נדחתה תביעה לסעד הצהרתי לביטול רישום זכויות בדירה

1.                  בפני תביעה לפסק דין הצהרתי לביטול רישום זכויותיה של הנתבעת 1 בדירה ברח' השחר 3 בירושלים הידועה גם כגוש 30149 חלקה 57/2 (להלן: הדירה).

• להלן יפורטו העובדות הצריכות לענייננו.

2.                  הנתבעת 1, ו' ב.ל. ז"ל, והנתבע 2 הפורמאלי, ה' ב.ל., היו נשואים זל"ז. מנישואין אלה נולדו להם שני ילדים: ש' ור' ב.ל., אשר הינם הנתבעים  3 ו - 4.

3.                  ביום 30.7.82 ירה ה' ב- ו' באקדח שהחזיק ללא רישיון. על מעשה זה הורשע ה' בחבלה חמורה והחזקת נשק שלא כדין, ונגזר עליו מאסר בפועל. ו' שרדה את הירי, ברם הנישואין שבינה לה' הגיעו לקיצם. בני הזוג חתמו על הסכם הגירושין ביום 20.11.83, והסכם זה קיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני (להלן: הסכם הגירושין).  במסגרת חלוקת מכלול רכושם בהסכם, הועברה הדירה, אשר הייתה רשומה עד אז בחלקים שווים על שם שניהם, על שמו של ה' בלבד.

4.                  כשנה מאוחר יותר, נישאו התובעת, א' ב.ל., וה' ב.ל., זל"ז כדמו"י ביום 16.12.84. בני הזוג חתמו ביניהם על הסכם ממון ביום 19.11.85, אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי בירושלים ביום 19.11.86 (להלן: הסכם הממון). כחלק מהסכם הנ"ל הסכימו א' וה' להחיל את הסדר איזון המשאבים על הדירה נשוא התביעה, אשר, כאמור, הייתה אז רשומה על שמו של ה' בלבד.

5.                  לאחר עריכת הסכם הממון שבין א' וה', הגישה ו' תביעה לבית הדין הרבני האזורי בירושלים (תיק מ"ח 4686) ובה תבעה את ביטול הסעיפים בהסכם הגירושין שבינה לה' בהם העבירה את זכויותיה אליו, לרבות ביטול העברת הדירה כולה על שמו. בתביעה זו טענה ו' כי כתוצאה מפציעתה, התפרצה אצלה מחלת נפש, וה' ניצל את מחלתה וחולשתה הנפשית במו"מ שביניהם על מנת להוציא ממנה את זכויותיה בדירה. ו' אף הגישה תביעה נוספת כנגד ה' בבית המשפט המחוזי בירושלים (ת.א. (י-ם) 61/88) בה תבעה ממנו פיצויים בגין נזקי גוף שגרם לה.

6.                  לאחר דין ודברים, הגיעו ו' וה' להסדר, לפיו הסכימה ו' למשוך את התביעות נגד ה' בבית הדין הרבני ובבית המשפט המחוזי בתמורה לכך שה' יעביר לידיה את זכויותיו בדירה, ועל כך יוסיף תשלום של 12,500ש"ח. עפ"י ההסדר קיבל ה' רשות להתגורר בדירה עד אחרית ימיו ושנותיו, כבר רשות בלבד. בהליכים אלה, כולל המשא ומתן לכריתת ההסכם, יוצג ה' ע"י עורכת דין אליזבת שניר, אשר אף חתומה בעצמה על ההסדר. הסדר זה אושר ע"י בית הדין כחלק מהסכם הגירושין, וניתן לו תוקף של פסק דין ביום 4.2.90 (להלן: ההסדר); בהמשך נרשמה הדירה על שמה של ו' כמוסכם.

7.                  בתביעה זו לסעד הצהרתי עותרת א' לביטול רישום זכויותיה של ו' בדירה, ובאמתחתה מספר טענות נגד חוקיות הרישום הנ"ל ונגד ההסכם בין ו' לבין ה' אשר הביאו לשינוי ברישום לטובת ו'.

8.                  בעיצומם של ההליכים הלכה ו' לעולמה, ושני ילדיה ש' ור', אשר הינם יורשיה החוקיים, צורפו לתובענה כנתבעים 3 ו - 4.

• טענות מקדמיות

9.                  הנתבעים מעלים מספר טענות מקדמיות, אליהן אדרש בטרם אדון בתביעה לגופה.

• התיישנות

10.              לטענת הנתבעים, על התביעה חלה התיישנות, מאחר ואף לגרסתה של התובעת, ידעה על בעלותה של ו' בדירה כבר בשנת 1991, ואולם התובענה לביטול הרישום הוגשה רק ביום 30.10.00.

11.              לביסוס טענותיהם מצרפים הנתבעים את פרוטוקול החקירה של א' מיום 18.2.98 אצל הכנ"ר בהליך פשיטת רגל, בו מצהירה התובעת:

• לפני שבע שנים ברחתי מבעלי. כשחזרתי גיליתי שהדירה רשומה ע"ש אשתו ו'. בזמנו הוא ירה בה. הוא חייב לה כסף. הוא ישב שנה בבית הסוהר.
• הנתבעים טוענים כי הצהרתה הנ"ל של התובעת מפברואר 1998 מדברת בעד עצמה, שכן אם על פי האמור עזבה התובעת את הבית שבע שנים לפני פברואר 1998, ומיד עם שובה גילתה שהדירה רשומה על שם ו', הרי בכך מודה התובעת כי כבר בשנת 1991 ידעה כי הדירה בבעלות ו', ועל כן, מירוץ ההתיישנות התחיל ממועד זה.
• לטענתם, אין בפנינו תובענה במקרקעין אלא תביעה המבוססת על עילה חוזית הנובעת מהסכם יחסי הממון שנערך בין התובעת ובין ה'. הסכם זה כולל בחובו זכויות שיקומו רק עם פקיעת הנישואים, אשר יחולו במישור הכספי, ועל כן אין מדובר בזכות במקרקעין.

12.              לדעתי, טועים הנתבעים בעמדתם, ובפנינו תובענה במקרקעין. אופייה של התובענה ייקבע, בין היתר, על בסיס הסעד הנדרש, ובמקרה דנן, הרי הסעד הנדרש אינו איזון משאבים אלא סעד הצהרתי לביטול העברת הזכויות במקרקעין על שם הנתבעת. סעד זה מצביע על היות תביעתנו תובענה במקרקעין.

13.              טוענים הנתבעים כי מאחר והתובעת מבססת את תביעתה על הסכם הממון שבינה לבין ה', והסכם זה שואב את כוחו מחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג - 1973 (להלן: חוק יחסי ממון), אין היא יכולה לדרוש סעד הצהרתי במקרקעין, ואין לסווג את תביעתה ככזה, מאחר וחוק יחסי ממון אינו מאפשר אלא סעדים כספיים. גם בעניין זה נפלה טעות בידי הנתבעים. אומנם, כשמתבצע הסדר איזון המשאבים בין בני הזוג, נוצרת זכות כספית במחצית שווים של כלל הנכסים, ברם, יחד עם זאת, סעיף 11 לחוק מקנה לבית המשפט אמצעים לשמירת זכויותיהם העתידיות של בני הזוג בטרם מועד פקיעת הנישואין. רשימת האמצעים המופיעה בסעיף 11 אינה סגורה, ובמסגרת סעיף זה יכול בית המשפט להורות, בין היתר, על מתן סעד הצהרתי לביטול רישום זכויות, אם יש ברישום הקיים כדי לסכל זכות או זכות עתידה של בן הזוג השני על פי הסכם הממון.