נדחתה בקשת אח לצו מניעה זמני במקרקעין נגד אחותו

ההליך

1.         לפני בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר ביקש המבקש נגד אחותו המשיבה, ואשר יאסור עליה "לבצע כל פעולת מכר ו/או דיספוזיציה של זכויותיה במקרקעין הידועים כחלקה .. בגוש ..... וחלקה .. בגוש .....".

2.         הבקשה הוגשה ב- 10/9/06; התגובה לה הוגשה ב- 14/9/06; וביום 17/9/06 התקיימו חקירות קצרות על תצהיריהם של הצדדים.

3.         עתה משהגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב, ניתנת איפוא החלטתי.

הרקע וטענות הצדדים

4.         לטענת המבקש הוא הבעלים במושע, ביחד עם המשיבה ועוד אחרים במרבית המקרקעין הידועים כחלקה .. בגוש ...... וחלקה .. בגוש ......, והנמצאים מדרום ל.... (להלן: "המקרקעין").

5.         המבקש והמשיבה הינם אחים, והם קיבלו את הבעלות במקרקעין, לטענת המבקש, בירושה מאת סבתם המנוחה, הגב' ש. ב. ז"ל.

6.         המבקש מטעים בבקשתו כי "גם בעבר שימשו המקרקעין כמשק חקלאי של סבם וסבתם המנוחים של הצדדים, אשר גידלו במקרקעין פרדסים וגידולים חקלאיים במשך עשרות שנים".

7.         לטענת המבקש, עפ"י חוק המקרקעין קנויה לו זכות קדימה לרכישת המקרקעין "כיון שהמקרקעין הועברו אל המבקש ואל המשיבה בירושה וכיון שהמקרקעין משמשים את המבקש כמשק חקלאי כהגדרתו בסעיף 114 לחוק הירושה, תשכ"ח-1965".

8.         המבקש מוסיף ומבהיר בבקשתו כי המשיבה מוכרת חלקים ממקרקעיה, והוא נאלץ לרכשם מאת צדדים שלישיים.

9.         גם עתה, לטענת המבקש, מנהלת המשיבה מו"מ למכירת חלקיה לצדדים שלישיים, תוך הפרת התחייבותה כלפיו לתת לו זכות קדימה לרכישת המקרקעין באותם תנאים של הצדדים השלישיים.

10.        המבקש טוען איפוא כי הוא "זכאי לקבל צו מניעה זמני שיאכוף על המשיבה לציית לזכות הקדימה הנתונה לו ביחס למקרקעין, מה גם שהדבר לא פוגע במשיבה, לא גורם לה כל הפסד כספי או נזק, ואינו עתיד לגרום למשיבה כל נזק או אי-נוחות".

11.        מנגד, טוענת המשיבה כי אין למבקש כל זכות לקבל צו כנגדה רק משום שהם שותפים במקרקעין. לטענתה, המבקש לא דק פורתא - גם עפ"י סעיף 100 לחוק המקרקעין התשכ"ט-1969, מדבר על משק חקלאי אשר "עברו בירושה בין על פי דין ובין על פי צוואה ליורשים אחדים במשותף". ואולם, המקרקעין נשוא הבקשה לא הועברו בירושה לא על פי דין ולא עפ"י צו קיום צוואה אלא במכר ללא תמורה שהעבירה סבתם של הצדדים עוד בשנת 1986.

12.        לטענת המשיבה, הבקשה הוגשה בחוסר תום לב מובהק של המבקש כאשר הוא מעלים ומסתיר מבית המשפט עובדות מהותיות: המבקש נוהג באחותו, לטענתה, בכל השנים באכזריות ועושה כל שיש לאל ידו כדי לפגוע בה ולמרר את חייה, והכל בכדי להשתלט על המקרקעין", לטענתה המבקש ואשתו אף תקפו אותה באלימות קשה עד אשר נזקקה לאישפוז, והיא אף נאלצה להתלונן במשטרה.

13.        המשיבה כאמור טוענת שהמבקש מפעיל במקום חוות סוסים עיסקית לתצוגה ולמירוצים, ואין כל משק חקלאי במקום; ועוד מסתיר המבקש כי בחלקים אחרים של המקרקעין הוא מפעיל באמצעות אשתו גן אירועים, ואף מוכר בעצמו "נתחים" מן המקרקעין לאחרים.

14.        המשיבה מוסיפה וטוענת כי בימים האחרונים פנה המבקש אל המשיבה ואיים עליה כי תמכור לו חלקים במקרקעין ולמעשה ההליכים נשוא בקשה זו "מהווים המשך ישיר לאיומיו ומעשיו במשך כל השנים כלפי המשיבה".

15.        טענות משפטיות נוספו בפי המשיבה ולרבות העובדה שהמבקש עצמו לא נתן לה מעולם זכות קדימה, כי גם זכות קדימה צריכה כ"זכות במקרקעין" להיות רשומה וטעונה מסמך בכתב והמבקש לא הציג כל מסמך כזה. להיפך, המבקש אף ציין מפורשות בבקשה, כי המשיבה סירבה לחתום על מסמך כזה.

ד י ו ן

כללו של הדין

16.        בקשה למתן צו מניעה זמני, הינה בקשת "סעד זמני". תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 הגדירו את הסעד הזמני:

            " סעד שניתן להבטחת קיומו התקין של ההליך או ביצועו היעיל של פסק הדין, לרבות צו עשה, צו לא-תעשה, עיקול, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת שימוש בנכס, תפיסת נכסים, כינוס נכסים זמני, וכל סעד אחר שבית המשפט יתן בנסיבות העניין לפי פרק כ"ח". 

17.        התנאים למתן סעד זמני הוגדרו בתקנה 362(א) לתקסד"א, התשמ"ד-1984, כדלקמן: