מ"י 45000-12-15 מדינת ישראל נ' דדון

בפניי בקשה חמישית להארכת התנאים המגבילים בהם שוחרר המשיב, ראש מועצת מטה יהודה, ובהם איסור עיסוק והרחקת המשיב – החשוד בביצוע עבירות שוחד, הלבנת הון, עבירות מין ועבירות רבות נוספות – מכל עיסוק הקשור למועצה האזורית מטה יהודה והחברה הכלכלית למשך 30 יום החל מיום 10.5.16.

בהחלטות הקודמות פורטה השתלשלות העניינים בעניינו של המשיב, למן מעצרו על ידי המשטרה לאחר קיומה של חקירה סמויה; שחרורו בתנאים מגבילים הכוללים איסור עיסוק והרחקה מן המועצה; הארכת תוקף איסור העיסוק וההרחקה נוכח הפרה, לכאורה, של התנאים המגבילים; והארכות נוספות של תוקף איסור העיסוק ואיסור יצירת קשר עם המעורבים בפרשה.

בהחלטה מיום 15.3.16 קיבלתי בחלקה בקשתה השלישית של המבקשת להמשך איסור עיסוק והרחקה מן המועצה למשך 31 ימים, תוך שקבעתי כי "בהיעדר שינוי נסיבות דרמטי ובהיעדר עובדות חדשות, לא ייעתר בית המשפט לבקשות שתגיש המבקשת בענין זה" (פיסקה 15 להחלטה).

בהחלטה מיום 18.4.16, אשר באה לאחר הגשת בקשה רביעית וקיום דיון בה, נעתרתי שוב לבקשת המבקשת, בחלקה, והוריתי על המשך איסור עיסוק והרחקה מן המועצה למשך 31 ימים, עד ליום 18.5.16, זאת לאחר שהוצגה בפניי "תשתית ראייתית המקימה בסיס לחשד סביר כנגד המשיב כי פעל לשבש את החקירה בעניינו" (עמ' 2 להחלטה). יחד עם זאת, קבעתי כי לא ניתן לדעת בוודאות, על סמך החומר, אם המשיב הוא זה שעומד מאחורי נסיונות השיבוש והדבר טעון בדיקה וחקירה.

על החלטתי זו הגישו ב"כ המשיב ערר לבית המשפט המחוזי הנכבד (עמ"י 38658-04-16, דיון מיום 1.5.16). לאחר שמיעת טענות הצדדים, הציע בית המשפט המחוזי הצעה לה הסכימו הצדדים, ובסופו של יום התקבלה ההחלטה הבאה:

"לאחר עיון בדו"חות הסודיים וכן במסמכים שעמדו לנגד עיני בית משפט קמא, אין אלא לברך את הצדדים על כך שהסכימו כי הרחקתו של העורר תצומצם עד ליום 10.5.16, וזאת על מנת לאפשר פיקוח צמוד של בית המשפט על התפתחות החקירה, באופן שעד למועד זה תבצע המשיבה את הפעולות המפורטות בנספח סודי במ/1 ומסומנות בו וככל שתהיה התפתחות חקירתית תהיה רשאית להגיש בקשה להארכת תוקפה של ההרחקה" (עמ' 3 לפר').

בנימוקי הבקשה הנוכחית טוען נציג המבקשת כי מאז החלטת בית המשפט המחוזי התקיים שינוי נסיבות וקיימות עובדות חדשות המצדיקות היעתרות לבקשה. נציג המבקשת הגיש לעיוני טיוטת כתב אישום שהוכנה על ידי שתי הפרקליטות המטפלות בתיק, טיוטה המתייחסת לפרשה אחת בה היה מעורב המשיב (פרשת "תדמיר"), אשר נתגבשה לגביה תשתית ראייתית מספקת להגשת כתב אישום, בכפוף למספר השלמות חקירה נקודתיות (בעיקר פעולת חקירה מס' 8), כעולה ממכתב השלמות החקירה מאת הפרקליטות מיום 3.5.16, ובכפוף לשימוע שיוצע לב"כ המשיב. טיוטת כתב האישום אושרה על ידי פרקליט המדינה. לדברי נציג המבקשת, הפרקליטות בחרה לפעול בדרך זו של "פיצול" הפרשיות והגשת כתב אישום מוקדם לגבי פרשייה לגביה נתגבשה תשתית ראייתית מספקת, על מנת לצמצם מספר הימים בהם נתון המשיב בהרחקה ובאיסור עיסוק מכוח הוראות חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 ועל מנת שיתאפשר לה, לאחר הגשת כתב האישום, לפנות לועדה הרלוונטית בבקשה להשעות את המשיב מהמשך עיסוקו כראש מועצה, פניה שיכולה להיעשות, כידוע, רק לאחר הגשת כתב אישום.

ב"כ המשיב שב והתנגד לבקשה. הוא הפנה להחלטת בית המשפט המחוזי בערר, לפיה תהא רשאית המבקשת לפנות בבקשה חדשה רק בהתקיים "התפתחות חקירתית" וכזו – אין. עוד הפנה לחקירה שנערכה למשיב ביום 8.5.16, במסגרתה נשאל לגבי קשרים שקיים עם אחרים אשר כלל לא מצויים ברשימת המעורבים עימם אסור לו ליצור קשר. עוד נטען כי המבקשת ממחזרת טענותיה מבקשה לבקשה ומתעלמת מהחלטות בית המשפט אשר קבע כי לא ייעתר לבקשות נוספות בענין זה. לסיכום, נטען כי פרשת "תדמיר" לגביה הוכנה טיוטת כתב האישום אינה קשורה לתפקידו של המשיב כראש מועצה ועל כן, אין מניעה שהמשיב ישוב לתפקידו, גם בהינתן שיוגש כתב אישום בגין פרשה זו.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, קראתי את טיוטת כתב האישום, הדו"ח הסודי (במ/1) על נספחיו ומכתב השלמות החקירה מיום 3.5.16, באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה. סבורני כי מתקיים בענייננו שינוי נסיבות מהותי וקיימות עובדות חדשות בגינן ניתן לומר כי לעת הזו, נקודת האיזון בין זכותו החוקתית של המשיב לחופש העיסוק לבין האינטרס הציבורי שבמניעת ביצוע עבירות דומות ושיבוש מהלכי משפט נעה לעבר האינטרס הציבורי.