נדחתה תביעה בגין לשון הרע ביחס להכרות בין מומחה מטעם בימ"ש לתובעת

א. רקע טיעוני הצדדים

1.         המדובר בתובענה כספית בסך 56,000 ש"ח שעילתה - לשון הרע.

2.         התובעת היא אשתו של מר שנדור וויס ובין הנתבעת מס' 1 לבין בעלה של התובעת, מתנהלים, מזה מספר שנים, הליכים משפטיים שונים, בקשר לבניית מבנה שהנתבעת מס' 1 בנתה עבורו בערד והמיועד לשמש כמוסך (להלן: "המבנה"). לאחרונה מתנהלת, בעניין, תביעה כספית של הנתבעת מס' 1 כנגד בעלה של התובעת, בבית משפט השלום בבאר-שבע.

2.1        הנתבעת מס' 1 היא חברה בע"מ, העוסקת בתחום הבניה והנתבע מס' 2 הוא מנהלה ובעליה.

2.2        המחלוקת בין הנתבעת מס' 1 לבין בעלה של התובעת, מר שנדור ווייס, מתמקדת ביתרת חוב כספית שתובעת הנתבעת 1 עבור בניית המבנה - וטענות של בעלה של התובעת, בדבר ליקויים קשים במבנה עד כדי סיכון בטיחותי של המבנה והשימוש בו.

3.         במסגרת הדיון בבית משפט השלום בבאר-שבע, הגישה הנתבעת מס' 1 בקשה דחופה ובה עתרה, בין היתר, לפסילת חוות דעת המומחה, אינג' כ. לייבוביץ (להלן גם: "המומחה").

3.1        במסגרת בקשה זו (להלן גם: "בקשת הפסילה") טענה החברה הנתבעת מס' 1, כי בין התובעת לבין המומחה קיימים קשרי היכרות, מימים ימימה, וכן קיים קשר אישי- משפחתי  בין התובעת למומחה וכי בפגישת הסיכום במשרדו של המומחה נראו השניים מתחבקים ומתנשקים.

טענות התובעת

4.         התובעת ובעלה מחו נמרצות כנגד הדברים בעניין היחסים האישיים, כביכול, בין התובעת למומחה ודרשו מן הנתבעים התנצלות פומבית, תוך שהם מכנים את הדברים "שקר גס ומלוכלך שלא היה ולא נברא וכל כולו נועד לפגוע בתובעת ובעלה"

4.1        לטענת התובעת, אין ולא הייתה לה נגיעה או קירבה אישית כלשהי למומחה; היכרותה עמו שטחית ביותר ונובעת מהיותה עובדת שכירה בארכיב העובד עם משרדו של המומחה, הא ותו לא.

4.2        לטענת התובעת, המומחה, בהגינותו, הסב את תשומת לב בית המשפט לכך וקיבל אישור למינויו, לאחר קבלת הסכמת הנתבעים וב"כ לכך מראש.

4.3        לטענת התובעת, השקר הגס נועד לפגוע בה ובבעלה "נוכח הרגישות הרבה של טענה זו, כפי שידע הנתבע מס' 2".

5.         הנתבעים לא התנצלו על התבטאויותיהם כלפי התובעת ולא חזרו מהם מן הטענות הנ"ל.

6.         התובעת טוענת, כי באמור לעיל פרסמו הנתבעים לשון הרע כנגדה והיא הצד הנפגע:

6.1        בנסיבות הנ"ל, עוולו הנתבעים כלפיה בעוולת לשון הרע, עפ"י חוק איסור לשון הרע תשכ"ה - 1965 (להלן גם: "החוק").

7.         לטענת התובעת, לא קיימת לנתבעים, או למי מהם, כל הגנה עפ"י דין כנגד עוולה זו.

8.         על כן, עותרת התובעת לחייב את  הנתבעים, ביחד ולחוד, לפצותה בפיצוי הקבוע לפי סעיף 7א לחוק, בסך של 56,000 ש"ח, ללא צורך בהוכחת נזק.

9.         בנוסף, עותרת התובעת לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, גם בהוצאותיה בהליך זה, לרבות שכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ כדין.

טענות הנתבעים