על הפרק :
האם להורות על מימוש זכויות החייבים בנחלה חקלאית הידועה כגוש xxxx חלקה xx במושב רמות (להלן: "הנחלה" ו/או "המשק החקלאי"), בדרך של מכירה פומבית תוך פינוי החייב? (בקשה מס' 130).
רקע רלבנטי:
1.החייבים 1 ו-2 הינם בני זוג לשעבר (התגרשו בשנת 2010 ולא גרים יחדיו כיום).
2.ביום 29.10.14 ניתן צו כינוס לנכסי החייבים וביום 28.2.17 הם הוכרזו כפושטי רגל.
3.ביום 17.10.17 הועמד צו התשלומים ע"ס של 500 ₪ לכל אחד מן החייבים.
4.יש לציין כי משך ההליך הייתה התנהלות ארוכה בנוגע לאישור תביעות החוב וסכומיהן כמו גם ביחס לשאלת שאלת הכרזתם של החייבים כפושטי רגל. מאחר ועניין זה אינו לב המחלוקת שלפניי אך אציין כי לאחר שהעניין אף הגיע בערעור לבית המשפט העליון, דחה בית המשפט העליון הן את ערעורם של החייבים בכל הנוגע לשאלת הכרזתם כפושטי רגל והן ערעורים על הכרעות בעלי תפקיד בעניין תביעות החוב שהוגשו על ידי החייב.
5.בקופת הפש"ר של החייב אושרו תביעות חוב בסכום של 2,727,000 ₪ כולם בדין רגיל. באשר לאשת החייב אושרו תביעות בסך של 2,430,000 ₪. (ישנן 2-3 תביעות חוב שאינן חופפות). בקופת הכינוס ישנו סך של 367,000 ₪ בלבד.
6.ידוע כי החייבים הינם בעלי זכויות מסוג "בר רשות" בנחלה במושב רמות החל מיום 12.11.89. ההסתדרות הציונית היא זו שמנהלת את ספר הזכויות והחובות לגבי כל המתיישבים והאגודה במושב רמות וזאת מכוח הרשאה של מנהל מקרקעי ישראל ובהתאם להסכם שמתחדש מדי 3 שנים כנהוג במגזר החקלאי.
7.החייבת אינה מתגוררת בנחלה מזה שנים רבות (והיא לכאורה בעלת מחצית מהזכויות בה). בנחלה התגורר החייב יחד עם אמו בת ה- 95.
8.ביום 12.9.22 הודיעו הנאמנים כי אם החייב הגב' פלונית אינה מתגוררת עוד בנחלה והיא הועברה לבית אבות סיעודי. האפוט' לדין של אם החייב הודיעה אף היא כי אינה מתנגדת למימוש הנחלה.
9.אין חולק כי במסגרת הסכם הגירושין של החייבים (אשר אושר ע"י בית המשפט) הוסכם כי ביחס לנחלה ישלם החייב לחייבת סך של 500,000 ₪ (בתשלומים) ובכפוף לכך יועברו זכיות האישה בנחלה על שם הבעל (קרי על שם החייב). ככל הנראה סכום זה מעולם לא שולם ועל כך אין חולק.
10.עוד יצוין כי במהלך ההליך ניתנו לחייבים אין ספור הזדמנויות להציע הצעות להסדר, אולם הצעה קונקרטית לא הוגשה והחייב המשיך בחוסר שיתוף הפעולה בהליך תוך שהוא נוהג להפריח האשמות קשות כנגד בעלי התפקיד.
לאור כל אלה מבקשים מזה תקופה ארוכה הנאמנים לפעול למימוש הנחלה שהיא הנכס היחיד של הצדדים. מפאת הזהירות הנדרשת בבוא בית המשפט לממש דירת מגורים של חייב, לא מיהר בית המשפט להיענות בחיוב לבקשה, אפשר לחייבים להגיש כל בקשה שחפצו בה, הפך אבן על אבן במטרה לחשוב כיצד ניתן להימנע מהיענות בחיוב לבקשה ונקיטה באמצעי ובדרך חליפיים, פוגעניים פחות מבחינת החייב אשר ברור כי הנחלה היא בבת עיניו.
