תנ"ג
המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
38393-01-15
08/10/2015
|
בפני השופטת:
רות רונן
|
- נגד - |
המבקשת:
קרן טוליפ קפיטל ש.מ.
|
המשיבות:
1. איילון אחזקות בע"מ 2. איילון חברה לביטוח בע"מ 3. הנתבעים:
1. לוי רחמני
2. אשור סוכנויות לבטוח כללי ותעשיתי בע"מ
3. "עיתים" סוכנויות לביטוח (1991) בע"מ
4. ליר סוכנות לביטוח בע"מ
5. ל.ר.י. נכסים בע"מ
6. נגה רחמני
7. נחמה רחמני סברון
8. יעקב דרזי
9. דינה האן
10. שלמה גרופמן
11. מירון איזקסון
12. מיכאל קינג
13. אירית שטרן
14. אברהם יצחק פינקלשטיין
15. בטי בלושינסקי
16. יעקב רז
17. אסתר דלל
18. משה אפרת שטאובר
19. משה טיומקין
20. אהרון מרקוביץ
21. אברהם קנובל
|
|
- עניינה של החלטה זו במספר בקשות לגילוי הצדדים שהגישו הצדדים זה כנגד זה.
- ההליך נושא הבקשות הוא הליך של בקשה לאישור תביעה נגזרת. המבקשת היא בעלת מניות במשיבה 1 (להלן: "איילון אחזקות"), שהיא חברה ציבורית. המשיבה 2 (להלן: "איילון ביטוח") היא חברה בת בבעלות מלאה של איילון אחזקות. הנתבעים הם בעלי השליטה והדירקטורים במשיבות 1-2.
בבקשת האישור נטען בתמצית כי איילון ביטוח נוהגת לשלם מדי שנה עמלות ביטוח לסוכנויות ביטוח שבבעלות בעל השליטה בה, עבור עסקאות ביטוח שנעשות לכאורה בתיווך של חברות פרטיות בשליטת בעל השליטה. תמורת העסקאות האלה שולמו על-פי הטענה סכומים של 10-40 מיליון ₪ בשנים 2007 עד 2013. בנוסף נטען כי איילון אחזקות שילמה דמי-שכירות לחברה שבשליטת בעל השליטה עבור שכירות של חניון וקומת כניסה בנכס בר"ג (1-4 מיליון ₪ לשנה).
- לטענת המבקשת, אלה עסקאות אלה חייבו אישור של הגורמים הרלוונטיים בהליך שנקבע בחוק החברות. מאחר שהאישורים הנחוצים לא התקבלו, העסקאות בטלות מעיקרן. המבקשת טענה כי בעל השליטה הפר את חובתו לנהוג בהגינות, והדירקטורים הפרו את חובתם לנהוג בסבירות. לכן, עתרה המבקשת כי בית-המשפט יאשר את הגשת התביעה הנגזרת כמבוקש בבקשתה.
- סעיף 198(א) לחוק החברות התשנ"ט - 1999 (להלן: "חוק החברות") קובע כי:
"תביעה נגזרת טעונה אישור בית-המשפט והוא יאשרה אם שוכנע כי לכאורה התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב".
- בהליך דנן הוגשו בקשות לגילוי מסמכים הן על-ידי מבקשת האישור והן על-ידיהן של המשיבות 1-2. מבקשת האישור הגישה את בקשות הגילוי מכוחה של הוראת ס' 198א לחוק החברות הקובעת:
"(א) מי שרשאי להגיש תביעה נגזרת, רשאי לבקש מבית-המשפט, לפני הגשת הבקשה לאישור התביעה הנגזרת או לאחר הגשתה, כי יורה לחברה לגלות מסמכים הנוגעים להליך אישור התביעה הנגזרת.
(ב) בית-המשפט רשאי לאשר בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אם שוכנע כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים לאישור התביעה הנגזרת המנויים בסעיף 198(א)".
יחד עם זאת, אין מחלוקת בין הצדדים כי גם המשיבים רשאים לבקש גילוי מסמכים כבר בשלב זה נגד המבקשת, וזאת בכפוף לטענות המבקשת בהקשר זה כפי שהן יובהרו להלן.
בקשת המבקשת לגילוי מסמכים
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת