גזר-דין חלקי לנאשם 1
הרקע וההליך
1.הנאשם הורשע בעבירה של גניבת רכב ובעבירה של סיוע לגניבת רכב, בשני אישומים כלהלן:
אישום 1 - ביום 7.3.2008 בשעה 02:00 בישוב נוקדים הנאשם גנב יחד עם הנאשם 2 רכב מסוג פז'ו 306 השייך לעמית גרון בכוונה לשלול אותו קבע מהבעלים, בכך שנכנס לרכב, התניעו במפתח שהיה בו, ולאחר שהנאשם 2 נסע לכיוון שער הישוב והנאשם 1 ביקש מהשומר להשאיר את השער פתוח, כשהוא בטווח נסיעה מהרכב כדי לבדוק שאין מחסומים, מסרו הנאשמים את הרכב לשני תושבי האזור, שמכרו אותו.
אישום 2 - ביום 7.3.2008 סמוך לשעה 02:00 בישוב נוקדים, גנבו הנאשמים רכב מסוג סוברו השייך לתומר כראזי בכוונה לשללו שלילת קבע מבעליו, הם הכניסו שני תושבי האזור לישוב, סרקו את השטח, תאמו שעה מתאימה, ויחד עם תושבי האזור הוציאו את הרכב משער הישוב נוקדים ומכרוהו לתושבי האזור .
2.הצדדים הגיעו להסדר לפיו יוגש תסקיר לאור גילו של הנאשם 1 בעת ביצוע העבירה, ולאחריו יטענו לעונש.
התסקיר
מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם רווק כבן 21, מתגורר בבית הוריו, חסר בשלות חלקית באישיותו, מופנם ומתקשה לבטא את עולמו הרגשי. עם זאת, שירות המבחן התרשם כי בשנים האחרונות הוא עבר תהליך משמעותי, בו למד להיפתח ולבטא עצמו. כמתבגר חש צורך לממש עצמאותו, הפסיק לשתף את הוריו בקורה לו ועבר להתגורר בבית סבתו במושב אורה, תוך שחש כי אינו מובן על ידי הוריו, ולא זכה לתשומת לב מספקת. בעת לימודיו בבית ספר סבל מבעיות קשב וריכוז, סבל מבעיות רעש ונעדר רבות מלימודים עד שסולק, ועבר ללמוד בבית ספר מפנה במגמת עבודה, במסגרתה נדרש לצאת ל- 4 ימי עבודה וללמוד יום בשבוע בבית הספר, שירת בצה"ל כטבח במשך 9 חודשים ולאחריהם ריצה 10 חודשי מאסר בכלא הצבאי בגין מכירת סמים לסוכן סמוי, ובאותה עת הסתובב עם אנשים בעלי רקע עברייני, הכולל שימוש בסמים ומעורבות בפלילים והשתמש באופן מזדמן בסמים. לאחר מכן ניתק קשר עם חבריו, הפסיק השימוש בסמים וחידש את הקשר עם משפחתו. כתוצאה מכל אלה עברה אימו משבר נפשי.
שירות המבחן מסר כי בדיקות השתן של הנאשם היו נקיות משרידי סם, הוא למד בקורס תיווך נדל"ן ובכוונתו להמשיך בכך, באשר לעבירות שבצע, הסביר הנאשם כי היה זקוק לכסף, כששותפו לעבירה הציע לו את ביצוע העבירות לצורך מכירת הרכב והנאשם הסכים לכך בשל הזדקקותו לכסף, ושירות המבחן התרשם מקושי בגיבוש זהותו האישית והערכית, ומפגיעות רגשית של הנאשם , תוך תחושת כי אינו נתמך כספית ורגשית על ידי הוריו, וקבע כי מעשיו נובעים מנטייה להתנהגות אימפולסיבית.
ביחס לעונש, המליץ על צו מבחן תוך שילוב בתוכנית במסגרת סדנת "חוק ומשפט" באוניברסיטה העברית המועברת על ידי סטודנטים למשפטים, בפגישות שתיערכנה אחת לשבוע, במהלכן יקבל הנאשם כלים להתמודדות טובה עם אתגרי החים, סיוע ומידע בנוגע למימוש זכויות. במהלך תקופות המבחן ימסור הנאשם בדיקות שתן.
שירות המבחן לא התייחס מפורשות לשאלת אי ההרשעה, אך ציין כי הנאשם עבר תהליך משמעותי של הפקת לקחים, חיזוק הקשר עם המשפחה ובחר לשקם את חייו ולהימנע ממעורבות עם פלילים, לפיכך ראה שירות המבחן לנכון לתמוך בהליך זה והמליץ על הטלת צו של"צ בהיקף 220 שעות כעונש חינוכי ומוחשי במסגרת מנהל קהילתי יובלים.
טיעוני המאשימה לעונש
לטענת המאשימה, הגם שלנאשם אין הרשעות קודמות, והתסקיר בעיקרו חיובי, שכן עולה ממנו כי הנאשם צעד כברת דרך והפיק לקחים ובדיקת השתן נמצאה נקיה מסמים, עדיין מדובר בעבירות חמורות המצדיקות עונש הולם. באישום הראשון הנאשם נכנס לרכבו של המתלונן, הניעו, הוציאו מחוץ לישוב והעבירו לשני אזרחים מקומיים. ובאישום השני, הכניסו שני הנאשמים את שני המקומיים לישוב, וסייעו להם לגנוב את הרכב השני. נסיבות אלה מלמדות על התארגנות וחבירה יחדיו לצורך ביצוע העבירה, וזאת כשמדובר בעבירות גניבת רכב שהן בבחינת מכת מדינה, הפוגעת בביטחון הציבור ואיכות חייו, בשל היקפם הנרחב והנזק האדיר שהיא גורמת לקורבנות ולמשק. הזלזול ברכוש הזולת מחייב ביטוי הולם בעונש, תוך מתן משקל מכריע לאינטרס הציבורי למיגור העבירה . לפיכך עותרת המאשימה כי בית המשפט יטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.
