הצהרת תובע, גניבת רכב בצוותא חדא – שחרור חשוד ממעצר בתנאי ערבויות בלבד

בפני בקשה להארכת מעצרם של החשודים למשך 5 ימים נוספים לצורך הגשת כתב אישום, כשבצידה של הבקשה הוגשה הצהרת תובע.

בהצהרת התובע נכתב כי בכוונת המדינה להגיש כתב אישום כנגד המשיבים בעבירה של גניבת רכב בצוותא חדא.

תיק זה מוכר לי מדיונים קודמים, בהם קבעתי קיומם של חשד סביר ועילות מעצר בעניינם של החשודים.

חומר החקירה מונח בפני ואני סבור כי קיימת, לכאורה, הצדקה להגשת כתב אישום כנגד המשיבים.

נשאלת השאלה האם אין מקום לשקול אפשרות לשחרור המשיבים כבר בשלב זה,  ולטעמי, נוכח עבירת הרכוש היחידה המיוחסת למשיבים,  עבירה לא מתוחכמת, למשיבים צעירים נעדרי הרשעות קודמות (לחשוד 2 תיק שהסתיים ללא הרשעה מבית המשפט לנוער), הרי שעילת מעצר, ככל שמתקיימת, הינה בעוצמה נמוכה  אשר מאפשרת שחרורם של החשודים לחלופת מעצר, כבר בשלב זה.

שמעתי מב"כ החשודים טענות כנגד היחידה החוקרת אשר לא ניצלה כראוי את פרק הזמן אשר ניתן לה מאז הדיון הקודם בהארכת מעצרם של החשודים.

עוד שמעתי מב"כ החשודים הסברים מדוע לא הובאו ערבים בפני.

באשר לטענה הראשונה, אני מצטרף לתלונות ב"כ החשודים, ואבהיר: בדיון מיום 19/12/2016 הוריתי על הארכת מעצרם של החשודים עד היום, תוך שקבעתי כי מצופה מהיחידה החוקרת להשלים עד מועד זה את כל פעולות החקירה שהתבקשו.

אבהיר, כי בדיון הקודם התבקשו פעולות חקירה בכמות לא מבוטלת, וכי בנסיבות אלה מצאתי להאריך את מעצרם של החשודים מאז יום ב' ועד היום. עיון בתיק החקירה מגלה כי כמעט ולא נעשה דבר, אם בכלל, מאז הארכת המעצר ועד עתה. התנהלות זו של היחידה החוקרת מגלה זלזול בחשודים ובחירותם, וכן מגלה זלזול בהחלטותיו של בית המשפט. בית המשפט נותן אמון, ככלל, ביחידות החוקרות וברשויות התביעה, שיעשו את עבודתן כראוי. עבודתן מפוקחת כמובן על ידי בית המשפט, ובמקרה זה מסתבר כי התנהלות היחידה החוקרת אינה ראויה ובלתי מקובלת על בית המשפט.