החלטה
זוהי מחלוקת שהתגלעה בין הרוכשת של עיתון מעריב (להלן: קבוצת בן-צבי) לבין הנאמנים להסדר הנושים והעובדים של חברת ההפצה גל מעתון בע"מ. נוכח מה שנראה, למרבה הצער, ככשלון המגעים בין הצדדים בדבר ישום אותו חלק מתוכנית ההבראה הנוגעה לחברת ועובדי ההפצה.
עסקיה של קבוצת מעריב לא צלחו, והיא נקלעה להקפאת הליכים, וזאת כאשר היא מצויה במצב של סף-קריסה, באורח שהעמיד סיכון ממשי לעצם קיומו של העיתון ופרנסת עובדיו. במסגרת הקפאת ההליכים, עמדו בפני הצדדים שתי הצעות ממשיות לרכישת העיתון: האחת של קבוצת בן-צבי, האחרת של מציע מתחרה הקשור לג'רוזלם פוסט. תחילה, צידדו העובדים במציע הנוסף, והתנגדו בחריפות למכירת העיתון למר בן-צבי. זאת, בין היתר, בשל מה שנחזה כאי-אמון וחשש כי הרוכש דנן אינן מתכוון בכנות לעמוד בחיוביו, בעיקר לא אלו הנוגעים להעסקת העובדים.
אלא, שבסופו של יום וממש ערב הדיון המכריע בבית המשפט, היו העובדים אלו ששינו את טעמם, והסכימו לקבל את הצעת בן-צבי, שהיתה ההצעה הכספית הגבוהה ביותר. זאת, עקב התקדמות במשא ומתן ומספר הסכמות הדדיות, שבסופו של דבר עמדו בליבת חלקי הסדר הנושים המתייחס לעובדים. במצב דברים זה, הרי שבעת הדיון בפני צידדו כל הצדדים, כולל העובדים, בהצעתה של קבוצת בן-צבי. בנסיבות אלו, לא נולד כלל ועיקר הצורך בדיון ובהכרעה במצב הדברים ההיפותטי שהיה נותר, לו היו העובדים עומדים על דרישתם למכור את העיתון למציע האחר. זאת, חרף היות הצעתו נמוכה יותר, ונוכח העדיפות לכאורה שיש לו לשיטתם, הן ברובד המקצועי של ניהול עיתון כמעריב, והן מבחינת אמון והבטחת תנאי תעסוקה הולמים לעובדים. כמו גם נוכח העובדה כי שאלת העובדים והמשך העסקתם היתה מלכתחילה סוגיה מרכזית באותה הקפאת הליכים.
אלא שבפועל מששינו העובדים את טעמם, לא עמדה בפני אלא הצעה גבוהה אחת, המקובלת על כל הגורמים הרלוונטים; וככזו, אכן אושרה על ידי והפכה להסדר הנושים של העיתון; ולמעשה, המסמך המשפטי היסודי לאורו נבחנת אף המחלוקת העומדת בפני כיום.
ההסדר כלל בתוכו חלוקה ברורה בין שני תחומים נפרדים:
עיתון מעריב עצמו, לגביו הגיעו הצדדים להסכם הכולל תנאי העסקה בידי הרוכש החדש במישרין, כולל מספרים מדוייקים של עובדים אשר יועסקו; וחברת ההפצה, שהיא-היא העומדת בלב המחלוקת הנוכחית, לגביה נקבע בהסכם מתווה אחר, כדלקמן:
"על מנת לסייע לעובדי ההפצה בחברת גל מעתון, בשל המצוקה אליה נקלעו לאור כניסת החברות להקפאת הליכים, מתחייבת הרוכשת לכך שבכפוף למחירי שוק תחרותיים, תתקשר עם עובדי חברת ההפצה ותשתמש בשירותייהם לתקופה של פחות 24 חודש ממועד ההעברה, וזאת באמצעות התקשרות עם חברת גל מעתון או כל גוף אשר יוקם על-ידי עובדי גל מעתון בעתיד".
