מעצר בית תחת מעצר עד תום ההליכים לעורר, שעברו הפלילי כמעט נקי

א.        ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט נויטל) מיום 27.12.07 בב"ש 93992/07 בו הורה בית המשפט על מעצר העורר עד תום ההליכים נגדו.

ב.        נגד העורר הוגש ביום 4.12.07 כתב אישום, לפיו משדחף אותו המתלונן מחוץ למועדון בפתח תקוה, רץ העורר למועדון והביא סכין, בו דקר את המתלונן שתי דקירות וגרם לו בכך פציעה חמורה, וכן כי החזיק בביתו סוגי תחמושת ומחסנית. בגין מעשים אלה הואשם העורר בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות והחזקת תחמושת שלא כדין. יחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצר עד תום ההליכים, לפיה בידי המשיבה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר, ומעשיו מקימים חזקת מסוכנות.

ג.        בית המשפט המחוזי הורה על הכנתו של תסקיר מעצר בעניינו של העורר. בתסקיר תואר העורר כאדם בן 27, נשוי ואב לילדה, עובד מחלקת התברואה בעיריית פתח תקוה. לדבריו היה מדובר בהתנהגות חריגה, לאחר שתיית אלכוהול; התחמושת שנתפסה בביתו מקורה בזבל שהעורר עובד במחלקת התברואה בטיפול בו. בעברו תיק ללא הרשעה לעניין גניבה (שבוצעה ב-2000), ובו הוטל עליו שירות לתועלת הציבור. שירות המבחן התרשם חיובית מן הרעיה והוריה שהוצעו כמפקחים. הומלץ על מעצר בית בבית העורר וכן בבית הורי רעייתו.

ד.        בית המשפט החליט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, בנימוק שעובדות כתב האישום מלמדות על מסוכנות גבוהה מאוד ומשום הצורך להילחם בתופעת השימוש בסכין. בהחלטתו קבע בית המשפט כי דברי התסקיר, שהעורר נטל אחריות מלאה על מעשיו ומגלה אמפטיה לקורבן, רלבנטיות לתיק העיקרי ולא לעניין המעצר. עוד נקבע כי חוסר השליטה והאלימות שהפגין העורר ללא סיבה מוצדקת מעידות, כי לא ניתן לאיין את מסוכנותו בחלופה. בית המשפט ציין כי בהחלטתו הביא בחשבון את עברו הכמעט נקי של העורר וכן שהתיק עצמו קבוע לדיון במועד קרוב, חודש פברואר 2008, ויש להניח שהמשפט לא יארך זמן רב. כנגד החלטה זו הוגשה הבקשה דנא.

ה.        לטענת העורר, שגה בית המשפט קמא כשלא ייחס משקל מספיק לתסקיר המבחן. לטענתו, למרות חומרת המעשים המיוחסים לעורר, היה על בית המשפט לבחון את חלופת המעצר, תוך תשומת לב להלכה שאין בחומרת העבירה כשלעצמה כדי להצדיק מעצר עד תום ההליכים. כן נטען, כי בית המשפט לא נתן משקל מספיק לעברו הכמעט נקי של העורר, לגילו הצעיר - כבן 27 - ולהיותו אדם עובד, נשוי ואב לילדה בת כשנתיים. נטען כי עובדות אלה מעידות על אורח חיים נורמטיבי. כן נטען כי קוצרם הצפוי של הליכים משפטיים אינו יכול להצדיק מעצר, שכן - כנאמר בבש"פ 10978/07 מדינת ישראל נ' סלאמה אבו ואקד (טרם פורסם, 26.12.07) (ובמקרים רבים אחרים) - "המעצר אינו 'מקדמה' על חשבון העונש". לדברי העורר, שירות המבחן התרשם כי נטל אחריות על המעשים המיוחסים לו ומגלה אמפתיה למתלונן, כי המדובר במי שאינו מאופיין בדפוס התנהגות אלים, ושעצם קיומם של הליכים נגדו מפחית ממסוכנותו.

ו.        בדיון בפני טען בא כוח העורר, כי אף שאין להצדיק את מעשי העורר, יש מקום לחלופה, ולוא גם במרחק גדול יותר מן המתלונן. באת כוח המדינה ציינה כי אין המדובר במסוכנות רגעית של העורר, שכן הוא התעבר על ריב לא לו וחיפש סכין. אגירת התחמושת מעידה על אופיו. תסקיר שירות המבחן הוגש במהלך הדיון ועיינתי בו.

ז.        לאחר העיון סברתי, לא בלי התלבטות, כי יש מקום לקבלת הערר. בראש וראשונה נוכח עברו הכמעט נקי של העורר. אכן המדובר בעבירה מכוערת מן הסוג שבתי המשפט נאבקים בו, וכך ראוי. ואולם, הדיון הנוכחי - בהליך המעצר - הוא בשאלה האין מקום, על פי צו המחוקק, לבדוק אפשרות לחלופה שהיא פחותה ממעצר מאחורי סורג ובריח. בנסיבות, נוכח תסקיר שירות המבחן ובתוספת הגבלות כפי שיפורטו, נראה לי כי יש מקום לחלופה בביתו של העורר (בלבד) במעצר בית מלא, באיזוק אלקטרוני, תוך אפשרות למשטרה לבדוק את הימצאו במקום, ובפיקוח רעייתו ליאת והוריה שאול ותמר ביטון. כן יופקד בטרם השחרור סך 10,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית בקופת בית המשפט המחוזי, וכן יינתנו ערבות העורר וערבות רעייתו ושני הוריה, כל אחד בנפרד, בסך 25,000 ש"ח. יוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ, וככל שלעורר דרכון - יופקד. ייאסר על העורר ליצור כל קשר עם מי מן המעורבים באירוע ומן העדים במשפט. העורר יועמד בפיקוח מעצרים של שירות המבחן למשך שישה חודשים. העורר מוזהר כי עליו לקיים את התנאים הללו ככל משפטם וחוקתם.  

ח.        הערר מתקבל איפוא על פי האמור.

           ניתנה היום, כ"ח בטבת תשס"ח (6.1.08).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    מפ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il