טיעוני הנאשם לעונש
מנגד טוען הסניגור כי מדובר ברכבים ישנים, שלא היו אפילו מבוטחים, ובנוסף באישום 2 משפחת הנאשם 1 שילמה את שווי הרכב, בעוד הנאשם 2 לא נשא כלל בחלקו. בנוסף, בנסיבות המקרה ומהתסקיר עולה כי המקרה שבפנינו מתאים לביטול הרשעה, שכן מדובר בעבירה ראשונה, העדר עבר פלילי, והנאשם שבעת ביצוע העבירה היה רק כבן 18 וחודש, הגם שהיה בגיר, התפתחותו על פי התסקיר מצביעה על משבר בגיל ההתבגרות. לא מדובר בעבריין סדרתי, והנאשם הודה במיוחס לו עוד במשטרה ובבית המשפט, חסך הוכחות, התנצל, התחרט, ובנוסף פיצה את משפחת אחד הנפגעים במסגרת הליך גישור אישי, שערך רב הישוב. מהתסקיר גם עולה כי הנאשם עבר קורס תיווך נדל"ן, כך שמסלול חייו הוא לכיוון שיקומי נורמטיבי, והרשעתו עלולה לפגוע ולגדוע את אפשרותו לקבל רישיון לפי חוק המתווכים. לסיכום מדובר בנסיבות אישיות וכלליות מיוחדות המצדיקות את ביטול ההרשעה. לפיכך עותר הסנגור כי בית המשפט יבטל את הרשעת הנאשם, יאמץ את המלצת שירות המבחן ויטיל על הנאשם 220 שעות של"צ וצו מבחן.
לעניין ההרשעה
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, איני סבורה שמכלול הנסיבות מצדיק את ביטול ההרשעה, שכן מול הנסיבות האישיות עומד האינטרס הציבורי ואין להקל בו ראש. מדובר בשתי עבירות חמורות ביותר, שכידוע השפעתן על קורבנות העבירות חמורה, השלכותיהן הכלכליות של עבירות גניבת הרכב על המשק קשות, והפגיעה בציבור נרחבת בהיקפה ובעלותה. תופעה זו של גניבת רכבים יש למגר ולהרתיע פניה. לפיכך יש להטיל עונשים מחמירים ומרתיעים. הנאשם שבפנינו ביצע שתי עבירות. באישום הראשון הוא גנב יחד עם הנאשם השני את הרכב, הוא אשר הניע את הרכב במפתח שהיה בו והוציאו אל מחוץ לישוב כדי להעבירו לתושבי האזור, ובאישום השני הכניסו הנאשמים את שני תושבי האזור לישוב ובכך סייעו להם לגנוב את הרכב השני, כך שמדובר בנסיבות לחומרה, גם בכך שמדובר בביצוע שתי עבירות הקשורות לגניבת רכב, ובנוסף בהתארגנות של שני הנאשמים, שחברו יחד לצורך ביצוע העבירות ובכך חיזקו אחד את השני לצורך ביצוען, הכל לצורך רווח כספי, תוך פגיעה במתלוננים שהפכו לקורבנות תמימים, בישוב בו מתגוררים הנאשמים. אמנם אין לנאשם עבר פלילי, והוא היה כבן 18 וחודש, אולם אין להתיר טענה של תקופת התבגרות, כפטור מביצוע עבירות כה חמורות, שיש בהן משום התארגנות, תכנון חמור וביצוע משולב.
אשר על כן אני סבורה כי בנסיבות המקרה הרשעת הנאשם מתחייבת כמסר ערכי חשוב שיש בו כדי להרתיע מפני ביצוע העבירה. מסר מקל עלול לפגוע בהגנה על האינטרס הציבורי ולהחטיאו. ולענין הסיכוי של מניעת קבלת רישיון לפי חוק המתווכים, אם נכונה טענת הסניגור, ייתכן והנאשם יאלץ ללמוד בקורס אחר או למצוא עיסוק אחר. סבורני כי המסר הערכי של עצם ההרשעה מתחייב בנסיבות המקרה שהן חמורות, והקלה בו עלולה להחטיא את המטרה הערכית הנדרשת, בהגנה על הציבור. אשר על כן אני דוחה את בקשת הסניגור לבטל את ההרשעה.
העונש
10.שירות המבחן אמנם המליץ על הטלת עונש של"צ וצו מבחן, תוך שילוב הנאשם בסדנת חוק ומשפט באוניברסיטה העברית, ואולם, אין בעונש זה כדי לבטא באופן הולם את חומרת העבירה, את מכלול נסיבות המקרה ואת האינטרס הציבורי, ולא ראיתי את הנסיבות האישיות של הנאשם כנסיבות המצדיקות חריגה כה קיצונית מהעונש הראוי. סבורני כי נסיבות המקרה מחייבות הטלת עונש מאסר, תוך הצבת גבולות ברורים לנאשם, ולעבריינים הפוטנציאלים בעבירות אלה, במיוחד לאור העובדה שהנאשם כבר סטה בעבר מדרך הישר, הסתופף בחברת אנשים מרקע עברייני כולל שימוש בסמים ומעורבות בפלילים. עם זאת בשל גילו הצעיר ונסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות פיצוי אחד הקורבנות, החלטתי הפעם ללכת לקראת הנאשם ולהסתפק בהטלת עונש מאסר בעבודות שירות ואמנע מהטלת קנס.