מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשדוד נ' ביטון

החלטה

בפניי בקשה מיום 1/5/10 לביטול הכרעת דין וגזר דין, שניתנו ביום 20/12/09 בהעדר המבקש.

לטענת המבקש, ההזמנה לדיון נשלחה לכתובת שהמבקש לא מתגורר בה וזאת מזה כמה שנים.

עוד מוסיף המבקש כי ההזמנה לדיון הגיעה לבית הוריו ומי שקיבל אותה הוא אחיו, שעימו לשיטתו אין לו קשר וכי האח לא טרח לעדכנו.

לטענת המבקש, הוא נקי מסמים מזה שנתיים וחצי וכי הוא שיקם את חיו וכיום הוא נשוי ואב לתינוק, ומשכך הוא מבקש מבית המשפט להתחשב במצבו.

ב"כ המשיבה בתגובתו התנגד לבקשה.

לטענתו, מאישור המסירה עולה כי דבר הדואר "לא נדרש" ולא כפי שהצהיר המבקש כי דבר הדואר ניתן לאחיו. זאת ועוד לשיטתו, מבדיקת המערכת עולה כי במועד משלוח הדואר כתובתו של המבקש היתה כפי שכתוב באישור המסירה וכי המבקש מנסה להטעות את בית המשפט.

לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה ובתגובה לה, החלטתי הינה כדלקמן:

אמות המידה המנחות את בית המשפט בבואו להחליט בבקשה לביטול פסק דין קבועות בסעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, הקובע כדלקמן:

"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע."

ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל, פד נז(6) 793, 803 קבע ביהמ"ש כדלקמן:

"הסעיף קובע שני טעמים המצדיקים ביטול פסק דין: קיום סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש במשפטו או גרימת עיוות דין למבקש תוצאה מאי ביטול פסק הדין. התנאים אינם מצטברים. יוצא, שאם עלול להיגרם למבקש עיוות דין עקב נעילת שעריו של בית המשפט בפניו, בית המשפט ייעתר לבקשתו לביטול פסק דין גם אם אי התייצבותו נבעה מרשלנות גרידא. אולם, אם לא קיים חשש כאמור, נדרשת סיבה מוצדקת להיעדרות, ואם אין בידי המבקש סיבה כאמור, ידחה בית המשפט את בקשתו".

במקרה שלפנינו, לא התרשמתי כי למבקש סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון.

עיון באישור המסירה כפי שצורף לתגובת המשיבה, מעלה כי בפרטי המסירה נרשם "לא נדרש". כידוע "לא נדרש" כמוהו כמסירה כדין. יש לציין כי אישור המסירה מתייחס לדיון שהיה ביום 7/4/09 ולא לדיון שהיה קבוע ליום 20/12/10, בו ניתן פסק הדין בהיעדר התייצבות.

מאישור המסירה המתוייק בתיק בית המשפט והמתייחס לדיון אשר היה קבוע ליום 20/12/10, עולה כי ההזמנה אכן נמסרה לבן משפחה, כפי שטען המבקש.

מסירה לבן משפחה מהווה מסירה כדין, משכך לא ניתן לקבל טיעוניו של המבקש בעניין זה.

זאת ועוד, לא מצאתי כי עשוי להיגרם לנאשם עיוות דין. ב"כ המבקש לא ציין בבקשתו אילו טענות הגנה מצויות בידיו. זאת ועוד המדובר במבקש אשר לו עבר תעבורתי מכביד וזאת כאשר מעולם לא הוצא לו רישיון נהיגה. המדובר בעבירות חמורות מאוד. גזר הדין שניתן הולם בנסיבות העניין את חומרת העבירה.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ז' אב תש"ע, 18 יולי 2010, בהעדר הצדדים.