נכסי אריאל - אביב בגימל, ניהול בע"מ נ' סוקולוב

פסק דין

במסגרת תיק זה התבררה תביעה בה עתרה התובעת לחיוב הנתבע בתשלום סך של 2,696 ₪, בטענה לחוב אשר מקורו התחייבות הנתבע בדמי ניהול בגין הדירה שבבעלותו ובחזקתו של הנתבע, דירה 60 בבניין 2 (להלן: "הדירה") בבניין ברח' בויאר 2 בתל אביב.

הנתבע התנגד לתביעה וטען כי תחשיבי החוב של התובע אינם מתיישבים עם שטחה של הדירה בפועל.

בדיון אשר התקיים ביום 17.7.12, הגיעו הצדדים להסדר דיוני, כדלהלן:

בהתאם להמלצת בית המשפט הגענו להסכמה לפיה ימונה מודד מוסכם אשר ימדוד את שטח דירתו של הנתבע ויקבע את השטח הנכון לצורך קביעת דמי הניהול לפי ההסכמים הרלוונטיים. היה וימצא כי השטח הנכון לחיוב בדמי ניהול הינו שווה או עולה על השטח שלפי חישובי התובעת, שטח של 172.26 מ"ר כי אז יחושבו דמי הניהול לפי השטח של 172.26 מ"ר, ואז גם ישא הנתבע במלוא עלות המודד. היה וימצא כי השטח הנכון לחיוב בדמי ניהול הינו שווה או פחות משטח של 159 מ"ר כי אז יחושבו דמי הניהול לפי השטח של 159 מ"ר ואז גם תישא התובעת במלוא עלות המודד. היה והמודד ימצא כי השטח הנכון לחיוב בדמי הניהול הינו השטח שבין עמדת התובעת לבין עמדת הנתבע, כי אז יחושבו דמי הניהול לפי השטח שיקבע המודד, החל מהתקופה נשוא התביעה ואילך. במקרה שכזה, יחולו הוצאות המודד על שני הצדדים בחלקים שווים.

היה וימצא על בסיס קביעת המודד כי הנתבע חייב כספים לתובעת בגין דמי הניהול, בתקופה נשוא התביעה ואילך, כי אז ישאו כספים אלו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום המיועד לתשלום.

על יסוד הסכם דיוני זה ניתן ביום 14.11.12 תוקף להסכמת הצדדים בדבר זהות המודד אשר יבצע את מדידת שטח הדירה ולפי האמור בהודעת התובעת מיום 28.2.13, מצא המודד כי שטח הדירה הינו 179.80 מ"ר. יצוין, כי הודעת המודד עצמה לא צורפה להודעה (המסמך שאמור היה להיות נספח א' להודעה – לא נסרק), ברם נוכח תגובת הנתבע מיום 3.3.13 מסתבר שהנתבע כלל איננו חולק על כך שזו זו קביעת המודד.

נוכח קביעת המודד, עותרת התובעת למתן פסק דין על בסיס ההסדר הדיוני. הנתבע, בתגובתו מיום 3.3.13, שב ומעלה טענות בדבר האופן בו פועלת התובעת. הנתבע טוען שעל התובעת לפרסם את "המפתח" לפיו מחולקות ההוצאות בין בעלי הדירות בבניין, כי על התובעת לוודא כי אותו "מפתח" תואם את היקף השירות שמקבל כל בעל דירה, והנתבע טוען שבאותו "מפתח" יש להגדיר במדויק את שטח הדירה. הכל כאמור במכתב המצורף לתגובת הנתבע.

טענות הנתבע מתייחסות כולן למערכת יחסיו עם התובעת, אך אין להן דבר עם יישום ההסדר הדיוני לו הסכים הנתבע והנתבע איננו מתייחס כלל לאותו הסדר.

זאת ועוד, דווקא בשים לב לכך שהנתבע איננו מיוצג בידי עורך דין, מן הראוי להדגיש כי ההסדר הדיוני העניק לנתבע הזדמנות לברר באמצעות מודד מוסכם את טענתו לגודל הדירה בפועל. הזדמנות שכלל לא בטוח שהייתה עומדת לו לו התבררה התביעה על יסוד הראיות שהוצגו. עוד ראוי להדגיש כי קשה להבין מה הגיון יש בטרוניית הנתבע על "שיטת המדידה" לפיה פעל המודד. הרי לנתבע עמדה מלוא ההזדמנות להביא בפני המודד את הדרך בה יש למדוד את הדירה, לשיטתו, וזאת לפני השלמת המדידה. הנתבע איננו טוען שאפשרות זו נשללה ממנו וודאי שאין בתגובתו כל ראיה לכך שהמודד שמונה שגה באופן בו נמדד שטח הדירה. לא מצאתי לפיכך כל סיבה שלא לקבל את תוצאות המדידה בנסיבות אלו.

אם כך, לפי ההסדר הדיוני נקבע שההכרעה בתביעה תיפול על יסוד תוצאות מדידת שטח הדירה על ידי המודד המוסכם, שטח הדירה נמדד, התוצאה הוצגה ואין כל נימוק לסטייה מההסדר הדיוני.

לפי מסקנת המודד עומד שטח הדירה על 179.80 מ"ר כך שלפי ההסדר הדיוני שטח הדירה לצורך חישוב דמי הניהול עומד על 172.26 מ"ר ועל הנתבע לשאת בדמי הניהול בהתאם גם ממועד הגשת התביעה ואילך, וכן בעלויות המודד.

לפי תחשיבי התובעת מסתכם חובו של הנתבע עד לינואר 2013, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, בסך של 7,621.18 ש"ח. הנתבע בתגובתו איננו כופר בתחשיבים אלו. הנתבע אף איננו כופר בטענת התובעת לפיה חלקה בשכר המודד הסתכם בסך של 800 ₪. חוב הנתבע מסתכם בסך של 8,421.18 ₪.

התובעת עותרת גם לחיוב הנתבע בהוצאות ושכר טרחת עו"ד, ברם בהסדר הדיוני לא נקבע דבר לעניין זה וממילא שדומני כי נוכח ההסדר הדיוני ויישוב המחלוקות בדרך זה, לעבר ולעתיד, מן הראוי שכל צד יישא בהוצאותיו.

לסיכום: אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 8,421.18 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית כדין.

ניתן היום, כ"ד אדר תשע"ג, 06 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.