טענות הנאמנים:
11.הנאמנים עותרים למימוש הזכויות בנחלה שעה שבשלה העת להורות על מועד פינוי הנחלה ומבקשים שיינתן להם היתר לפעול למכירת הזכויות בנחלה כפנויה למרבה במחיר. צוין כי תביעות החוב הפכו חלוטות, כי שווי הנחלה עולה על גובה החובות, כי לחייבים אין הגנת דייר מוגן. הלכה למעשה, נכון להיום אין דרך לקדם את הליך פשיטת הרגל אלא באמצעות כינוס ומימוש נכסי החייב ובהקשר זה הכוונה היא לזכויותיו בנחלה. הנחלה שווה כספים רבים ולאחר מכירתה וכיסוי החובות, נראה כי יוותר לחייב הון מספיק לדיור חלוף לכל ימי חייו.
טענות החייבת:
12.לעמדת החייבת, אין לממש את זכויות החייבים בנחלה. נטען כי החייבים התגרשו בשנת 2010, כאשר במסגרת הסכם הגירושין אמורה הייתה החייבת להעביר את חלקה לחייב בכפוף לקבלת תשלום של 500,000 ₪ (בתשלומים, כמפורט בהסכם). עד כה לא קיבלה החייבת את הסכום המוסכם ולמעשה הנחלה היא הנכס שהיחיד שנותר לה. עוד התייחסה החייבת לשומת המקרקעין וטענה כי זו נערכה על הצד הנמוך וכי יש לעדכנה. החייבת טענה כי הנחלה מהווה מקור פרנסה לחייב וככל ותמשיך לתפקד כמשק חקלאי תוכל להיפרע מהחייב. החייבת הוסיפה וטענה כי טרם מימוש יש להמציא מכתב על הרכב הנחלה, לייחס חשיבות כלכלית לכך שהחייב מתגורר בנחלה ולסוגיית הדיור החלוף ולכך שמימוש הנחלה הוא המוצא האחרון ויש לאפשר לחייבים לפרוע את החוב.
טענות החייב:
13.מטעם החייב הוגשו מספר רב של תגובות ביחס לבקשה, במסגרתן הועלו טענות שונות שיפורטו להלן (מצאתי לציין כי ההתנהלות סביב הבקשה נמשכה זמן רב כאשר לסירוגין החייב מיוצג ולסירוגין אינו מיוצג ומגיש כתבי טענות ארוכים בכתב יד ולכן חלק מן הטענות אינן רלוונטיות ולא לכולן מוצא בית המשפט להתייחס או לאזכר).
14.גם החייב טען כי אין מקום להיעתר לבקשת הנאמנים. לדבריו, קביעת היתרה הכספית אינה נכונה ולא הוצגה טבלה מאושרת של תביעות החוב מצד הכנ"ר. נטען כי החייב צפוי לקבל כספים, ככל ויזכה בתביעות אזרחיות אותן הוא מנהל בביהמ"ש השלום. עוד טען החייב כי בכוחו להציע הצעה כלכלית לסיום ההליך ומתן הפטר. החייב ציין כי מצבו הבריאותי התדרדר ובתוך כך חלה במחלת הסוכרת. ביחס לנחלה טען כי היא מהווה מקור פרנסה עבורו (מגדל מנגו ופרי הדר) ויש מקום לאזן בין זכויות החייב לבין זכויות הנושים כך שהנזק שייגרם לחייב ובפרט בגילו המבוגר עולה על התועלת לנושיו.
לעמדת החייב מחוות הדעת השמאית עולה כי ככל והנחלה תמומש יש להפחית מערכה תשלומים שונים לרבות הסדר חלוף ולכן אין כדאיות כלכלית במימוש, מה גם שהחייב ישאר ללא קורת גג ויש לדאוג לו לסידור חלוף למשך כל חייו, קרי הערכה של 15-20 שנים (החייב הפנה לפסיקה מתאימה לשיטתו).
