ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות כפר סבא
|
54987-01-12
31/05/2012
|
בפני השופט:
צוריאל לרנר
|
| - נגד - |
התובע:
אבי מנגו
|
הנתבע:
הוט מערכות תקשורת בע"מ
|
| פסק-דין |
פסק דין
בפני תביעה כספית בסך 10,000 ש"ח, שעניינה הפרה נטענת של התחייבות הנתבעת כלפי התובע.
על פי כתב התביעה, ביקש התובע להצטרף לתכנית שפרסמה הנתבעת, ואשר נודעה בשם "טריפל", על פיה הובטח מקלט טלויזיה לכל לקוח חדש המצטרף לתכנית. הנתבעת לא פרסמה, שתנאי הוא תשלום הוראת הקבע באמצעות כרטיס אשראי. התובע עצמו שילם חשבונותיו לנתבעת, עד אז ומאז, באמצעות הוראת קבע מחשבונו בבנק. בשיחה הראשונה עם נציג המכירות נאמר לו שדי בתשלום באמצעות הוראת קבע מהבנק, ועל כן התקשר בתכנית, אלא שבשלב מאוחר יותר הודיע נציג המכירות, שמואל, כי טעה, וכי יש צורך בכרטיס אשראי. מכיוון שכך, זכאי התובע, לטעמו, למקלט הטלויזיה, ועל כן הגיש תביעתו. לא הוברר מכתב התביעה מדוע הוגשה התביעה על סך 10,000 ₪, ומה בין שווי הטלויזיה לסכום התביעה.
על פי כתב ההגנה, מדובר בתכנית בשם "טריפל LCD", ותנאיה ברורים והובהרו גם לתובע. מכיוון שהובהרו, הצטרף התובע לתכנית אחרת, בשם "דבר אקסטרא". לאחר זמן, שב התובע וביקש להצטרף לתכנית "טריפל LCD", ותנאיה הובהרו לו שוב, אלא שהפעם טען כי הובטח לו שיוכל להצטרף לתכנית גם בלא כרטיס אשראי. נסיונות להגיע לפשרה לא צלחו.
התובע העיד בפני, וחזר על גרסתו, בהבדלים קלים, שאינם מהותיים. הוא התעקש, כי בשלב מסוים הובטח לו כי ניתן להצטרף לתכנית ללא כרטיס אשראי.
מצד הנתבעת העיד מר אלון מושקוביץ, אשר נתן עדותו על בסיס תרשומות של שיחות. הוא הסביר את העדרותו של אותו שמואל, נציג המכירות, בכך שאינו עובד עוד אצל הנתבעת. לא הוברר מדוע לא טרחה הנתבעת לבקש הזמנתו להעיד, שכן אין ספק שפרטיו בידיה.
עדותו של התובע עשתה עלי רושם אמין, ודומה שניתן לקבוע כעובדה, שלכל הפחות התובע סבר, בנקודת זמן מסוימת, כי יוכל להצטרף לתכנית חרף העדר כרטיס אשראי. בהעדרו של שמואל, יש להניח כי עדותו היתה פועלת לחובת הנתבעת, על פי החזקה הידועה מדיני הראיות, לפיה יש להניח כי צד הנמנע מלהביא ראיה שיש לצפות שיביא – היה נפגע מתוכן הראיה אילו הוצגה בבית המשפט. לפיכך יש גם להסיק, כי מצג כזה אכן נוצר על ידי שמואל, לפחות באחת משיחותיו עם התובע.
יתכן כי התובע היה זכאי, לאור האמור, לדרוש אספקת טלויזיה, אולם אין הוא תובע זאת, וממילא סעד כזה חורג מסמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות. הסעד המירבי לו זכאי התובע, איפוא, הוא פיצוי בגין הפרת ההתחייבות מטעם הנתבעת.
שוויה של טלויזיה מהסוג שנכלל בשעתו בתכנית לא נטען ולא הוכח בפני, והנזק היחיד שהוכיח התובע, הוא עגמת הנפש שנגרמה לו מהפרשייה. אני אומד את הפיצוי הראוי בגין עגמת נפש זו בסך של 900 ₪.
הנתבעת תשלם לתובע, איפוא, סך של 900 ₪, וכן את סכום האגרה, בסך 100 ₪, ובסך-הכל 1,000 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום, אחרת ישא הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.
ניתן היום, י' סיון תשע"ב, 31 מאי 2012, בהעדר הצדדים.