מקור חוקי של עבירות של חניה על מדרכה וגובה הקנס

1. לנאשם יוחסה עבירה של חניה על מדרכה ביום 13.09.14, עבירה לפי סעיף 5(ג) לחוק עזר להרצליה (העמדת רכב וחנייתו), תשל"ח-1978 (להלן: "חוק העזר").

2. הנאשם קיבל הודעה לתשלום קנס בסך של 500 ₪ והגיש בקשה להישפט. בדיון, הודה הנאשם כי חנה על מדרכה אך טען כי לא ניתן להרשיעו בעבירה המיוחסת לו ולחייבו בקנס, מפני שהעבירה המיוחסת לו לא הוכרזה כדין כעבירת קנס. לדבריו, המקור החוקי להכרזה על עבירות שבחוקי עזר של עיריות כעבירות קנס, מצוי בסעיף 265 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת העיריות"), לפיו הותקן צו העיריות (עבירות קנס), תשל"א-1971 (להלן: "צו העיריות"), בו הוכרזו עבירות של חוקי עזר של עיריות שונות כעבירות קנס. ברם, הסעיף בחוק העזר לפיו יוחסה לו עבירת החניה, אינו נמנה בתוספת הראשונה לאותו צו ולפיכך העבירה שיוחסה לו אינה עבירת קנס.

3. הנאשם הוסיף כי בכל מקרה בהודעת תשלום הקנס שנמסרה לו, כמו גם בכתב האישום שנמסר לו משביקש להישפט, לא פורט המקור החוקי לחיובו בקנס ולא המקור החוקי לגובה הקנס.

4. ב"כ המאשימה טען כי העבירה המיוחסת לנאשם קבועה כעבירת קנס במסגרת צו העיריות ושיעור הקנס מופיע הן בצו זה והן בתוספת השלישית לצו התעבורה (עבירות קנס), התשס"ב-2002 (להלן: "צו התעבורה 2002"). מכאן, כי הדו"ח נרשם כדין. ב"כ המאשימה הוסיף כי בכל מקרה העבירה נעברה וגם אם הייתה טעות כלשהי באשר לדרך רישומה אין בכך כדי לאיין את העבירה ולהביא לזיכוי הנאשם, אחר שניתנה לו ההזדמנות להתגונן כראוי.

5. ראשית יצוין, כי טענות דומות העלה הנאשם בבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים במסגרת תיק מס' 5980/14 מדינת ישראל נ' עזורה, שם הוא הואשם בעבירה של חניה במקום חניה מוסדר מבלי ששילם אגרת הסדר חניה. באותו עניין דחה בית המשפט (כב' השופט א' גורדון) בפסק דין מנומק ומפורט מיום 11.01.15 את טענות הנאשם, והאמור שם נכון ברובו גם לענייננו, בשינויים המחויבים.

ביתר פירוט.

6. אכן כפי שציין הנאשם, ובניגוד לטענת ב"כ המאשימה, צו העיריות אינו מציין את סעיף 5(ג) בחוק העזר אלא רק את סעיפים (א) ו-(ד) שבסעיף 5 לחוק העזר, משכך סעיף 265 לפקודת העיריות אינו חל במקרה זה. מנגד, העבירה שיוחסה לנאשם הוכרזה כעבירת קנס בצו התעבורה. בצו זה נקבע כי עבירה על חוק העזר היא עבירת קנס וכן נקבע שם שיעור הקנס.

7. סעיף 221(ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי") קובע כי "הוסמך שר בחוק אחר לקבוע עבירה כעבירת קנס, טעונה קביעתו הסכמת שר המשפטים". במקרה שכזה, תהיה נתונה לשר האחר גם הסמכות לקבוע שיעורי קנס לפי סעיף 221(ב) לאותו חוק. שר התחבורה הוא השר המוסמך לקבוע עבירות קנס בצו התעבורה, וזאת נוכח האמור בסעיפים 1 ו- 30 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת התעבורה"), היינו עבירה על הפקודה, התקנות, וחוקי העזר שהותקנו לפיה, זאת בהסכמת שר המשפטים ובאישור וועדת הכלכלה של הכנסת. ואכן, צו התעבורה 2002 קיבל את הסכמת שר המשפטים ואישור של וועדת הכלכלה של הכנסת. חוק העזר נחקק על ידי מועצת עיריית הרצליה בתוקף סמכותה לפי סעיף 250 לפקודת העיריות וסעיף 77 לפקודת התעבורה, ומשכך אין כל מניעה כי העבירות הקבועות בחוק העזר תיחשבנה כעבירות תעבורה. בד בבד, הן תיחשבנה עבירות לפי פקודת העיריות ותהיינה מסורות לסמכותו של בית משפט זה (ראו: ע"פ (מחוזי-ת"א) 80011/99 לוין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.01.00)). כך גם חלה עליהן הוראת סעיף 253 לפקודת העיריות הקובעת כי העובר על הוראת חוק עזר עונשו קנס של 3,600 ₪. קביעת עבירה כ"עבירת קנס" או כ"עבירה של ברירת משפט", משמעה מתן אפשרות בחירה לנאשם לשלם קנס או להישפט (כאשר ב"ברירת קנס" – לא שולם הקנס, מתקיים משפט; ואילו ב"ברירת משפט" – בהעדר הודעה של נאשם על רצון להישפט, חלה חובת תשלום הקנס ללא הליך נוסף כלשהו).

8. סעיף 1 לצו התעבורה 2002 קובע כי "כל עבירה על הוראה בחוקים, בתקנות או בחוקי העזר שפורטו בתוספת מוכרזת בזה עבירת קנס". בחלק 3 לתוספת לצו התעבורה נמנו "עבירות על פי חוק עזר של עירייה או מועצה מקומית בדבר העמדת רכב וחנייתו". המסקנה היא אפוא, כי העבירה בה הואשם הנאשם הוכרזה כעבירת קנס וקביעת שיעור קנס נעשתה כדין בצו התעבורה. בהקשר זה יצוין כי בפסק הדין בעניין מור (בג"ץ 4445/02 מור נ' ראש עיריית הרצליה, פ"ד נו(6) 900 (2002)) צוין ביחס לעבירה שיוחסה לנאשם כי מדובר בעבירה מכוח חוק העזר וכן מכוח תקנה 72(א)(2א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה") וכי הקנס בגין עבירה זו קבוע בסעיף 1 של חלק ג' לתוספת לצו התעבורה (עבירות קנס), תשל"ז-1976, והוא עמד על סך של 70 ₪. צוין גם כי בהמשך תוקן צו התעבורה במסגרת צו התעבורה 2002 והועלה גובה הקנס על עבירת חנייה על מדרכה. בהמשך נקבעה העבירה כעבירה של "ברירת משפט".