עוד מצא החייב להפנות לסעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שעניינו במימוש נכס מגורים, כאשר לשיטתו יש לפרש את נסיבות מקרה זה, ברוח החוק האמור ולבחון את מידת הפגיעה בחייו של החייב. החייב טוען כי ישנם מקורות כספיים היכולים בהם ניתן להשתמש מבלי לממש את הנחלה.
תגובות הנאמנים לטענות החייבים:
15.הנאמנים השיבו לתגובות החייבים וטענו כי לא הוצעו מטעמם פתרונות שיאפשרו הימנעות ממימוש הנכס. נטען כי החייבת אינה מתגוררת בנחלה ואין בהסכמות בהסכם הגירושים בקשר לתשלומים שהחייב חייב לה כדי להועיל לה ובפרט שעה שלא הגישה תביעת חוב. באשר לטענות החייב טענו הנאמנים, כי החייב מודע לפחות מחודש 8/18 על היקף תביעות החוב שאושרו בעניינו והוא לא יכול לבוא כעת בטענות בהקשר זה.
ביחס לאם החייב נטען כי קיימת בבעלותה דירה ברמת אביב כך שלא תישאר ללא קורת גג ואין בעובדה כי מתגוררת אצל החייב כדי להשליך על המימוש. כאמור עניין מגורי האם הפך כבר לבלתי רלבנטי עת היא הועברה לבית אבות סיעודי.
הנאמנים סבורים כי קיימת כדאיות כלכלית במימוש הנכס , כך שלאחר המימוש ותשלום סידור חלוף, בצירוף הכספים בקופת הכינוס , ניתן יהיה לשלם לנושים דיבידנד בשיעור של 100%. באשר לטענת החייב לפיה הוא זכאי ל-1/4 מזכויות האם בדירתה, הרי שבשים לב לסכסוכים המשפחתיים לא ניתן להסתמך על כך ולא כל שכן למנוע מימוש הנחלה עד להכרעה בסכסוכים אלה.
11.בדיון שהתקיים בפניי ביום 12.6.22 חזר הנאמן על בקשתו והוסיף וטען כי החייב מתעלם באופן שיטתי מהחלטות שיפוטיות. צוין כי לא ברור מי מקבל את שכר הדירה המשולם עבור דירת האם. הנאמן סבור כי אין מנוס אלא מלממש את הזכויות בנחלה, כאשר יהיה ברור לקונה כי הזכויות תעבורנה אליו רק לאחר שאם החייב תלך לעולמה (הדיון נערך בטרם עברה אם החייב לבית אבות סיעודי). עוד התחייב הנאמן להעמיד לחייב סידור חלוף, כאשר כל עוד מתגורר בנחלה, יש להפחית סכום זה מהדיור החלוף המגיע לו. הנאמן ציין כי התנהלות החייב בהליך מלמדת על חוסר תום ליבו ויש להשית עליו תשלום חודשי בסך של 5,000 ₪ ולחייב אותו בכל הפיגורים שיש. ביחס לבית אמו של החייב צוין כי מתנהלת לגביו תביעה אשר הוגשה ע"י נועם, אחיו של החייב. הנאמן ציין כי שוחח עם ב"כ האח וניכר כי לא ניתן להיפרע מהדירה, על כן אין שום צידוק שלא לפנות את החייב מהדירה ולממש את זכויות החייבים בה.
ב"כ הכנ"ר הצטרפה לעמדת הנאמן ביחס לכל תגובותיו מול טענות החייב.
12.יש לציין כי בדיון נכח גם מר פינקלשטיין נציג תאגיד המים וטען כי אם תתקבל החלטה למימוש הנחלה יש לשלם את החוב בסך של 481,751 ₪.