כמו כן נקבע, כי בתקופת המעבר ינוהל בידי הצדדים משא ומתן לצורך קביעת גובה התמורה ואורח חישובה, ובמהלכה יפעלו הצדדים במשותף ליעל את שירותי ההפצה במטרה להוזיל את העלות. בין היתר, נוכח העובדה כי העובדים אינם מכחישים כיום, כי החברה התנהלה בעברה באורח שנראה בלתי יעיל, יקר ועם מצבת עובדים גבוהה ביותר.
בפועל, הרי שאותה תקופת מעבר מוסכמת חלפה זה מכבר, והסכמה בין הצדדים - איין; הרוכשת והעובדים מאשימים זה את האחר ב"גרירת רגליים". כך או אחרת, הרי שהעובדים שמו יהבם במידה רבה על רוכש אשר התעתד לרכוש את גל מעתון, ולשם כך ניהל משא ומתן מתקדם הן מול העובדים עצמם והן מול קבוצת בן-צבי; הוחלפו הסכמות מגובשות למדי בדבר הסכם קיבוצי. אלא שבסופו של יום, בחר אותו רוכש לסגת מהעסקה, והותיר את עובדי חברת ההפצה בלא רוכש, ועם מחלוקות קשות מול קבוצת בן-צבי. זאת, חרף העובדה כי כל הצדדים מודים כי נערכו צעדי התייעלות מקיפים, וכיום מדובר במצבת עובדים של כ-365 עובדים, מתוך התשע-מאות עליהם דובר בתחילה. זאת, לצד צעדים נוספים שחלקם כואבים למדי עבור העובדים עצמם.
בצר להם, בהעדר רוכש וסיכום ממשי להפעלת החברה, הגישו העובדים בקשה לדון בדחיפות במתווה כללי שהגישו הם עצמם, ואשר עיקרו העסקתם באורח ישיר בידי הרוכשת וחתימה על הסכם קיבוצי. כך בכפוף להתייעלות שכבר ביצעו ולהסכמות להתייעלות נוספת, ולמשא ומתן אודות סגירת פרטים סופיים אודות התמורה ודרך חישובה.
קבוצת בן-צבי, לעומת זאת, מתנגדת בחריפות ועומדת על נוסח ההסכם, השולל במפורש העסקה ישירה; לשיטת הרוכשת, מדובר בבקשה תמוהה, חסרה לחלוטין, הן ברובד העובדתי והן ברמת העדר מתווה מפורט שניתן ולו לכאורה לאוכפו. כמו כן, נטושה בין הצדדים מחלוקת אף בשאלת המחירים, ומה פירושו הנכון של הדיבר 'מחיר שוק תחרותי' המופיע בהסכם.
עיינתי בטענות הצדדים, ושמעתי את השלמת הטיעון בעל-פה במסגרת הדיון שנערך בפני; זאת, כולל התנגדותו המפורטת של בא-כוח הרוכשת, וכן את טיעוניה הנוגעים ללב של באת-כוח העובדים, וכן עמדת הנאמנים אשר הלכה למעשה תומכת בעמדתה.
ברמה הדיונית, אכן צודק בא-כוח הנאמנים באורח בו מיפה את המחלוקות בין הצדדים וחילק אותן כדלקמן:
כיצד, אם בכלל, ניתן לאכוף על הרוכשת את העסקת עובדי חברת ההפצה. זאת, כולל מתוך התחשבות בכך כי בוצעו פעילויות התייעלות מרחיקות לכת.
כיצד לפרש את המונח "מחיר שוק תחרותי" המופיע בהסכם.
בכל הנוגע למחלוקת בדבר "מחיר שוק תחרותי", דומה כי אמנם מן הבחינה הלשונית, ניתן לפרש את הדיבר דנן באופנים שונים, אולם ברמה המהותית ובהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה, עדיפה לשיטתי עמדת העובדים והנאמנים.
במה אמורים דברים?