תפ"ח
בית המשפט המחוזי נצרת
|
38504-06-16
27/04/2017
|
בפני הרכב השופטים:
1. אשר קולה - אב"ד
2. דני צרפתי
3. רננה גלפז מוקדי
|
| - נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד איילת פלניצקי
|
הנאשם:
חן אילתי
עו"ד רימונה שלג ועו"ד סוהאד אגא מטעם הסניגוריה הציבורית
|
| הכרעת דין |
השופט, אשר קולה, אב"ד
פתח דבר
ביום 28.3.17 הודענו על זיכויו של הנאשם מכל האישומים אשר יוחסו לו בכתב האישום.
עוד הודענו, כי נימוקים לכך יינתנו בהתאם להוראת סעיף 183 לחוק סדר הדין הפלילי התשמ"ב - 1982, תוך 30 יום. להלן, נימוקינו להכרעת הדין.
- ביום 13.4.16 בשעות הבוקר נמצאה המנוחה מרים אילתי (להן גם: "מרים" או "המנוחה") כשהיא ללא רוח חיים במיטתה, בדירתה שבקיבוץ מחניים (להלן: "הקיבוץ").
- למחרת היום, ולאחר שלבקשת משפחת המנוחה (לפחות חלקה, ועל כך להלן) בוצעה במנוחה נתיחה שלאחר המוות, נקבע כי המנוחה מתה במוות בלתי טבעי, כתוצאה מחניקה.
- הכרעת דין זו עוסקת בעיקרה, מטבע הדברים, בשאלה המתבקשת, האם הוכח שהנאשם גרם למותה של המנוחה.
- לשאלה זו, תשובת המאשימה, הן במסגרת כתב האישום שהוגש על ידה והן בסיכומיה, הינה חד משמעית ולפיה הוכח מעל לכל ספק סביר, כי הנאשם, חן אילתי (להלן: "הנאשם" או "חן") בנה של המנוחה, הוא זה שהביא למותה של המנוחה וממילא, כך לשיטתה של המאשימה, יש להרשיעו ברצח, גם אם זה לא היה בכוונת תחילה, וזאת בהתאם לחלופה הקבועה בסעיף 300(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977. (להלן: "חוק העונשין")
- ההגנה, אינה מתמקדת בשאלה העובדתית, מי גרם למותה של המנוחה, אלא בשאלה המשפטית המתבקשת והיא, האם הוכיחה המאשימה את אשמו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר.
לשאלה זו ענה הנאשם בתשובתו לכתב האישום וכך גם בסיכומיו בסופו של הליך, בלאו באלף רבתי.
לטענתו של הנאשם לא רק שהמאשימה לא עמדה בנטל המוטל עליה במשפט הפלילי, אלא יש לקבוע, שהוא לא פגע באמו, וממילא לא גרם למותה.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת