נדחתה בקשה לעיון חוזר בבקשה לזימון עובד ציבור

1.         בפני בקשת הנתבע לעיון חוזר בבקשתו לזימון ראש העיר באר שבע, מר יעקב טרנר, למתן עדות.

2.         בקשת הנתבע להזמנת העדים, נדחתה בהחלטה מיום 06.05.08, אחר ולא שוכנעתי בדבר הרלבנטיות של העדות למחלוקת שבין הצדדים.

3.         חרף החלטת בית המשפט מיום 06.05.08 הוגשה הבקשה דנן. לטענת ב"כ הנתבע, אי-שמיעת עדותו של ראש העיר באר שבע, יש בכך כדי למנוע מבית המשפט לרדת לסוד העניינים ולעובדות הרלבנטיות לתיק זה. עוד טען ב"כ הנתבע כי מדובר במידע המצוי בידיעתו האישית של ראש העיר וזימונו לעדות דרוש על מנת שישפוך אור על נסיבות העניין.

4.         ב"כ התובעת השאיר את עניין הזמנת ראש העיר לעדות, לשיקול דעתו של בית המשפט וציין, כי מדובר ב"ניסיון נוסף לערבב מין בשאינו מינו".

5.         בהחלטת בית המשפט מיום 11.06.08 הופנה הנתבע להוראות תקנה 178 (א1) לתקנות סדר הדין האזרחי. אולם, לטענת ב"כ הנתבע, תקנה זו והפסיקה הנוגעת לה תומכות בזכותו המוקנית של הנתבע לזימון ראש העיר לשם בירור המחלוקות.

6.         תקנה 178 (א1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת:

178. הזמנה לעדים

(א1) לא תישלח הזמנה לעובד ציבור לתת עדות בעל פה, אם ניתן לקבל עדותו באמצעות תעודה של עובד הציבור או תעודה ציבורית כמשמעותן בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971; היתה העדות כזו שאי אפשר לתיתה בתעודה כאמור, יגיש בעל הדין בקשה לבית המשפט לשלוח הזמנה לעובד הציבור לתת עדות בעל פה.

ההלכה הפסוקה קובעת כי יש לבחון את תקנה 178 לתקנות בכפיפות לסעיף 1 (ב) לפקודת הראיות וגם אז יש לבדוק האם ישנה רלוונטיות לעדות או אם לאו.

סעיף 1 (ב) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 קובע כי:

"(ב) בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, לסרב להוציא הזמנה אם אין בה צורך או אם ראה שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת".

הכלל הוא ש "אין לשלוח הזמנה לעובד ציבור למתן עדות בעל-פה, אם ניתן לקבל את עדותו באמצעות תעודה של עובד הציבור או תעודה ציבורית, כמשמעותן בפקודת הראיות. החריג לכלל זה הוא, שרק במקרה שאי אפשר ליתן תעודה ציבורית כאמור, יתיר בית המשפט משלוח הזמנה לעובד הציבור לבוא וליתן עדות בעל-פה. הוראה זו מצויה בפסקה (א1) שהוספה לתקנה 178 לתקנות" [ראה האמור בספרו של כב' השופט בדימ' אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 305 - 306].

7.         הפסיקה התייחסה להוראות תקנה 178 (א1) וקבעה כי הזמנה לעובד ציבור נשלחת רק אם לא ניתן לקבל את עדותו בדרך שנקבעה בתקנה 178 (א1), דהיינו: בדרך של תעודת עובד ציבור.

ראה לעניין זה בש"א (תל-אביב-יפו) 170440/05 - סער צבי נ' מדינת ישראל . תק-של 2005(3), 9748 ,עמ' 9749 "הזמנה לעובד ציבור נשלחת רק אם לא ניתן יהיה לקבל את עדותו בדרך שנקבעה בתקנה 178 (א' 1) לתקנות סדר הדין האזרחי, ועל כן עליו, להגיש בקשה, ולנמק מדוע דווקא אותם עדים ספציפיים הם אלו שיש להם ידע אישי באשר לעילת התביעה...ומדוע לא ניתן יהיה לקבל את עדותו באמצעות תעודת עובד ציבור, כאמור בתקנה 178 (א 1) לתקנות סדר הדין האזרחי... טענות התובע באשר לצורך בזימון אותם עשרות עדים מהפרקליטות/מוסד/שב"כ/משרד משפטים/משרד מבקר המדינה ואף נציג אף.בי.איי בשגרירות ארה"ב, אינן מוצדקות והן נוגדות במפורש את הוראת תקנה 178 (א 1) לתקנות סדר הדין האזרחי... התובע אמנם הרבה במלל בבקשתו על מנת להבהיר מדוע נחוצה לו כל עדות ועדות, אך לא מצאתי, כי אותם עשרות עדים הם בעלי ידיעה אישית באשר למקרי הגניבה שתוארו בכתב התביעה... לאור האמור לעיל, אין מקום לזמן לעדות את עובדי המדינה או מי שהיו עובדי מדינה בהתאם למפורט בבקשתו של התובע וזאת בהתחשב בכך, שאותם עדים לא יוכלו להעיד על ראיות שהוחלט כבר לגביהם כי הם חסויות, והנתבעת ממילא הגישה תצהירי עדות ראשית מטעם המשטרה, השב"כ והמוסד וניתן יהיה לחקור את המצהירים מטעם הנתבעת בחקירה נגדית".

            וכן ראה ב"ל (ירושלים) 10183/04 - גועבה עזיז נ' המוסד לבטוח לאומי . תק-עב 2006(2), 1274 ,עמ' 1275 "...יחד עם זאת, ככל שהדבר נוגע לזימון עובד ציבור לעדות, קובעת תקנה 178 (א1) לתקנות, כי אין לזמן עובד ציבור לעדות, אם ניתן לקבל עדותו באמצעות תעודה של עובד הציבור. רק במקרה שלא ניתן לקבלה, יתיר בית המשפט משלוח הזמנה לעובד הציבור לבוא וליתן עדות בעל-פה...".

8.         בישיבת קדם משפט שנערכה ביום 03.12.07 ניתנה הסכמת הצדדים לפלוגתאות שבמחלוקת [ראה עמ' 17 לפרוטוקול ישיבת יום 03.12.07].

            בשלב זה הדיון מתמקד בשתי מחלוקות בלבד:

            הראשונה - האם לתובעת זכויות בחלקה 25.

            השנייה - טענת הנתבע, כי הוא יושב בקרקע מזה עשרות שנים ולכן, לשיטתו החזקתו בקרקע היא בלתי אדירה או שהיא אדירה, כנגד תשלום פיצויים.