1.
רקע
התובעים, בעל ואישה תיירים מצרפת, הגיעו, עם שלושת ילדיהם, לחופשה בת שבוע ימים במלון 'המלך שלמה' באילת (להלן - "
המלון"), מיום 18.4.04 עד ליום 25.4.04. לטענתם, במהלך חופשתם במלון, אירעו שני אירועים בהם נגנבו מהם תכשיטים ופריטים שונים.
במועדים הרלבנטיים לתביעה, ביטחה כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן - "
כלל") את המלון בביטוח אחריות כלפי אורחי המלון.
בתביעה דנן, שהוגשה נגד הנתבעים 1 ו-2 כבעלות המלון, וכנגד כלל, מבטחת המלון, תובעים התובעים לפצותם על נזקיהם, בגין הפריטים שנגנבו, ההוצאות שנגרמו להם בשל הגניבה ועוגמת הנפש שנגרמה להם, בסך 155,722 ש"ח.
הנתבעים כפרו באירועים הנטענים ובחבותם לפצות את התובעים בגין נזקיהם. יחד עם זאת, כלל לא כפרה בכך שביטחה את הנתבעות 1-2 ולא כפרה בקיומו של הכיסוי הביטוחי, למקרה שתביעת התובעים תתקבל [ראה פרוטוקול הדיון מיום 15.1.06].
2. על פי האמור בתצהירה של התובעת 1 (להלן - "
התובעת") שלא נסתר, עם הגיע התובעים למלון, קיבלו בתחילה חדר רגיל. פקיד הקבלה צייד אותם במפתח לכספת שבחדר. התובעים בקשו הסבר כיצד להשתמש בכספת, ונשלח אליהם האחראי על הסבלים, שהראה להם כי ניתן להשתמש בכספת ע"י בחירת קוד, ללא צורך במפתח. לפיכך, הוחזר המפתח לקבלה.
3. התובעים בקשו לשדרג את החדר, וקבלו סוויטה. הם עברו לסוויטה, ושם, בהמלצת המלון כפי שבאה לידי ביטוי בחוברת שנמצאה בחדרם (נספח א' לתצהיר התובעת) אחסנו את תכשיטיהם וחפצי הערך שלהם בכספת, לאחר שבחרו לה קוד.
התובעת מציינת בתצהירה, כי איש מעובדי המלון, לא הנחה אותם כי עליהם למסור למלון פירוט חפצי הערך המאוחסנים בכספת.
4.
האירוע הראשון
ביום 22.4.04, ביום החמישי לחופשתם, שכרו התובעים יכטה. הם הניחו בכספת את כל התכשיטים שלא ענדו, נעלו את הכספת, סגרו את כל החלונות ויצאו את חדרם בערך בשעה 14:00. בסביבות השעה 18:00 חזרו למלון בתום השייט. לאחר שקילחו את הילדים, ובקשו להתלבש כדי לרדת לארוחת הערב, פתחה התובעת את הכספת, ולתדהמתה נוכחה לגלות כי נעלמו מהכספת חלק מהתכשיטים וכסף, ותיק השייך לה - ניזוק; הדרכונים, כרטיסי האשראי, תכשיטים פחות יקרים וחלק מהכסף שהיו בכספת - לא נגנבו. מיד לאחר גילוי הגניבה, פנתה התובעת לדווח לקצין הביטחון במלון על הגניבה, ובהמשך הלילה אף הגישה תלונה למשטרת אילת.
5. באירוע הראשון, נגנבו מהתובעים לטענתם התכשיטים הבאים:
א. א. שעון יד משובץ יהלומים מתוצרת "כריסטיאן דיור", בשווי 3,180 יורו;
ב. ב. טבעת מזהב לבן 18 קראט עם פנינה ויהלומים 0.37 קראט של "דיאמני", בשווי 1,970 יורו;
ג. ג. טבעת מזהב לבן 18 קראט עם יהלום באיכות VVS 1.43 קראט של "אבסרה", בשווי 11,700 יורו;
עוד נלקחו מהכספת 100 יורו במזומן. בנוסף, תיק "שאנל", בשווי 700 יורו ניזוק. התובעים מסרוהו לתיקון, שעלה 150 יורו, אך התיקון לא עלה יפה והתיק נזרק. כמו כן, נגרמו להם הוצאות בסך 100 יורו בגין הוצאת רישיון נהיגה צרפתי חדש ופנקסי שיקים חדשים.
6.
האירוע השני
בבוקר עזיבתם את בית המלון, ביום 25.4.04, בשעה 05:30 בבוקר לערך, סבל המלון הוריד את כבודת התובעים לקבלה. הכבודה כללה חמש מזוודות ותיקים, כולל תיק יד שבו היו המחשב הנייד של התובע 2, מצלמת וידיאו, מצלמה דיגיטאלית ותיק רחצה ובו בשמים שונים. התובעת ובנה ירדו לקבלה בעת שנציג המלון יצא מחדרם ועימו כל כבודתם בעוד התובע 2 נשאר בחדר לוודא שלא שכחו דבר בחדר. לאחר שעזבו את המלון, נסעו התובעים לנמל התעופה באילת, טסו לנתב"ג ושם שכרו רכב על-מנת להמשיך את ביקורם בירושלים ובהמשך בחיפה. בשעה 15:00 לערך הגיעו לחיפה, לבית הוריי התובעת ולאחר שפתחו את תיק היד בכדי להשתמש במצלמה לצילום משפחתי, הופתעו לגלות כי המצלמה הדיגיטאלית נעלמה מתיק היד. כמו-כן גילו כי תיק הרחצה שהיה בתיק היד - קרוע ונעלם מתוכו בקבוק בושם לגבר של גוצ'י (להלן: "
האירוע השני").
מיד לאחר שגילו כי חפציהם אלה נעלמו, התקשרו למלון ודיווחו על הגניבה וכן הודיעו לחוקר ממשטרת אילת, כשהם מעלים את חשדם כי החפצים נעלמו בעת תהליך עזיבתם את המלון, כשמזוודותיהם הורדו מהחדר לקבלה, שכן זהו הזמן היחיד בו חפציהם לא היו צמודים אליהם.
בשעה 19:00, באותו הערב כבר היו בדרכם חזרה לצרפת.