ה"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
|
18166-03-09
05/09/2010
|
בפני השופט:
יעל וילנר
|
- נגד - |
התובע:
1. מרק אבו 2. דוד שניידר 3. מוני שבתאי 4. שחר יעקובי
|
הנתבע:
1. עו"ד גיא נוף 2. ארז כוכבא
|
|
החלטה
1.בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן על ידי ביום 24.5.10 בה"פ 18166-03-09, לפיו נעתרתי לבקשת עו"ד גיא נוף, דירקטור חברת ביפאס, לקבלת מסמכים מהחברה.
במסגרת פסק הדין הוריתי למבקשים בבקשה דכאן, למסור לעו"ד נוף את כל המסמכים הנוגעים לחברה, לפעילותיה ולעסקיה.
2.המבקשים עותרים לעיכוב ביצוע פסק הדין עד למועד ההכרעה בערעור על פסק הדין שהוגש על ידם לבית המשפט העליון. לטענת המבקשים, סיכויי ההצלחה בערעור גבוהים, וכן מאזן הנוחות נוטה לטובתם.
המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים כי סיכויי הערעור דלים עד מאוד, כלשונם. כן לטענתם, לא הוכח שלמבקשים יגרם נזק בלתי הפיך אם לא יעוכב פסק הדין.
3.דין הבקשה להתקבל.
הכלל הוא כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים" (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984).
לכלל זה נקבע חריג, במקרים בהם "יוכיח המבקש, כי דחיית בקשתו עלולה לגרום לו נזק חמור ובלתי הפיך ושסיכוייו לזכות בערעור גבוהים" (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (תשס"ג-2003) 527).
נקבע עוד כי "בבוא בית המשפט להכריע אם ליתן עיכוב ביצוע, שומה עליו להעמיד לנגד עיניו שני מבחנים מצטברים טיב סיכויי הערעור ושיקולי מאזן הנוחות. נטל השכנוע כי קיימת הצדקה להיעתר לבקשה מוטלת על שכמו של המבקש" (עע"מ 4652/10 מדינת ישראל נ' פלונית (מיום 14.7.10)).
העילה העיקרית לעיכוב ביצוע פסק דין הינה החשש כי במקרה והמבקש יזכה בערעורו לאחר שיבוצע פסק הדין, יהיה זה בלתי אפשרי או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו (ראה י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית) בעמוד 859).
מן הכלל אל הפרט
4.המבקשים שמים דגש על סיכויי הערעור. כשלעצמי, איני סבורה כי סיכויי הערעור הם כאלה המצדיקים להיעתר לבקשה.
5.אשר למאזן הנוחות – אני סבורה כי הכף במקרה זה נוטה לטובת המבקשים.
כאמור, בפסק הדין הוריתי למבקשים להמציא לעיון הדירקטור, עו"ד נוף, את כל מסמכי החברה המבוקשים על ידו. מובן מאליו, כי משעה שיבוצע פסק הדין ויגולו המסמכים, שוב לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. במובן זה, הנזק שיגרם למבקשים בגילוי כל המסמכים, לא ניתן יהיה לתיקון למקרה שהמבקשים יזכו בערעורם, ולמעשה דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין יכולה לרוקן מתוכן את הערעור.
6.יתירה מכך, הנזק שיגרם למשיבים אם לא יגולו המסמכים, הוא באי יכולתו של הדירקטור להיות מעורב בענייני החברה ובפיקוח על התנהלותה. בהתחשב בעובדה שמר כוכבא (המשיב מס' 2) המתין כשמונה שנים טרם מימש את זכותו למינוי הדירקטור, נדמה כי נזק זה קטן משמעותית מהנזק שיגרם כאמור למבקשים בחשיפת המסמכים טרם הכרעה בערעורם.
7.מכל הטעמים הללו, אני סבורה כי ראוי להיעתר לבקשה.
אשר על כן, אני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק הדין.
ניתנה היום, כ"ו אלול תש"ע, 5 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.