיים או כי "הם נמצאים בתיק בית המשפט". יש, אפוא, טעם בטענות המבקש שתצהירי הגילוי של מסמכים מסוימים אינם עולים בקנה אחד עם הנדרש מן המשיבים. אלא שבכך בלבד לא יהיה כדי להביא למתן הסעד של מחיקת כתב התביעה, שכן לפי נוסחו של הצו קיימת אפשרות לפרשו כאילו שהתייחס רק לגילוי מסמכים כללי ולא לגילוי מסמכים מסוימים, ומשום כך אניח את הדבר לטובתם של המשיבים.
שונה המצב בנוגע לתצהירי התשובות לשאלונים. המבקש מסר שאלון לכל אחד מהמשיבים, ומלבד תצהיר התשובה של המשיב אשר ניתן לראות בו - גם אם בדוחק - מענה לשאלון שהוגש, הרי שהתשובות שניתנו על ידי המשיבים 2 ו-3 אינן מספקות. אלה הן תשובות כלליות וסתמיות, ללא כל התייחסות ענינית לתוכן השאלות וניראה כי משיבים אלה נמנעו ממתן התשובות לשאלות שנשאלו. הגדיל לעשות המשיב 2 אשר, בין השאר, השיב לאחת השאלות כך: "אין כרגע בבנק גורם שיוכל לתת מענה לעניין זה. מדובר בשאלה שהגורם הנכון לענות עליה הינו אמנון סלע ו/או אלדד קרמר ו/או דב שולדר (הנתבעים 7, 2 ו-5 בתיק העיקרי- א.ק.)". תשובה זו ניתנה לשאלה שעל פניה נראית חשובה ורלבנטית לנטען בכתב התביעה וברור שהיא אינה ממין העניין וכמוה כהעדר תשובה בכלל (תשובות ברוח דומה ניתנו גם על ידי המשיבה 3).
נראה לי כי לנוכח ההזדמנויות הרבות שניתנו למשיבים למלא אחר הצו וההחלטה ולנוכח הצורך שנכפה על המבקש להגיש בקשות חוזרות ונשנות כדי לעמוד על זכויותיו הדיוניות לקיום הליך הוגן, ראוי היה שגילוי המסמכים והתשובות לשאלונים ייעשו באופן מלא וענייני, ולא בצורה סתמית וכלאחר יד כפי שעולה מעיון בתצהירי המשיבים.
כבר נאמר כי מחיקת כתב טענות היא סנקציה חריפה וכי היא לא תופעל כעניין שבשגרה. בנסיבות המתוארות בבקשה נראה לי כי אין מנוס מנקיטתה כלפי המשיבים 2 ו-3 , הן בשל העדר תשובתם לבקשה והן, ובעיקר, עקב מחדלם להשיב באופן מלא וענייני לשאלות הכלולות בשאלון שהופנה אליהם כפי שנקבע בצו ובהחלטה.
התוצאה היא, איפוא, כי אני מורה על מחיקת כתבי תביעה של המשיבים 2 ו-3 (התובעים 2 ו-3) כנגד המבקש (הנתבע 7). המבקש יוכל להגיש בקשה למתן פסק דין ובגדרה לבקש גם פסיקת הוצאות ושכר טרחת עורכי דין בקשר עם ההליכים שבת.א. 761/05.
אשר לתביעתו של המשיב (התובע מס' 1) החלטתי, לא בלי היסוס, לראות את התשובות שניתנו על ידו כמספיקות לצורך דחיית הבקשה תוך שאני מחייבו לשלם למבקש הוצאות ושכר טרחת עורכי דין בקשר עם בקשה זו בסכום של 3000 ש"ח בצירוף מע"מ.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
ניתנה היום י"ג באייר, תשס"ח (18 במאי 2008) בהעדר הצדדים.