מי עדן בר - שירות מחלקה ראשונה בע"מ נ' אדיר דוביצקי

החלטה

העניין שבפני, בקשה למתן רשות להתגונן ובקשה להעברת מקום הדיון.

תיק זה נפתח בתובענה לסכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה, וההתנגדות לביצוע התובענה הוגשה אף היא ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה.

לפי תקנה 109 ט (א) לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם 1979,

"עוכב ביצוע הבקשה לביצוע התביעה נגד המתנגד לפי סעיף 81א1(ד)(2) לחוק, יועברו הבקשה לביצוע תביעה, כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם לבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה ההתנגדות."

משמע – לנתבע נתונה בכל עת, זכות הבחירה לקבוע את מקום השיפוט, שכן רשאי הנתבע להגיש התנגדותו לכל לשכת הוצאה לפועל, אשר מחויבת להעביר הענין לביהמ"ש המצוי בסמוך אליה.

כדברי התובעת, ביהמ"ש המחוזי בירושלים נדרש לשאלה זאת, במסגרת בר"ע (י-ם) 975/09 טכנוקריט (1992) בע"מ נ' כ.ס.מ. הנדסה ובנין בע"מ, וקבע:

"ראינו לעיל כי על פי התקנות קובע הנתבע מיהו בית המשפט המוסמך מבחינת המקום לדון בהתנגדותו, כאשר לרשם ההוצאה לפועל לא הוקנה כל שיקול דעת בעניין זה. אלא ששטר ושוברו בצידו: על בחירת הנתבע להתבצע באמצעות הגשת ההתנגדות ללשכה, אשר בבית המשפט שלידה הנו מעוניין לקיים את הדיון בהתנגדות. לכן, כאשר הנתבע מעוניין לקיים את הדיון בבית המשפט, אשר לשיטתו אליו צריך היה להגיש נגדו תובענה על פי תקנות סדר הדין האזרחי, עליו להגיש את ההתנגדות ללשכה שליד בית משפט זה. לעומת זאת, אם הנתבע יבחר להגיש את ההתנגדות ללשכה שבה פתח התובע בהליך, אזי הוא יראה כמי שמחל על טענת חוסר הסמכות המקומית וכמי שהסכים לסמכותו המקומית של בית המשפט שליד לשכה זו."

בנסיבות הענין, משהוגשה ההתנגדות בחיפה, הקנתה הנתבעת סמכות מקומית לביהמ"ש בעיר חיפה, ובלשונו של פסק הדין בענין טכנוקריט, "הסכימה" לסמכותו. טוען ב"כ הנתבעת, כי כאשר מיוצג צד ע"י עו"ד, לא ניתן להגיש ההתנגדות בלשכת ההוצאה לפועל לפי בחירתו, אלא אך ורק בלשכה בה נפתח תיק ההוצאה לפועל – ואולם טענה זאת, לא רק שאינה נתמכת בתצהיר מטעם ב"כ הנתבעת (וככל שהיה מצהיר כי פנה אך סורב, יכול ולדברים היתה תוצאה אחרת), אלא אף נוגדת את הוראות הדין – וחזקה על לשכת ההוצאה לפועל, כמקיימת את החוק עליו נשענת הסמכתה.

העובדה כי בכתבי הטענות נטען דבר אחד, ואולם בפועל מבוצע דבר אחר – מביא למצב בו ישנה סמכות מקבילה; מכח הטענה ותקנות סדר הדין האזרחי, יכול והסמכות המקומית נתונה לת"א, ואולם משהוגשה ההתנגדות בחיפה, מוקנית סמכות מקומית אף לביהמ"ש בחיפה; ומשמתקיימת סמכות מקבילה, אין עילה להעברת מקום הדיון, ולפיכך – הבקשה להעברת מקום דיון נדחית.

לאור הודעת ב"כ התובעת, נינת רשות להתגונן בפני התובענה, התובענה תועבר לפסים של סדר דין מהיר וההתנגדות תשמש ככתב הגנה.

המזכירות תנתב התיק לקביעה בפני הגורם השיפוטי המוסמך לדון בו.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ב, 17 מאי 2012, בהעדר הצדדים.