החלטה
1.לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות והתנגדות לביצוע שני שטרות האחד שמספרו 1760015, ע"ס 2,320 ₪ ז.פ 30.3.10, השני שמספרו 17600029, ע"ס 6,250 ₪ ז.פ 1.4.10 משוכים מחשבון המבקשת לפקודת המשיבה. הוגשה תגובת המשיבה לבקשות. מס' תיק הוצל"פ 08-08015-10-7.
בין הצדדים מתנהל תיק נוסף שמספרו 40002-08-10, מס' תיק הוצל"פ 08-09478-10-5 לשיטת המבקשת עניינו של התיק הנוסף שיקים אחרים הקשורים לאותה עסקה בין הצדדים.
2.ביחס להארכת המועד, המבקשת טוענת כי הגשת התנגדות חייבה עריכת בירור מול הגורמים המוסמכים, לרבות איסוף חומר שאינו בשליטתה הבלעדית כגון קבלות, אישור בנק, חשבונית וכו', דבר שחייב את הארכה המבוקשת. מתן אורכה אינו גורם נזק למי מהצדדים ויאפשר למבקשת להישמע. המבקשת מפנה לסיכויי הגנתה כפי שפורטו בהתנגדות.
המשיבה טוענת כי אין מחלוקת שהמועד להגשת ההתנגדות חלף, כל המסמכים שצורפו להתנגדות וממילא כל העובדות היו בידיעת המבקשת כך שלא היה טעם ובוודאי לא טעם מיוחד לאחור בהגשתה.
3.עפ"י האזהרה שצורפה בוצעה מסירתה למבקשת ביום 4.6.10 (יום ו') כך שהיה עליה להגיש התנגדותה עד ליום 27.6.10. ההתנגדות הוגשה ביום 1.7.10. אמנם המדובר באחור אך בהתחשב בכך שמדובר באיחור של מספר ימים ולאור טענות המבקשת בהתנגדות גופה הנני מוצאת לנכון כי יש להאריך המועד. אמנם גם אחור של מספר ימים הינו אחור, אולם שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תיבחן תמיד עפ"י מכלול נסיבות העניין (בש"א 5636/06 נפתלי נשר נ' שלומי גפן, תק-על 2006(3), 3082 (2006)). הנזקים הגבוהים הנטענים, טענת המבקשת כי הודיעה למשיבה אודותיהם זמן רב לפני הגשת ההתנגדות, כך שהמשיבה יכולה הייתה לצפות כי תוגש התנגדות, העובדה כי הצדדים הינם צדדים ישירים לשטר וכן קיומו של תיק אחר ביחס לאותה מחלוקת, מצטרפים כדי טעם מיוחד להארכת המועד.
4.לגופה של התנגדות - המבקשת טוענת כי הינה בעלים של משאית מסוג איווקו מ.ר 95-467-67 (להלן: "המשאית"). בתחילת חודש 3/2010 שכרה המבקש את המשיבה, בין היתר, לשם ביצוע עבודות העברת ו/או התקנת מנוף למשאית (להלן: "העבודות"). העבודות בוצעו על ידי המשיבה בצורה לקויה, פגומה ובלתי מקצועית, כך שבעצם לא בוצעו כלל. לאחר פניות בע"פ פנתה המבקשת למשיבה בדרישות בכתב לתקן את הנדרש אך הדבר לא נעשה. בהמשך וכתוצאה נגרמו למנוף המשאית נזקים. הוא נבדק ותוקן אצל צד ג', מוסך מוסמך בעלות של 18,757 ₪. משמעות הדבר כי הנזקים שגרמה המשיבה עולים על סכום השיק, היא הפרה את ההסכם בין הצדדים ולמעשה לא סיפקה כלל את מה שהוסכם. לפיכך יש לקבוע כי אין המבקשת חייבת לה דבר.
להתנגדות מצורף מכתב מיום 9.3.10 של המבקשת למשיבה המאשר מסירת המנוף לטיפולה באותו יום ואת דרישות המבקשת בעניין העבודות המתבקשות, חשבונית מוסך ביחס לעבודות תיקון מחברת דוד צ'פניק בע"מ, מכתב מאת המנהל הטכני של חברת צ'פניק, בו מצוין כי המנוף הגיע למוסך לתיקון כשמערכת החשמל שרופה, כתוצאה מחיבור לא נכון של מערכת החשמל למנוף, וכן כי התקנת משאבה הידראולית לא נכונה גרמה נזק למערכת ההידראולית של המנוף.
5.לטענת המשיבה, המבקשת מעלה טענת כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב שאינה מהווה טענתה הגנה המקנה רשות להתגונן. מעבר לכך, אין הדברים נכונים עובדתית. בין הצדדים בוצעו שתי עסקאות שונות, בגינן קיבלה המשיבה את השיקים נשוא התיק ואחרים, שאף הם חוללו ונפתחו בגינם תיקי הוצאה לפועל אחרים:
העסקה הראשונה – התקנת וו גרירה לטנדר והעסקה השניה - ייצור ארגז למשאית והעברת מנוף ישן ממשאית ישנה למשאית אחרת חדשה, שתיהן בבעלות המבקשת.
