ממן נ' וולקום טכנולוגיות בע"מ

פסק דין

התובע הגיש כנגד הנתבעת תביעה על סך 5,627 ₪ בגין ביטול עסקה של רכישת מחשב מדגם אינטל 3470 I5 core (להלן: "המחשב"). הנתבעת היא בעלת חנות למכירת מחשבים. התובע רכש באמצעות האינטרנט מהנתבעת את המחשב ביום 18.11.2012. המחשב הוא מחשב נייח, אשר נרכש תמורת 5,027 ₪. המחשב הורכב על ידי הנתבעת ונלקח על ידי התובע מן החנות ביום 20.11.2012, כאשר צורפה לו חשבונית מס ותעודת אחריות.

לטענת התובע, בימים הסמוכים לאחר איסוף המחשב לביתו, גילה, כי המחשב אינו תקין משום שעולות בו תקלות חוזרת ונישנות, לרבות: חוסר יכולת להפעיל את המחשב, כאשר מונח במצב אנכי; המחשב כבה באופן פתאומי פעמים רבות, ללא כל סיבה נראית לעין; והופעה חוזרת ונשנית של מרצדים וסימנים כחולים על גבי מסך המחשב. לאחר שהתקלות נמשכו הוא פנה לנציג הנתבעת וביקש ממנה לאסוף את המחשב ואביזריו מביתו ולספק לו מוצר חדש ותקין. אין מחלוקת כי ביום 6.12.2012 כתב התובע את רשימת הליקויים והתקלות בטופס, שסיפקה לו הנתבעת, ונקרא "טופס בקשת איסוף למוצר" ואכן ב-9.12.2012 נאסף המחשב מביתו של התובע באמצעות חב' שליחויות, שנשלחה על ידי הנתבעת. התובע טען בכתב התביעה, וחזר על כך בעדותו, כי המחשב נארז בצורה הרמטית ובטוחה באופן שבו היה ארוז שהגיע לביתו לראשונה. בעדותו בפניי אף הוסיף וציין כי ארז שמיכה מסביב למחשב על מנת שלא יפגע. למרות זאת הודיעה הנתבעת לתובע כי מארז המחשב הגיע שבור בקצהו הימני וכן כי על המחשב להישאר בחברה לשם בדיקתו במשך 14 יום. התובע סירב להשאיר את המחשב לתיקון במהלך 14 יום ודרש כי העסקה תבוטל וכספו יוחזר לו. ביום 16.12.13 התובע כתב מכתב באמצעות עורך דין ובו ביטל את העסקה לטענתו, הן מחמת פגם שנפל במחשב והן על פי זכותו לביטול עסקת מכר מרחוק.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי התובע כלל לא ארז את המחשב, אלא סתם שם אותו בקרטון שאינו מתאים בגודלו למחשב, כמעט ללא שום אמצעי אריזה. להוכחת הטענה צירפה הנתבעת תמונות של קרטון האריזה של המחשב והאמצעים שבהם נארז. לטענתה המחשב הגיע אליה כשהוא שבור בקצה המארז. לטענתה הודיעה על כך לתובע ושלחה אליו תמונות של הנזק. לאחר כשבוע הצליחה לתקן את המחשב, והודיע לו על כך ביום 18.12.12 ורצתה לשלוח אליו את המחשב, אולם לטענתה הוא הודיע לה כי הוא מעוניין לבטל את העסקה.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שהציגו אני מוצאת כי יש לקבל את התביעה. להלן אנמק.

התובע, שאין מחלוקת כי הוא מכיר מחשבים ומבין את דרך ההתנהלות, הוכיח באמצעות עדותו, שנתתי בה אמון, ובאמצעות המסמך "טופס בקשת איסוף למוצר" מיום 6.12.12, שהוא מסמך "מזמן אמת", כי למחשב שרכש היו תקלות שונות, שהקשו על השימוש בו שעיקרן העלמות הקשר בין המחשב למסך וכיבוי המסך באופן פתאומי, אך גם הופעת מלבנים כחולים ואפורים במסך וכן דלת צד עקומה. בהתחשב בפגמים הללו מדובר בפגמים מהותיים במחשב אשר מקנים לתובע את הזכות לבטל את העסקה מה גם שמדובר בתקופה קצרה מאד לאחר הרכישה.

אציין כי הנתבעת לא הוכיחה דבר לעניין התיקון שביצעה במחשב. שאלתי את נציג הנתבעת אם יוכל להראות לי מסמך "מזמן אמת" על התיקון, שבו המעבדה מפרטת כיצד התקבל המחשב, מה היו הליקויים שמצאו, אם מצאו, ומה בוצע בפועל. נציג הנתבעת לא יכול היה להציג מסמך שכזה וגם ביקש שלא לדחות את הדיון על מנת להביא את מסמך שכזה. בנסיבות אלה, אני מוצאת כי הנתבעת לא הציגה בפני מסמך שיכול היה לשפוך אור על מצב המחשב והליקויים בו על פי גרסתה, והאם תיקנה את המחשב כנדרש, ולכן הגנתה לוקה בחסר ראייתי. מכאן שאני מאמינה לתובע כי המחשב אכן סבל מליקויים מהותיים המקנים לו את הזכות לבטל את החוזה.

יש לציין כי על פי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1969 הפרה יסודית מזכה בזכות לביטול החוזה. נראה כי בנסיבות אלה כאשר המחשב לא פעל כראוי, הרי שקמה לתובע הזכות לבטל את החוזה והנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי המחשב לא סבל מן הפגמים המשמעותיים עליהם התלונן התובע.

לפיכך אני מקבלת את התביעה ומורה על השבת הסכום לידי התובע. אציין כי המחשב כבר מצוי בידי הנתבעת מאז מסירתו לתיקון.

סוף דבר

התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשיב לתובע סך של 5,027 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 18.11.12 ועד למועד התשלום בפועל וכן הוצאות בסך של 400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ג חשון תשע"ד, 27 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.