נור אל אחזקות חשמל בע"מ ואח' נ' סיגאוי ואח'

החלטה

1.בפני בקשת רשות ערעור אשר הגישו המבקשות על החלטת כב' רשם ההוצל"פ רף נועם מיום 18/11/10 בתיק הוצל"פ 01-19420-09-8 (להלן: "תיק ההוצל"פ").

2.בהחלטה התקבלה טענת הזוכים להרמת מסך ההתאגדות בין החייבת שהיא המבקשת 1 – חברת נור אל אחזקות חשמל בע"מ (להלן: "החייבת"), ובין צד ג' שהיא המבקשת 2 – חברת בן עמי אליעזר חשמל בע"מ (להלן: "צד ג'") לצורך הטלת עיקולים בחברת בוני התיכון פרויקטים (2006) בע"מ (להלן: "המחזיקה") וכפועל יוצא מכך, אישר כב' הרשם לזוכים להטיל עיקולי צד ג' על כספים שמגיעים לחברת בן עמי אליעזר חשמל בע"מ למרות שהיא לא החייבת בתיק ההוצל"פ.

3.המבקשות טענו, כי ההחלטה ניתנה בהתעלם מהאישיות המשפטית הנפרדת בין החייבת ובין צד ג'.

נטען, כי בעבר ביקשו הזוכים לצרף את צד ג' כחייב נוסף בתיק והבקשה נדחתה.

נטען, כי למרות טענות הזוכים בסיכומים בפני כב' רשם ההוצל"פ, אזי לא הוכח כי החייבת וצד ג' מנוהלות מאותה כתובת, ולא עלה כי מדובר באותה אישיות משפטית.

כמו כן, טוענות המבקשות, כי אין להסיק מכך, שכאשר אדם אחד מנהל מספר חברות בשל סיבות שונות, אזי יהיה מדובר בחברות שניתן להרים את מסך ההתאגדות ביניהן כדבר שבשגרה.

המבקשות המציאו פסיקה רבה בנוגע להרמת מסך ההתאגדות וטענו, כי המקרה שבפנינו אינו מקרה חריג ולא הוכח "טעם מיוחד" אשר צריך להצדיק הרמת מסך התאגדות.

4.ב"כ המשיבים התנגד לדון בבקשה לרשות ערעור כבערעור עצמו וציין, כי לא נפל כל פגם היורד לשורשו של עניין בהחלטה נשוא הבקשה.

החלטת כב' הרשם נסמכת על קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות וערכאת ערעור לא מתערבת בממצאים עובדתיים בנסיבות כמו במקרה דנן.

5.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, מצאתי כי החלטת כב' הרשם בדין יסודה ואין מקום ליתן רשות ערעור על ההחלטה וזאת מהנימוקים כדלקמן:

א)החלטתו של כב' הרשם ניתנה לאחר דיון שבמסגרתו נחקרו מצהירים. ההחלטה נסמכת על הלכת בית המשפט המחוזי בתל אביב מפיו של כב' השופט אלטוביה מגן בבר"ע 2417/05 גל יעד בע"מ נ' ט.א. מכונות מזון וקידוד בע"מ ואח', שם נקבע בין היתר: הלכה היא "כי ניתן להרים את מסך ההתאגדות על מנת "למנוע מבעלי מניות בחברה או מהחברה כתאגיד ניצול ההפרדה שביניהם להשגת מטרה לא כשרה, הכרוכה ממילא בפגיעת הזולת, בקיפוחו או בהסבת נזק לו, והן לשם "עשיית הצדק, והיושר ושמירה על טובת הציבור" (ראה: ע"א 4606/90 מוברמן נ' תלמר בע"מ, פ"ד מו (5) 353, ע"מ 362.

הלכה יצאה מידי בית המשפט העליון כי ניתן להרים את מסך ההתאגדות לשם תכלית כאמור גם בשלב גביית חוב פסוק במסגרת הליכי הוצל"פ. ראה בהקשר לנדון: רע"א 510/00 ח. רשף קבלנים (1990) בע"מ נ' אילנה ענבר, פ"ד נד (2) 712 אשר אימצה את פסק דינו של כב' השופט ג'ובראן בבר"ע 487/99; ת"א (י-ם) 2334/04 מיסטר אלקטריק בע"מ נ' אוזן ניסים (נספח י"ג לבקשה); דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות (מהדורה שישית) ע"מ 410-412; כן ראה קודם לתחולת חוק החברות התשנ"ט – 1999 ע"א 6583/97 אלמו הנע מבוקר בע"מ נ' פקיד שומה פתח-תקווה, מיסים יד (3), ה-4 ואף ה"פ 2889/90 אלמו הנע מבוקר בע"מ נ' פקיד שומה פתח-תקווה, מיסים י/6, ה-5)".

כב' השופט ציין בפסק דינו, כי בנסיבות של זהות מוחלטת בין חברות לכאורה, כאשר קיים חשש ממשי לכאורה כי הקמת החברה האחרת נועדה להבריח נכסים או להעתיק פעילות מתוך מטרה להתחמק מתשלום חוב, אזי ניתן לראות בשתי החברות כ"גוף אחד" ולו לצורך הטלת עיקול כפי שהיה באותו מקרה וכן ציין, כי לאחר הטלת העיקול ניתן יהיה לבקש את ביטולו, בין אם בשל היעדר בסיס להרמת מסך ובין בהוכחה כי הנכסים המצויים בידי החברה שאינה החברה החייבת, כמחזיקת צד ג', הם אינם נכסי החייבת.

ב)בענייננו, לא ביצע כב' הרשם הליך של הרמת מסך התאגדות בהתאם לסעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 אלא בחן את הרמת מסך ההתאגדות בהקשר של הטלת עיקולים אצל המחזיקה בלבד.

ג)כב' הרשם בדק את הנסיבות הספציפיות:

זהות הבעלים והמנהל של החייבת ושל צד ג', כתובות החייבת וצד ג' (והתייחס לכך שאינן זהות), בחן כתובת אשר הופיע על גבי החשבוניות, מועד הקמת חברת צד ג'- כחודש לפני פתיחת תיק ההוצל"פ, הסביר, מדוע הוא לא מקבל את גרסת המבקשות בנוגע לשוני לכאורה במטרות ובעיסוקי שתי החברות ועוד.

ד)ככלל, לא בנקל מתערבת ערכאת ערעור בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי ערכאה דיונית אלא במקרים חריגים בהם נפל בממצאי הערכאה הדיונית פגם היורד לשורש העניין או שהדברים אינם מבוססים על פניהם. זאת, לנוכח היתרון המובנה של הערכאה הדיונית – שלה היכולת והאפשרות להתרשם באופן בלתי אמצעי מן העדים הנשמעים לפניה – על פני ערכאת הערעור [ראה לעניין זה: ע"א 1535/09 שקד הספר ואח' נ' פרופ' שמחה יגל ואח' וכן ע"א  3601/96 בראשי נ' עזבון בראשי, פ"ד נב(2) 582, 594 (1998); ע"א 4839/92 גנז נ' כץ פ"ד מח(4) 749, 755 (1994); ע"א 989/03 א' חטר-ישי - משרד עורכי דין נ' חיננזון, פסקה 21 ([פורסם בנבו], 26.1.2005).

ה)במקרה דנן, לא מצאתי כי בהחלטת כב' הרשם נפל פגם המצדיק התערבות בממצאים העובדתיים עליהם מושתתת החלטתו.

בנסיבות אלו, דין הבקשה להידחות.