ניר נ' חברת מיקוד בע"מ

פסק דין

זוהי תביעת התובע, שהועסק על ידי הנתבעת (להלן גם – מיקוד; מספר ח.פ של הנתבעת לא צוין בכתבי הטענות) כמאבטח וראש צוות, במסגרת מכרז שערכה המדינה לאבטחת בתי שרים, לתשלום זכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתו ומסיומה.

רקע עובדתי והשתלשלות העניינים בהליך

הנתבעת הינה חברה העוסקת, בין היתר, במתן שירותי אבטחה ושמירה.

הנתבעת חברה בארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל, כך שעל יחסי העבודה בין הצדדים חלות הוראות ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה משנת 1972 (להלן – הסכם השמירה 1972), אשר הוחלף בהסכם קיבוצי חדש מיום 2.11.08 שנכנס לתוקפו ביום 14.7.09 (להלן – הסכם השמירה 2008).

התובע הועסק על ידי הנתבעת כמאבטח בביתו של שר החקלאות דאז, חבר הכנסת שלום שמחון, החל מחודש 12/2007 ועד להתפטרותו בחודש 04/2010. עובר לתחילת עבודת התובע בנתבעת, הוא הועסק באותו התפקיד בבית השר שמחון, באמצעות חברת מודיעין אזרחי, אשר הפסידה במכרז לנתבעת; לדידי התובע, עבודתו במודיעין אזרחי נמשכה מחודש 12/2005 ועד לקליטתו לעבודה במיקוד בחודש 12/2007, כאשר התובע המשיך לעבוד באותו המקום ברציפות עד לחודש 04/2010. עם סיום עבודת התובע במודיעין אזרחי, שולמו לו פיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתו (עמ' 7, ש' 8-9).

התובע נקלט לעבודה במיקוד כעובד חדש ומועד תחילת העסקתו נקבע ליום 18.12.07 (ראה תלושי השכר ממיקוד, צורפו לכתב התביעה).

התובע הועסק במיקוד כעובד שעתי בשכר 30.5 ₪ לשעה (עמ' 26, ש' 8-9), במשרה חלקית שהצדדים חלוקים לגבי היקפה.

בדיון ההוכחות מיום 1.4.12 נשמעו בפנינו עדויות התובע, מחד, ומר ניר דולף, מנהל יחידת הזקיפים במיקוד במועד הרלבנטי לתביעה (להלן – ניר), מאידך, כאשר שניהם הגישו את עדותם הראשית בתצהיר ונחקרו בפנינו בחקירה נגדית.

בפתח דיון ההוכחות ביקש התובע למחוק את תביעתו להשבת הסך של 600 ₪ שנוכה משכרו, לאחר שסכום זה הושב לו על ידי מיקוד (עמ' 4, ש' 17-18) וכן ביקש לצמצם את תביעתו לדמי חגים לשנים 2008-2010 בלבד (שם בש' 15-16). כמו-כן, התובע זנח בסיכומיו את תביעתו לתשלום הוצאות אש"ל ומשכך לא נידרש לה בהכרעתנו דנן.

בתום דיון ההוכחות, העלו הצדדים בקשות הדדיות לגילוי מסמכים; התובע ביקש לחייב את הנתבעת לגלות את דו"ח הביקורת שערך אצלה החשב הכללי במשרד האוצר (להלן – החשכ"ל) כדי ללמוד אם הנתבעת מחויבת על ידי החשכ"ל בתשלום מלוא פיצויי הפיטורין לתובע, תהא סיבת הפסקת עבודתו אשר תהא; ואילו הנתבעת בקשה לחייב את התובע להמציא את כל מסמכי התביעה שהגיש כנגד מעסיקתו הקודמת באותו מקום עבודה – מודיעין אזרחי.

בהחלטה מיום 10.5.12 נדחתה בקשת התובע לחשיפת דו"ח הביקורת; עם זאת, ניתן צו כלפי החשכ"ל לפיו נדרש ליתן עמדתו בשאלה – האם מיקוד, כנותנת שירותים במסגרת מכרז חשכ"ל לשירותי אבטחה – היתה מחויבת בהתאם להוראות החשכ"ל ו/או תנאי המכרז לשלם למאבטחים שהיא מעסיקה במסגרת המכרז, פיצויי פיטורים בסיום עבודתם, במלואם או בחלקם, זאת בלא קשר לנסיבות סיום העבודה? (ראה גם החלטת ההמשך מיום 9.7.12); ביום 20.9.12 ניתנה עמדת החשכ"ל כנדרש. באשר לבקשת מיקוד להצגת מסמכי התביעה של התובע כנגד מודיעין אזרחי – בקשה זו נדחתה משלא נמצאה באותם מסמכים רלבנטיות להליך דנן.

לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים לרבות סיכומי תשובה מטעם התובע, הגיש התובע ביום 12.8.13 בקשה להצגת דו"ח ביקורת החשכ"ל שנערך לנתבעת ביום 13.3.13 ואשר הגיע לידיו, לדבריו, "בתקופה האחרונה". הנתבעת התנגדה לצירוף הדו"ח מחמת אי רלוונטיות ומששלב ההוכחות נסתיים. בקשה זו נדחתה בהחלטתנו מיום 11.9.13, בהיעדר הצדקה לצירוף הדו"ח כראיה בתיק בשלב בו נדרש צירופו, כאשר הדו"ח אינו יכול להוות ראיה לאמיתות תוכנו וממילא אינו עוסק בתובע עצמו ואין בו כל אינדיקציה לחובת הנתבעת לשלם לתובע או לעובדיה פיצויי פיטורים מעבר להוראות הדין.

הסוגיות בהן נדרשת הכרעתנו

המחלוקת בין הצדדים נטושה בשאלות הבאות:

האם בחישוב הזכויות הסוציאליות להן זכאי התובע ממיקוד, ככל שהוא אכן זכאי, יש להביא בחשבון את הוותק שצבר במקום העבודה עת הועסק באמצעות מודיעין אזרחי?

מה היה היקף משרתו של התובע בתקופת העבודה במיקוד?

מה היו נסיבות סיום העסקת התובע במיקוד בחודש 04/2010 והאם הוא התפטר בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים מכח הוראות חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן – חוק פיצויי פיטורים)?

לחלופין, האם התובע זכאי לקבלת סכום השווה ל- 8.3% משכרו החודשי בכל תקופת עבודתו במיקוד, שעל מיקוד היה להפריש לרכיב הפיצויים ולא עשתה בפועל.

האם התובע זכאי להפרשים כלשהם בגין היעדר הפרשות מלאות לפנסיה? ככל שכן, האם זכאי התובע לקבלת הסכום בערכי נטו? האם התובע זכאי לפיצוי בגין אובדן זיכוי במס?