מ.י. ו.מח.לתכנון ובניה צפון חיפה נ' חזן ואח'

החלטה

לפני בקשת המאשימה לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן: "החוק") להורות לגב' עליזה רפפורט להמציא לידי התביעה דיסק מחשב המכיל קבצים דיגיטליים ממוחשב של מסמכים תוכנית ג/19022 אשר ערכה עבור הנאשמים .

יצוין כי עדה זו כבר המציאה את השרטוט לתביעה בקובץ PDF. הקבוץ הדרוש נחוץ לתביעה לצורך הכנת חוות דעת מומחים מטעמה. מאחר וקובץ PDF לא ניתן לשינוי ולא ניתן להטמיעו ולהחפיפו אל מול שרטוטים אחרים טוענת התביעה כי הקבוץ דרוש לה בפורמט רגיל על מנת לערוך חוות דעת ובין היתר להשוות אל מול תוכניות אחרות.

אציין כי גב' רפפורט הינה אדריכלית אשר טיפלה על פי הנטען בבקשת הנאשמים לאישור תוכנית מפורטת המכשירה את המבנים נשוא האישומים. לבסוף התוכנית אושרה אך טרם ניתנו היתרי בניה.

הנאשמים מתנגדים לבקשה וטוענים כי לא ניתן להורות לגב' רפפורט לפעול כך מאחר וניתן להורות רק לעד תביעה לעשות כן. כמו הוראת החוק מורה כי ההמצאה לא תהיה לידי אחד הצדדים אלא לידי תיק בית המשפט במועד הקבוע לעדותה של התביעה. עוד טוענים הנאשמים כי המסמך אינו קביל כראיה מאחר והוא פוגע בזכות הנאשמים לחיסיון מפני הפללה עצמית. מדובר בקובץ מידע הנמצא בבעלות הנאשמים מאחר והם הזמינו את העבודה מגב' רפפורט ולכן למעשה המאשימה מבקשת מסמך בבעלותם השייך להם והם אינם חייבים לספק ראיות הפוגעת בזכותם מפני הפללה עצמית.

ביום 9.2.2012 דחיתי את התנגדות הנאשמים והודעתי לצדדים שנימוקים ינתנו עד ליום 12.2.12.

סעיף 108 לחוק קובע:

"בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיזמת בית המשפט, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו. בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיזמת בית המשפט, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו."

הלכה פסוקה היא כי סעיף 108 מיועד למקרים בהם הבקשה מוגשת לאחר תחילת משפטו של הנאשם (להבדיל מסעיף 43 לפסד"פ המיועד לשלבי החקירה בטרם הגשת כתב אישום) [ראה: בש"פ 9305/08 פלוני נ. בית ספר אל מאמוניה לבנות ואח', תק-על 2008(4) ].

אומר מיד כי על פי לשונו של סעיף 108 אין שחר לטענת הנאשמים לפיה הסעיף חל מקום בו מוזמן עד להעיד שכן לשון הסעיף ברורה וקובע תכי היא חלה על עד שהוזמן או "כל אדם אחר". יתרה מכך, אין חובה כי אותו אדם ימציא את המסמכים לבית המשפט רק כשהוא מעיד אלא די אם בית משפט ינקוב מועד להמצאת אותם מסמכים לתיק בית המשפט.

באשר לטענה כי המסמך המבוקש חוסה תחת זכותם של הנאשמים לאי הפללה עצמית אין בטענה זו ממש.

ברע"פ 4574/99 מדינת ישראל נ. ציון לגזיאל, פ"ד נד(2) 289 , עליו נסמכו הנאשמים בטיעוניהם, נקבע כי ככלל חל חסיון מפני הפללה עצמית גם על מסירת מסמכים שבידי אדם שיש בהם להפליל. "אלא שכלל זה אינו מוחלט ויש לו חריגים". והשאלה על אלו מסמכים הוא חל ועל אלו הוא אינו חל? על כך משיב בית משפט העליון בעניין לגזיאל כדלקמן:

"יתר-על-כן: רוב המסמכים שהרשות דורשת כי יוצגו לפניה הינם מסמכים שהנחקר חייב לעורכם על-פי דין... מסמכים אלה אינם מסמכים פרטיים ואישיים שהמערער כתב לעצמו, משל היו יומנו האישי; לו היו המסמכים מסמכים מסוג זה, ניתן היה לדמותם לתשובות לשאלות בחקירה על-פה. מסמכים אלה ערך המערער כחובתו על-פי-דין, כדי שישמשו אסמכתא לבדיקה ולפיקוח. אותם מסמכים, כל-כולם, לא נבראו אלא לכבודו של הפיקוח ולקראת בדיקה וחקירה. עתה, משבאו הפיקוח והחקירה – לאמור: משהגיעה עת תכליתם של המסמכים – נאמר אנו, בלא אסמכתא מפורשת, כי רשאי אשם שלא לגלותם לרשות? ותכלית היצירה – מה יהא עליה?

...

...הואיל והנחקר ערך את המסמכים לכבודם של הפיקוח והביקורת, ניתן לומר – ולו על דרך הדימוי – כי לרשות יש מעין-זכות במסמכים גופם. כיצד זה אפוא נפרש את החוק כמקנה זכות לנחקר לטעון לחסינות-מפני-הפללה-עצמית? לטעון לחסינות ולסרב למסור לרשות מסמכים שיש לה מעין-זכות בהם?"

בע"פ 725/97 קלקודה ואח' נ' הרשות לפיקוח חקלאי, פ''ד נב(1) 749ע"פ 725/97 קלקודה ואח' נ' הרשות לפיקוח חקלאי, פ''ד נב(1) 749 נידון מקרה בו חשודים התבקשו להמציא בפרי הנהלת חשובונת, פנקסי קבלות, פנקסי חשבוניות, מסמכים על רכישות. החשודים טענו שם כי עומדת להם זכו שלא למסור מסמכים המפלילים אותם. בית משפט העליון דחה טענה זו וקבע כי מדובר במסמכים אשר אמורים היו להיות מוגשים לרשויות ציבוריות ולא במסמכים פרטיים. החיסיון מפני הפללה עצמי תאינו חל על מסמכים אלו.

בדומה, קובץ השרטוט המבוקש על ידי המאשימה אינו מסמך פרטי של הנאשמים. כולו נוצר על מנת שתוכן תוכנית מפורטת וזו תוגש לגורמי התכנון לצורך אישורה. לכן ומשכך הם אינם חוסים תחת זכות הנאשמים לחיסיון מפני הפללה עצמית.

בשים לב לנימוקים הנ"ל נעתרתי לבקשה.

אוסיף עוד כי טענת התובע לפיה אין לתת את קובץ המחשב המבוקש על מנת לאפשר למומחי המאשימה לבצע בו "מניפולציה" אף היא אינה נראית לי. שומה על מומחה אשר מבקש להגדיל או להקטין שרטוט על מנת להתאימו לקנה מידה אל מול תוכנית אחרת יציין זאת בחוות דעתו. מה עוד שהמאשימה לא הודיעה כי יש בכוונתה לעשות כן כאשר אין יסוד לטענת הנאשמים המייחסים למאשימה ניסיון לבצע "מניפולציה".

בנוסף איננו רואה כל מניעה כי אותו קובץ יומצא ישירות לבא כח המאשימה ולאו דווקא יומצא לתיק בית המשפט על אף לשון הסעיף. מדובר בעניין טכני אשר בית משפט מוסמך לתת הוראות לגביו. הנאשמים יכולים באותה מידה אף להשיג את אותו קובץ בשים לב לטענתם כי מדובר ברכוש שלהם.