תא"ק
בית משפט השלום חדרה
|
43236-03-13
29/04/2013
|
בפני השופט:
שמעון רומי
|
- נגד - |
התובע:
ב.ה. לוי בע"מ – ח"פ 513969808
|
הנתבע:
1. מיקוד ישראל אבטחה שרותים וכח אדם בע"מ – ח"פ 51154983 2. 42. קלינור שרותים לישראל בע"מ – ח"פ 512699364
|
|
החלטה
המשיבות הגישו כנגד המבקשת תביעה בסדר דין מקוצר ע"ס כ 175,000.00₪.
סעיף 28 לכתב התביעה מציין, כי לבימ"ש זה הסמכות הענינית והמקומית "לאור מהותה וסכומה ולאור מקום ההתקשרות בין הצדדים".
המבקשת הגישה בקשה ביום 14/4/2013 ובמסגרתה עותרת היא, להורות על העברת הדיון לבימ"ש השלום בתל אביב, אשר לשיטתה הוא המוסמך מקומית לדון במחלוקת שבין הצדדים.
הבקשה מנומקת בהעדר פירוט בכתב התביעה עליו ניתן לבסס משפטית, כי הסמכות מסורה לבימ"ש בחדרה וזאת בניגוד להוראות תקנה 9(6) בתקסד"א.
כתב התביעה אינו מפרט ואינו מבסס עובדות כלשהן המקנות סמכות לבימ"ש זה.
לא נאמר ולא נטען בכתב התביעה היכן הוא מקום ההתקשרות הנזכר בסעיף 28 של כתב התביעה.
באין כל טענה עובדתית, הרי שעפ"י תקסד"א, הסמכות המקומית תקבע עפ"י מקום משרדיה הרשום של הנתבעת, היינו, תל-אביב.
לבקשה צורף תצהיר מנהל המבקשת המצהיר, כי משרדיה רשומים בת"א וכן צירף לתצהירו תדפיס מידע מרשם החברות המאשש את המוצהר.
תשובת המשיבות (6 עמודים) מיום 24/4/2013 מציינת, כי המבקשת מסתירה מביהמ"ש את העובדה, כי מקום עסקה והמען בו מפעילה היא את משרדיה נמצא בחיפה, כעולה מהעתק מכתב ועליו לוגו המבקשת, מיום 26/12/2012.
מענה עפ"י אתר האינטרנט של בזק אף הוא בחיפה וכך גם עולה מטופס הזמנת עבודה עליהן חתמה המבקשת המציין, כי מענה בחיפה.
די בכל אלו על מנת לקבוע, כי הסמכות מסורה לבימ"ש השלום בחיפה.
ההתקשרות אליבא דמשיבה בין הצדדים נעשתה בסניף המבקשת, בזכרון יעקב.
המשא ומתן בין הצדדים התקיים בחיפה ובזכרון-יעקב ומעולם לא בת"א.
בהתאם לחלופות המפורטות בתקנה 3א בתקסד"א, מוסמך בימ"ש זה מקומית.
תשובת הנתבעת הוגשה ביום 28/4/2013 ומציינת היא על גבי 30 עמודים (הבקשה ונספחיה), כי בשתיקה מאשרות המשיבות, כי כתב התביעה אינו מפרט עובדה כלשהי לביסוס הטענה המשפטית בדבר סמכותו של ביהמ"ש בחדרה וכי מי שמסתיר עובדות מלאות הן המשיבות דווקא אשר משרדיהן מצוים באותה כתובת בת"א, עפ"י תדפיסי מידע מרשם החברות.
גם כתובתה הרשמית של המבקשת בת"א.
מכל מקום מציינת המבקשת, כי התגובה מתמקדת בניסיון להוכיח עובדות שלא בא זכרן בכתב התביעה ולכן אין להתייחס אליהן, אך העובדות שבכתב התביעה משמשות בסיס לסמכות המקומית.
תקנה 9(6) בתקסד"א, קובעת, כי כתב תביעה יכיל בין היתר את "העובדות המראות שביהמ"ש מוסמך לדון בתובענה".
אין מחלוקת בין הצדדים, כי כתב התביעה בתיק זה אינו מפרט את העובדות המראות שבימ"ש זה מוסמך מקומית לדון בתובענה.