נירוסטה למטבח המוסדי בע"מ נ' אחים מכלוף עבודות פח בע"מ

פסק דין

1.לפניי תביעה כספית שעניינה אי תשלום בגין חשבונית שהוצאה לנתבעת על ידי התובעת בגין עבודה שביצעה התובעת עבור הנתבעת.

התובעת הינה חברה העוסקת בייצור מוצרי נירוסטה והיא ייצרה מוצרי נירוסטה שונים עבור הנתבעת העוסקת בעבודות פח ומיזוג.

לטענתה, לא פרעה הנתבעת חשבונית שצורפה לכתב התביעה בסכום כולל של 9,817.50 ₪.

2.הנתבעת טענה בכתב הגנתה, כי פרעה את החוב נשוא החשבונית בשיקים שאותם מסרה לאיש הקשר מטעם התובעת, מר אריק לוי. בתמיכה לטענותיה צרפה הנתבעת את מכתבו של מר לוי.

3.מטעם הצדדים הוגשו תצהירי עדות ראשית. מטעם התובעת הוגש תצהירו של מר בן ציון עגיב, מנהלה ומבעליה של התובעת ומטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר עמוס מכלוף מנהלה ובעליה של הנתבעת.

במועד שנקבע לשמיעת הראיות נפטר מר עגיב והנתבעת לא התייצבה (לאחר הדיון הוברר, כי לא זומנה כדין) ולפיכך הוגש תצהיר נוסף של מר בן ישי משה מנהלה ובעליה הנוסף של החברה.

לאחר הגשת התצהירים הודיעה הנתבעת לבית המשפט, כי נפלה טעות בכתב ההגנה שלה והתשלום שעל פי הנטען שולם בשיקים מסויימים, לא שולם למעשה באותם שיקים, אלא בשיק אחר שצורף לכתב ההגנה. כן נטען בכתב ההגנה המתוקן, כי כל הרכישות שביצעה התובעת מהנתבעת וכן הרכישות שביצעה הנתבעת מהתובעת בוצעו באמצעות מר לוי. לכתב ההגנה צורף פעם נוספת מכתבו של מר לוי.

4.במועד שנקבע לשמיעת הראיות העידו מנהלי בעלי הדין, אך בסיום הדיון ביקש מנהל הנתבעת לזמן את מר אריק לוי לעדות. בית המשפט נעתר לבקשה והיום נשמעה עדותו של מר לוי, כאשר בהחלטתי מהיום קבעתי, כי אותו מכתב של מר לוי אשר צורף לכתבי הטענות מטעם הנתבעת הוא זה שישמש חלף עדותו הראשית.

5.מתוך עדותו של מר בן ישי עולה, כי משערך את כל ההתקשרות עם הנתבעת הוא אמנם מר אריק לוי, כאשר על פי טענתו הוא מצוי בסכסוך עם מר לוי, כשהוא מציין, כי מתיקים אחרים הוא הבין שנפדו על ידי לוי שיקים בשוק האפור.

בהקשר זה עוד ציין עו"ד שמעוני, ב"כ התובעת, כי ידוע היום בדיעבד, כי מר לוי קיבל שיקים ולקח אותם לעצמו כשהם אינם מופיעים בספרי החברה.

ב"כ התובעת חקר את מנהל הנתבעת קצרות, כאשר הוא מתייחס לאמור בכתב ההגנה בלבד.

6.במכתבו של מר לוי, אשר שימש כאמור חלף עדות ראשית, ציין מר לוי, כי תמורת העבודה האמורה שולמה בשיק בסכום של 5,000 ₪ ואילו יתרת התמורה שולמה באמצעות עסקת "ברטר", לפיה, הנתבעת ביצעה עבור התובעת עבודה במסעדת אננס והצדדים התקזזו זה אל מול זה, כך שלא נותרה לנתבעת יתרת חובה כלפי התובעת.

7.מר לוי חזר על הדברים האמורים בעדותו. מר לוי ציין, כי את השיק בסכום של 5,000 ₪ פרע אצל חלפן כספים, כאשר בכסף שהתקבל שילם עבור התחייבויות התובעת. כשהוצג לו על ידי ב"כ התובעת שיק, ציין, כי זהו השיק שניתן תמורת העבודה, אך לאחר מכן ציין, כי היה שיק אחר, כאשר ידע לציין לגביו, כי מדובר בשיק שניתן עברו "נירוסטה פרו".

עוד ציין מר לוי, כי הוא למעשה היה שותף בתובעת ומשיקולים שונים לא נרשם כבעליה, אך הוא זה אשר בפועל ניהל את החברה ואת כל ההתקשרויות עם לקוחותיה. לדבריו, את החשבוניות היה מוציא מר עגיב, בהתאם לנתונים שניתנו לו על ידי מר לוי עצמו.

8.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות.

התובעת בתובענה שלפניי לא הציגה למעשה גרסה שעליה יכולה היא לסמוך מתוך עדויות של עדיה. על פניו, גם מר בן ישי הסכים, כי מי שניהל בפועל את ההתחשבנות אל מול הנתבעת הוא מר לוי, אלא שמבחינתו, בספרי החברה לא מופיע פרעון של החשבונית נשוא התובענה ולכן זו לא שולמה.

מר בן ישי, מסכים, כי נעשו על ידי מר לוי אי אילו אי סדרים בחברה, אך לא שמעתי מעדותו, כי מר לוי פעל בעניינים אלו בשיתוף פעולה אל מול לקוחות החברה, אלא השתמע מדבריו, כי ככל שמר לוי פעל שלא כשורה הוא עשה זאת כלפי החברה עצמה.

9.לפיכך, הנני סבורה, כי במצב זה, כאשר לקוחה של החברה מצליח לשכנע, כי אמנם התמורה שולמה, על התובעת להסדיר את מחלוקותיה אל מול מר לוי, ככל שהיא מוצאת, כי הוא לא פעל כשורה.

10.מר לוי העיד בנוגע להתחשבנות נשוא התובענה והבהיר, כי הנתבעת אינה חייבת עוד כספים לתובעת. מר לוי גם ציין מפורשות, כי השיק ע"ס 5,000 ₪ נפרע אצל חלפן כספים, טענה המתיישבת אף עם דברים שנאמרו על ידי מר בן ישי, אשר בדיעבד נודע לו, על פי טענתו, כי כך פעל מר לוי.