אין למבקשת טענות ביחס להתקנת וו הגרירה או עבודות הארגז, אלא ביחס להעברת המנוף בלבד. עבודות אלה הצטמצמו להעברת מנוף ולא כללו החלפת חלקים או אביזרים.
המבקשת לא הצביעה בבקשתה או בתצהירה על הנזק הנטען או גובהו כתוצאה מהביצוע הלקוי, דהיינו אין מדובר בטענה של פגם בעבודה אלא בטענה כללית של ביצוע לקוי, קרי כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, שאינה מהווה טענת הגנה אף לא בין צדדים קרובים. מדובר בטענות כלליות וסתמיות שאינן מקנות רשות להתגונן.
אין מחלוקת כי המשיבה נתנה תמורה בעד השטרות, דהיינו התקינה וו גרירה, ארגז ומנוף למבקשת ואין למבקשת טענה בעניינים אלה. ממילא מדובר בהגנת בדים שאין לקבלה.
בתצהיר מנהל המשיבה מוסיף כי עם פירוק והתקנת המנוף הודיע למנהל המבקשת כי יש צורך בשיפוץ המנוף במוסך המוסמך לכך הואיל ומדובר במנוף ישן שחוטי החשמל בו ישנים, יש נזילות שמן ועוד. המשיבה אינה עוסקת בשיפוץ ותיקון מנופים ועל כן הצביע מנהלה על ליקויים שהיו בולטים לעין מנסיונו הרב בתחום. גם עובדים אחרים של המשיבה הודיעו למנהל המבקש כי נדרש שיפוץ המנוף, והוא אף אישר כי יעשה זאת לאחר העברת המנוף. לאחר סיום העבודות הודיע מנהל המבקשת למשיבה כי קרתה תקלה רצינית למשאית בה בוצעו עבודות אלה כאשר בסופו של דבר גם הוחלף למשאית מנוע ע"י החברה היצרנית. לתגובה מצורפים הסכם הזמנת עבודות וחשבוניות מס.
6.המבקשת הגישה תגובה לתשובה. נטען כי בינתיים קיבלה חוו"ד שמאי ביחס לנזקים נשוא המחלוקת העומדים על 19,023 ₪ (לא כולל מע"מ), צורפה חוו"ד.
7.דומה בעיני כי טענות המבקשת הינן טענות קיזוז במהותן, קרי כי כנגד התמורה אותה חבה המבקשת למשיבה עבור העבודות יש לקזז את הנזקים שגרם למבקשת ביצוען הלקוי של העבודות. מאחר ומדובר בצדדים סמוכים לשטר ניתן להעלות טענות הנובעות מעסקת היסוד שביניהם (דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פ"ד נה (4) 193, 196). דיני הקיזוז בדין הכללי חלים גם בקיזוז חיוב שטרי בין צדדים קרובים (רע"א 6250/98 Nordland papier AG נ. מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל בע"מ, פ"ד נג(2) 274). ניתן לקזז מהחיוב השטרי את הנזק שגרמה ביצוע עבודות רשלנית (ע"א (מחוזי נצ') 1341/06 שאולוב זכאי נ' סמל לילי, תק-מח 2007(3), 13467 , 13470 (2007)).
8.בקבלה שצרפה המשיבה נרשמו פרטי השיק ע"ס 2,320 ₪ והתמורה בגינו ניתן, התקנת וו גרירה משולב. על פניה אין עבודה זו קשורה לעבודה ביחס למנוף, לגביה הוצאה חשבונית אחרת ע"ס 28,000 ₪, שעל פי הרשום בה הוצאה עבור ארגז פתוח, העברת מנוף סל כולל רישוי ושני ארגזי כלים. גם ביחס לארגזי הכלים לא הועלתה כל טענה, אך אין קבלה המפרטת כיצד שולמו. לשיטת המבקשת שולמו השיקים נשוא תיק זה עבור עבודות הרכבת המנוף.
9.לאור כל האמור ביחס לשיק מס' 1760015, ע"ס 2,320 ₪, שלכאורה ניתן עבור עבודות שבוצעו ושאין לגביהם טענה הגנה, סיכויי ההגנה לכאורה נמוכים. לכאורה נראה כי עסקה זו אינה קשורה לעסקה שביחס אליה התעוררו טענות המבקשת. לפיכך ולאור הוראת סע' 53 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, ניתן לקזז כנגד החיוב בשיק זה חיוב כספי הנובע מעסקה אחרת, אם הינו קצוב. טענתה של המבקשת ביחס לנזקים למנוף אינה חיוב כספי קצוב.
ביחס לשיק שמספרו 17600029, ע"ס 6,250 ₪ שניתן לכאורה בגין עבודות התקנת המנוף, יש למבקשת טענות קיזוז הנובעות מאותה עסקה והראויות לפיכך להתברר.
10.לאור כל האמור, בכדי לא לחסום את דרכה של המבקשת לבית המשפט, ביחס לשיק 1760015 תינתן רשות להתגונן בכפוף להפקדת סך של 2,300 ₪ בקופת בית המשפט וזאת עד ליום 30.10.10. בהעדר הפקדה תידחה ההתנגדות ביחס לשיק זה.