13.כמו כן, בדיון העלה החייב טענה כי הנחלה משועבדת לטובת האם, תמורת מיליון שקלים שקיבל מהאם. עוד טוען החייב כי קיימת אפשרות לפיצול הנחלה. ב"כ החייבת הוסיפה וטענה כי יש ליתן את הדעת לקיומו של שיעבוד על הנחלה שנעשה בתום לב וכן לטענה כי אם הנחלה תימכר תיפגע פרנסתם של החייבים. יש לאפשר את שיקום החייב ולא להיעתר לבקשה.
14.ביום 4.8.22 הוגשה הודעה לבית המשפט לפיה המרכז הישראלי לאפוטרופסות מונה כאפוט' לרכושה של האם.
15.נוכח הטענות שהועלו בדיון ביחס לשעבוד הנחלה לטובת אמו של החייב נדרשה תגובת האם באמצעות אפוטרופוסה. נטען כי על שם האם אכן רשום משכון מיום 13.11.2008 על זכויות החייבים בנחלה ונדרשה שהות להגשת תביעת חוב לנאמן. בתוך כך התבקש האפוטרופוס למסור עמדתו בעניין מימוש הנחלה טרם בירור סוגיית המשכון וטיבו. ביום 13.11.22 הודיע האפוטרופוס כי אינו מתנגד למימוש הנכס תוך שמירה על זכויות האם שבינתיים מונה לא אפוטרופוס. גם ב"כ הכונ"ר סבר כי יש לקבל את עמדת הנאמנים במימוש הנחלה תוך שמירה על זכויות האם.
16.לעמדת הנאמנים משאם החייב אינה מתגוררת עוד בנחלה יש להתקדם עם הליך מימוש הנחלה.
דיון והכרעה
17.כפי שקבעתי בהחלטה קודמת (ראה החלטה מיום 28.7.22) , תיק זה הגיע לקו פרשת המים זה מכבר ובראי הנתונים הקיימים יש מקום להורות על מימוש הנחלה תוך קביעת סכום ראוי לדיור חלוף. אשוב ואציין כי צו כינוס ניתן זה מכבר ביום 29/10/2014 ואין התקדמות של ממש בהליך מאז, למעט התנהלות דיונית מתישה מצד החייב. בחנתי כל טענות החייב לעומקן וסבורני כי יש לבכר ביחס לכל אחת מהן את עמדות בעלי התפקיד שהוגשו פעם אחר פעם בתגובה לבקשותיו.
18.במצב הנוכחי שעה שאמו של החייב אינה מתגוררת עוד בנחלה ובשים לב לכך כי החייב אינו משתף פעולה בהליך, אינו מציע הצעות להסדר ואף ממשיך לצבור חובות בעודו בהליך, הרי שמימוש הנחלה זה עם כל הקושי והצער כלפי החייב הינו אך צעד מתבקש בנסיבות אלו.
19.מדובר בחייב המתנהל באופן מחדלי ביותר בהליך מזה תקופה ארוכה, הוא אינו מתמיד בתשלומים לקופת הפש"ר וכעולה מדיווחי הנאמנים מאז חודש מרץ 2022 לא הועברו כספים כלל לקופת הפש"ר ואין ליתן יד להתנהלות זו. יובהר כי אין בידי החייב נכסים אחרים פרט לנחלה ואין מקום להסתמך על זכויות שאינן נמצאות בידיו בשלב זה, לרבות טענות לזכויות בדירת אמו הגב' פלונית שהיא בכלל בחיים! אציין עוד כי ניתנו לחייב הזדמנויות אינספור להתנהל בהליך, לתפעל את הנחלה, לנהל עסק חקלאי אך החייב ניצל לרעה החלטות שיפוטיות שניתנו, יצר חובות, עשה שימוש לא חוקי באספקת מים, לא שיתף פעולה עם הנאמנים, לא העביר הכנסותיו תחת שבט הביקורת עד שבסופו של יום הורה בית המשפט על הפסקת ההיתר לנהל עיסוק שכזה, דבר שלא הפריע ככל הנראה לחייב להמשיך ולנהלו גם לאחר מכן.
