נדחתה עתירה למתן צו לפיו נשיא המדינה אינו מוסמך להכריז על נבצרות זמנית

השופטת  ד' ברלינר:

1.        העותרים בתיק זה מגדירים עצמם כאנשי ציבור. ברוך מרזל (להלן: עותר 1) עומד לדבריו בראש תנועה הפועלת למניעת אפליה באכיפת החוק. איתמר בן-גביר (להלן: עותר 2) הוא לדבריו פעיל למען עם ישראל ואף הוא נאבק למען עקרונות השוויון, חופש הביטוי ואכיפה שווה של החוק.

           המשיבים הם נשיא המדינה, מר משה קצב (להלן: הנשיא), חברי וועדת הכנסת, יושבת ראש הכנסת, הגב' דליה איציק (להלן: יו"ר הכנסת), וכן השופטת דורית ביניש. 

2.        שלוש בקשות כוללת העתירה:

1)   להורות על מתן צו על תנאי כנגד הנשיא, שיבוא וינמק מדוע הכריז על "נבצרות" זמנית ליום אחד, מתוך כוונה להימנע מלמנות את השופטת דורית ביניש לנשיאת בית המשפט העליון. טקס המינוי אמור להערך מחר, 14.9.06.

2)   להורות על מתן צו על תנאי כנגד חברי וועדת הכנסת שיתנו טעם מדוע אישרו את הודעתו של הנשיא לפיה נבצר ממנו למלא את תפקידו בידעם כי הצהרה זו איננה נכונה.

3)   להורות על מתן צו על תנאי כנגד יו"ר הכנסת המורה לה ליתן טעם מדוע תכהן כנשיאת המדינה בפועל, בשעה שהנשיא יכול וצריך למלא את תפקידו.

3.        כפועל יוצא מכל העתירות הללו, מבקשים העותרים גם כי בית משפט זה יוציא צו ביניים אשר ימנע למעשה את ההשבעה המיועדת על ידי כך ש"יקפיא" את הודעת הנשיא על נבצרות זמנית, את החלטת וועדת הכנסת לאשר את הודעתו בנושא זה וכן את כוונת יו"ר הכנסת "להיכנס לתפקידו של הנשיא".

4.        בגוף העתירה טוענים העותרים כדלקמן: הנשיא נמצא מזה מספר שבועות תחת חקירה משטרתית בחשד לעבירות מין. למרות זאת, בחר שלא להתפטר. היה מי שטען כי תיגרם "אי-נעימות" אם ימנה הנשיא את נשיאת בית המשפט העליון בנסיבות שנוצרו. כיוון שכך, החל "מחול שדים" סביב סוגיית המינוי, כאשר מקורביו של הנשיא "החלו לחשוב על פתרונות יצירתיים". בתאריך 10.9.06 פרסמה לשכת הנשיא הודעה ולפיה "נשיא המדינה מעדיף להיעדר מטקס השבעת נשיאת בית המשפט העליון". בגוף ההודעה נכתב בין היתר כי נשיא המדינה סבור כי "נוכח חקירת המשטרה לא הולם שהוא אישית ינהל את טקס השבעת הנשיאה הבאה של בית המשפט העליון. הנשיא מעדיף להיעדר מהטקס כדי למנוע כל מחלוקת הקשורה במינוי נשיא לבית המשפט העליון" (ראו סעיף 21-23 לעתירה). בהמשך (הכל לפי הנטען בעתירה), מסר הנשיא הודעה לוועדת הכנסת, על רצונו להפסיק זמנית את תפקידו כנשיא.

5.        לטענת העותרים, חוק יסוד: השפיטה קובע כי שופט מתמנה בידי נשיא המדינה (סעיף 4(א)). סעיף 6 של החוק הנ"ל קובע כי מי שנתמנה שופט יצהיר הצהרת אמונים לפני נשיא המדינה. סעיף 8 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984 קובע כי נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו לפי הוראות סעיף 4(א) לחוק יסוד: השפיטה מקרב שופטי בית המשפט העליון.

שילוב הסעיפים הללו מצביע על כך שהנשיא הוא זה שצריך למנות את הנשיאה הבאה של בית המשפט העליון.

6.        סעיף 21(א) לחוק יסוד: נשיא המדינה (להלן: חוק נשיא המדינה) מסמיך את הכנסת "בהחלטה שנתקבלה ברוב חבריה לקבוע כי מטעמי בריאות נבצר מנשיא המדינה דרך קבע למלא תפקידו". סעיף 22 לחוק נשיא המדינה דן בהפסקה זמנית של מילוי תפקיד הנשיאות.

           לטענת העותרים, ההחלטה הנוכחית של הנשיא להשעות עצמו כדי שלא תיגרם אי-נעימות, אינה עולה בקנה אחד לא עם לשונו ולא עם תכליתו של סעיף 22 לחוק נשיא המדינה. "לא יתכן כי נשיא המדינה יפסיק למלא את תפקידו ולהשתמש בסמכויותיו רק כדי שלא תיווצר אי נעימות למאן דהוא... נקיטת צעד שכזה היא זלזול מדהים בשלטון החוק דווקא מצד מי שאמור להיות ראש וראשון לשומרי החוק..." (סעיף 37-38 לעתירה).

           עוד טוענים העותרים, כי הצהרת הנשיא על נבצרות זמנית עומדת בסתירה להתנהגותו והצהרותיו ולפיהן הוא ימשיך למלא את תפקידו כנשיא המדינה. "ההצהרה על נבצרות היא הצהרה שאיננה נכונה בלשון המעטה ולמעשה מדובר בנבצרות פיקטיבית שאינה על פי חוק" (סעיף 41 לעתירה).

           החלטת חברי וועדת הכנסת לאשר את הודעת הנשיא על נבצרות זמנית, לוקה בחוסר סבירות קיצוני "כאשר חברי המשיבה 2 מודעים להוראות החוק כי עליהן לאשר הכרזת נבצרות של הנשיא אך ורק מטעמי בריאות" (סעיף 44 לעתירה). החלטה מעין זו פוגעת באמון הציבור ודי בכך כדי להביא לביטולה.

           דינה של עתירה זו להידחות על הסף.

7.        הסעיף "המכונן" לעניין הכרעה בעתירה הוא סעיף 22 לחוק נשיא המדינה, שזו לשונו:

"(1)...

(2) אם הודיע לועדת הכנסת כי נבצר ממנו, דרך ארעי, למלא תפקידו, וועדת הכנסת אישרה הודעתו ברוב קולות - מאישור ההודעה עד תום התקופה שקבעה הועדה בהחלטתה או עד שהודיע נשיא המדינה לועדת הכנסת שלא נבצר עוד ממנו למלא תפקידו, הכל לפי המוקדם יותר;"