נועה שיווק משקאות 1989 בע"מ נ' צרבינסקי

החלטה

המשיבה הגישה לביצוע, כנגד המבקש ושני חייבים נוספים (אשר לא הגישו התנגדות), תביעה על סכום קצוב בת כ-10,387.00₪.

כתב התביעה מציין בין היתר, כי הנתבעת 1 הינה חברה פרטית שהזמינה וקיבלה סחורה מן המשיבה.

המבקש והחייב 3, בעלי עניין בחייבת 1, אשר ערבו אישית בחתימתם להתחייבויותיה כלפי המשיבה.

ההתחייבות האמורה באה לידי ביטויה בנספח ג' של כתב התביעה, העתק שטר חוב מיום 2/11/2005.

התביעה מציינת, כי במהלך השנים 2005, 2007, התקשרו החייבים עם המשיבה לרכישת סחורה כמבוטא בחשבוניות מס (נספח ד') נותר חוב בן 8,091.00 ₪ נכון ליום 30/12/2007.

סכום התביעה מהווה את סכום החוב בשערוך ליום הגשתו.

עיון בשטר מגלה, כי מקום פירעונו עפ"י השטר בבנק לאומי סניף חורב בחשבון שפרטיו על גבי השטר, וכן, כי המבקש נחזה להיות חתום כאחד לשני העושים עפ"י השטר.

התנגדות המבקש נסמכת בתצהירו בו מוצהר, כי בשלהי 2007 מכרה החייבת 01 את כל החזקותיה במסעדת טוקאי לחברה אחרת בהרכב שותפים שונה עפ"י הסכם מכר מיום 23/6/2008 (נספח ב').

במעמד חתימת נספח ב' התנה המבקש את העסקה בכך שהקונה תפעל לסילוק כל החובות העומדים ותלויים של החייבת 1, כלפי ספקיה השונים.

מנהלי החברה הרוכשת, כך מצהיר המבקש, דאגו לסילוק כל החובות מול כל הספקים השונים והעסק המשיך לפעול עד אמצע 2011.

המבקש מצהיר בסעיף 7, כי החוב נשוא התביעה שולם ע"י רוכשת המסעדה.

עוד מוצהר, כי במשך 7 שנים לא דרשה המשיבה תשלום חוב כלשהו וכי המבקש מופטר מערבותו הואיל והתובעת לא פעלה בתוך זמן סביר ליידע את הערבים לחייבת 1, כי ישנה הפרה של ההתחייבות וכי הם נדרשים לשלם.

ביום 13/1/2014 התקיים דיון בו עמד המבקש לחקירה נגדית, אישר את חתימתו על גבי שטר החוב, ציין, כי לא ידוע לו, אם היה המשך להתקשרות בין החייבת 01 לבין המשיבה לאחר שהוא עצמו עזב את העסק בשלהי 2007.

כאשר נשאל, האם במסגרת הסכם המכר הייתה התייחסות לחובות הספקים, ענה, בחיוב וציין, כי הקונה והחייב 3 (זיו) צריכים היו לסלק את החובות, כי נעשתה רשימה מפורטת באמצעות רואה חשבון, אולם אינו זוכר בדיוק מה היה לפני כ-7 שנים ביחס לחוב נשוא התביעה.

העד במענה לשאלת ביהמ"ש לא ידע לומר, האם גם עם המשיבה נעשה הסדר, אלא אך ציין שנעשה הסדר עם כל הספקים של החייבת 01.

השאלות בחקירה נגדית שבו על עצמן שוב ושוב והתשובות בהתאם.

סיכומי המבקש שבו וציינו, כי לא נעשה דבר לגביית החוב במשך כ-6 שנים, כי יכול להיות שהחוב שולם במזומן, ויכול להיות שמדובר בטעות רישומית וגם יכול להיות שניתן שיק של החברה החדשה. מכל מקום, נוכח שתיקת המשיבה במשך כ-6 שנים סביר, כי החוב שולם.

עוד העיד, כי המבקש הוא היחיד שנותר סולבנטי.

סיכומי המשיבה מציינים, כי עיקר ההתנגדות עניינה בהתחייבותה של הרוכשת החייבת 01, עפ"י הסכם מכר משנת 2008. חרף האמור בהסכם המכר לפיו הרוכש והמוכר יפנו אל הספקים יחדיו ויודיעו על החלפת הבעלות בעסק לא נעשה כן כעולה מעדות המבקש.