ת"ד
בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע
|
1115-08
01/02/2010
|
בפני השופט:
אלון אופיר
|
- נגד - |
התובע:
מ.י. פרקליטות מחוז דרום-פלילי
|
הנתבע:
יוסי אביטן ע"י עו"ד תורג'מן שמעון
|
הכרעת-דין |
בפני
כב' השופט אלון אופיר
הכרעת דין
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של הפקרה לאחר פגיעה בניגוד לסעיף 64 א (א) בפקודת התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן – בפקודה), נהיגה בזמן פסילה בניגוד לסעיף 67 בפקודה, נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף, כאשר רשיונו פקע 6 וחצי שנים ביום התרחשות התאונה בה היה מעורב,נהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה בניגוד לסעיף 2 בפקודת ביטוח רכב מנועי, תש"ל-1970, נהיגה בקלות ראש וברשלנות בניגוד לסעיף 62(2) בפקודה, אי ציות לאותות הרמזור בניגוד לתקנה 64(ה) בתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן – בתקנות) ואי מסירת ידיעה לשוטר בניגוד לסעיף 62 (5) בפקודה.
בהתאם לעובדות האישום, האירוע נשוא כתב האישום התרחש ביום 16.11.07 בסמוך לשעה 07:00 כאשר הנאשם נהג ברכב מסוג מרצדס בשד' שזר מכיוון מרכז "ביג" לכיוון שד' רגר בעיר באר-שבע.
המדינה טענה כי הנהג המעורב (מר אלון ארז) נכנס לצומת הרחובות שז"ר-גרשפלד בחסות האור הירוק ואילו הנאשם נכנס לאותה הצומת כאשר אור אדום דלק בכיוון נסיעתו.
כתוצאה מכך, פגע הנאשם עם חזית רכבו ברכבו של הנהג המעורב, דחף אותו ימינה עד שעלה על אי תנועה הנמצא במרכז הכביש, פגע בעמוד של תמרור אשר הוצב על אי התנועה ונעצר.
בהתאם לעובדה 8 בכתב האישום, נחבל הנהג המעורב חבלות קלות ולשני כלי הרכב נגרם נזק.
בהתאם לעובדה 9 בכתב האישום, הנאשם ידע או שהיה עליו לדעת כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע הנהג המעורב ובכל זאת לא עצר את המרצדס במקום התאונה, האט את מהירות נסיעתו ולאחר מכן המשיך בנסיעה ועזב את זירת התאונה עם רכבו.
המדינה טענה כי כחצי שעה לאחר התאונה, הגיע הנאשם רגלית לזירת התאונה, ניגש לשוטרים אשר טיפלו בזירה ומסר להם כי אינו הבעלים של המרצדס, אך הבעלים מוכר לו.
במענה לשאלות השוטרים מי נהג במרצדס בזמן התאונה עצמה, השיב הנאשם כי נהג בה אדם ממוצא בדואי.
עד כאן עובדות האישום אשר הוגש נגד הנאשם ביום 30.3.08.
תיק זה נקבע להליך של הקראה בפני כב' סגנית הנשיא גליקליס, וביום 28.10.08 נפסל הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה אף אם אלו ימשכו מעבר ל-6 חודשים.
ביום 21.12.08 החליטה כב' ס.הנשיא כי לאור פרישתה מכהונת שיפוט יקבע תיק זה לשמיעה בפני.
ביום 12.2.09 נקבעה ישיבת הקראה בפני, במהלכה כפר הנאשם כפירה כללית בכל עובדות האישום שיוחס לו אך התחייב להעביר תשובה הכוללת כפירה מפורטת בכתב.
לאחר שתיק זה נקבע להליך של הוכחות, הגיש ב"כ הנאשם תשובה מפורטת לאישומים נגדו בכתב ביום 8.9.09 ולאחר שהחלה להישמע פרשת התביעה באותו היום, הודיע ב"כ הנאשם לבית המשפט ביום 10.11.09 כי הנאשם חוזר בו מכפירתו בכל הקשור לעבירה של נהיגה בזמן פסילה וכן חוזר בו הנאשם מכפירתו ומודה בכל עובדות העבירות המיוחסות לו בכתב האישום למעט עבירה של הפקרה לאחר פגיעה.
ב"כ הנאשם צמצם את המחלוקת שבין הצדדים לשאלה יחידה –
האם התנהגות הנאשם בפרשה זו מהווה עבירה של הפקרה לאחר פגיעה או שהמדובר בעבירה של עזיבת מקום תאונה ללא השארת פרטים.
ללא קשר להחלטתי הסופית בתיק זה, כפי שאפרט להלן בהרחבה, עלי לציין לטובה את גישתו המקצועית, העניינית והנכונה משפטית של ב"כ הנאשם בתיק זה.
במקום לבזבז זמן שיפוטי על טיעוני סרק, ניגש ב"כ הנאשם לטפל משפטית ובצורה ממוקדת בלב הסוגייה המשפטית אשר עומדת להכרעת בית המשפט, ועל כך ראוי הוא לכל שבח.