נדחתה תביעת מוקדנית בחברה לפיצויים בגין הטרדה מינית

בפני תביעה לשכר עבודה, פיצויי פיטורים, ופיצויים בגין הטרדה מינית בעבודה.

1.     1.      רקע כללי

1.1      1.1        הנתבעת הינה חברה פרטית, המאוגדת כדין בישראל, ומנהלת עסק למתן שירותי מזכירה ואיתור אלחוטי משולבים בטלפון (להלן: " החברה")

1.2      1.2        התובעת עבדה כמוקדנית בחברה, בתקופה שבין פברואר 2002 לאוקטובר 2003. עבודת התובעת, כעבודתם של יתר המוקדנים בחברה, הייתה במתכונת של עבודת משמרות.

1.3      1.3        במשך כל תקופת עבודתה של התובעת בחברה, הועסק בחברה עובד נוסף אשר היה ותיק ובכיר מן התובעת בחברה, ושימש כאיש מכירות (להלן: " העובד").

1.4      1.4        העובד פיתח רגשות חיבה כלפי התובעת, וביקש לקשור עימה יחסים רומנטיים ואינטימיים, יחסים בהם לא הייתה התובעת מעוניינת.

1.5      1.5        במהלך חודש אוקטובר 2003 או בסמוך לכך, החלה התובעת את לימודי המכינה באוניברסיטה, במסלול לימודי בוקר.

1.6      1.6        באותה התקופה ביקשה התובעת ממנהלת המוקדנים בחברה להחליף את כל משמרותיה למשמרות ערב וסופשבוע בלבד, אך נענתה בשלילה. בסמוך לכך עזבה התובעת את העבודה בחברה ולא שבה עוד.

1.7      1.7        ביום 8.6.2004 עתרה התובעת לבית הדין כנגד החברה, בתביעה לתשלום שכר עבודה בגין החלק היחסי של חודש אוקטובר 2003, לפיצויי פיטורים ולפיצויים בגובה 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, בגין הטרדה מינית שהוטרדה, לטענתה, על ידי העובד בחברה.

1.8      1.8        בהליך ההוכחות שהתקיים בפני העידה התובעת וכן העידו מטעמה אמה, הגב' אלה צ'בן והגב' עדי שגב, שעבדה כמוקדנית בחברה.

1.9      1.9        מטעם החברה העידו מנכ"ל החברה, שלום דדוש, העובד, מנהלת המוקד בחברה, הגב' שוש שמש, ואחראית משמרת בחברה, הגב' ישראלה מושקוביץ.

2.     2.      טענות הצדדים

2.1            2.1              טענות התובעת בכתב התביעה, הן בתמצית, כדלקמן :

א.                  א.                העובד, אדם נשוי ואב לילדים, הועסק בחברה בתפקיד בכיר של איש מכירות, ובהיותו בעל סמכויות פיקוח ומרות על התובעת, חייבו הוראותיו את התובעת, והיה עליה להישמע לו.

ב.                   ב.                 התובעת, בהיותה בחורה צעירה ויפה עד מאד, נשאה חן בעיני העובד אשר התאהב בה אהבה חולנית, מטורפת וטורדנית ועשה כל אשר ביכולתו על מנת להתקרב אליה, למרות סירובה החד משמעי של התובעת להיענות לחיזוריו האובססיביים.

ג.                    ג.                   התובעת סלדה מהעובד למן תחילת עבודתה בחברה וניסתה להתרחק ממנו בכל דרך אפשרית, אך הדבר לא הניא את העובד מלהמשיך ולכפות את עצמו עליה, ולהטיל עליה משימות שונות על מנת לקרבה פיזית אליו.

ד.                   ד.                 העובד נהג להחליף את משמרות העבודה הקבועות שלו למשמרות העבודה של התובעת, ואף הורה להחליף את משמרותיה של התובעת למשמרותיו שלו, תוך כפיית יחסי קרבה וניסיונות חיזור בלתי פוסקים.

ה.                  ה.                בנוסף, נהג העובד לצלצל לתובעת, אינספור פעמים בכל יום, בניסיון לשכנעה להיפגש עימו ובטענה כי עליה להכירו טוב יותר לפני שהיא מסרבת לקשר עימו. העובד נהג לצלצל גם למשפחתה של התובעת על מנת לשכנעם כי ידברו על ליבה שתסכים להצעותיו.

ו.                    ו.                   שיחות הטלפון בין השניים לבשו עם הזמן "הצהרת כוונות" מינית מצד העובד וכללו תיאורים מיניים מפורטים ביותר באשר למה שיקרה לכשיראה אותה ויהיו לבדם, אך התובעת סירבה בכל תוקף להצעות אלה והפסיקה לענות לשיחותיו במכשיר הטלפון הנייד.