20.מצבת החובות ידועה זה מכבר וצורפה פעם אחר פעם לתגובות הנאמנים. אין חולק כי כי מצבת החובות המאושרת כיום בדין רגיל הינה בשיעור של 2,727,004 ₪ ומדובר במצבת חובות חלוטה. החייב הגיש ערעורים על הכרעות הנאמנים ביחס לשתי תביעות חוב מרכזיות כך שהוא אינו יכול לטעון שאינו מודע למצבת הנשייה לפחות ביחס לאותן תביעות חוב (מכון תערובת נהלל ואסם הגליל אגש"ח בע"מ – סה"כ נשייה 2,015,909 ₪).
21.טענת החייב כי יש לאפשר לילדיו להגיע להסדר עם הנושה הסתדרות הציונית מחוץ להליך היא טענה שאין לקבל לא רק בהיעדר הוכחה כי ילדיו נכונים לעשות כן, אלא ובעיקר מהטעם שהליך הפש"ר והכינוס כשמו כן הוא, הליך בו מכנסים כלל חובותיו ונכסיו של החייב. אין מקום להסדרים פרטניים עם נושים כאלה ואחרים. מכל מקום גם ללא תביעת חוב זו אין פתרון מטעם החייב ליתרת מצבת הנשייה המאושרת. החוב לנושה זה הוא בסך 223,244 ₪.
22.אשת החייב גם היא מצויה בהליך פש"ר ומקובלת עליי עמדת הנאמנים כי הגם שהזכויות בנחלה רשומות על שם שני הצדדים, הרי שאין מניעה לפעול למימוש הנכס.
23.כידוע, אחת מתכליותיו של הליך פשיטת הרגל, היא למקסם תמורה לנושים באמצעות מימוש נכסי החייב לכל המרבה במחיר, מתוך שאיפה לפרוע חלק כמה שיותר גבוה מהחוב לנושים. מדובר בעיקרון חשוב ומרכזי בהליכי מימוש נכסים, הגם שאינו חזות הכל ולצדו עומדים גם עקרונות כלליים של חובת הגינות ותום לב (ראו ע"א 2954/17 דוד דוידוביץ' נ' רונן מטרי ואיל רוזובסקי (נבו 15.05.2017) (פסקה 12) ; השוו גם ע"א 8506/13 זאבי תקשורת אחזקות בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (נבו 23.08.2015) (פסקה 74)).
24.סבורני כי הדרך להשיא את התמורה במכר הנחלה היא באמצעות הליך פומבי של מכירה וקבלת הצעות כאשר בסופו של יום יתנהל הליך התמחרות וההצעה הגבוהה מכולן תזכה. הנאמנים יעדכנו את חוות הדעת השמאית תוך 30 יום מהיום ויפעלו למכירת הזכויות בנחלה כאמור.
אגב דברים אלה יש לציין, כי החייב יהיה רשאי להשתתף בכל התמחרות ולפדות הנחלה באמצעות תשלום 100% מהחובות בתוספת הוצאות ההליך. עם זאת, נאסר על החייב לשבש הליך המימוש בכל דרך ו/או אופן.
25.בכל הנוגע לדיור חלוף וכאשר החייב גר בגפו, ונוכח גילו, סבורני כי הותרת סך של 450,000 ₪ להבטחת דיור חלוף לכל ימי חייו הינה קביעה סבירה ביותר בנסיבות העניין וכך אני קובע.
26.משהוריתי על מימוש הנכס כאמור, יעדכנו הנאמנים לעניין חוות הדעת השמאית תוך 30 יום מהיום ויפעלו לפרסם הצעות בעיתונות מקומית ויומית להזמנת הצעות לרכישת הזכויות בנחלה as is יקבעו מועדים לסיור בנחלה, יערכו התמחרות ויכריזו על ההצעה הזוכה ויכרתו הסכם מכר מותנה שיובא לאישורי בתוך 90 יום מהיום.
27.על החייב להראות את הנחלה למתעניינים בהתאם לדרישות הנאמנים. ככל והחייב יערים קשיים על הליך המכירה, אורה על פינויו מהנחלה.
ניתנה היום, כ"ב שבט תשפ"ג, 13 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.
