ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות רמלה
|
38737-03-13
20/08/2013
|
בפני השופט:
רנה הירש
|
- נגד - |
התובע:
יעל נתן
|
הנתבע:
עמוס עטיה
|
פסק-דין |
פסק דין
רקע ותמצית טענות הצדדים
1.עניינה של התביעה שבפניי בתאונת דרכים שאירעה ביום 13.07.12, יום שישי בשבוע, סמוך לשעת כניסת השבת, בישוב הדתי חשמונאים.
2.לטענת התובעת, התאונה אירעה סמוך לאחר כניסת השבת, כאשר רכב הנתבע סטה בעת נסיעתו ופגע ברכבה החונה.
3.לטענת הנתבע, התאונה אירעה לפני כניסת השבת, והוא סטה מהדרך בשל ילד שהתפרץ לכביש, וזאת על מנת שלא לפגוע בילד, וכי בשל כך האחריות לתאונה מוטלת על אביו של הילד שלא מנע את כניסתו הפתאומית לכביש. הנתבע הגיש הודעה לצד שלישי נגד האב.
4.לטענת הצד השלישי, התאונה התרחשה לאחר כניסת השבת כאשר הילד היה בכביש, ולא התפרץ אליו, וכי ביישוב זה מקובל וידוע שהולכי רגל נמצאים על הכביש לאחר כניסת השבת, ולפיכך אין להטיל עליו כל אחריות לתאונה.
5.בתיק זה התקיימו שני דיונים. ביום 06.08.13 (להלן: "הדיון הראשון") התייצבו התובעת ועדיה והנתבע בעצמו, ואילו הצד השלישי לא התייצב. לבקשת הצד השלישי, אשר הודיע כי טעה בתום לב ולא הבחין במועד הדיון הרשום על טופס ההזמנה לדין, נקבע מועד נוסף לדיון ליום 19.08.13 (להלן: "הדיון השני"). במעמד הדיון השני העידו הצד השלישי, עד מטעמו, ועד מטעם הנתבע.
דיון והכרעה
6. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, התנהלותם במהלך הדיון, כלל העדויות והראיות בתיק ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לקבל את התביעה כולה, ואת ההודעה לצד שלישי בחלקה, הכל כפי שיפורט להלן.
אחריות הנתבע
7.הנתבע נהג ברכב בכביש סלול, הבחין ברגע האחרון בילד הנמצא או מתפרץ לכביש, סטה בחדות כדי לא לפגוע בילד – ופגע ברכב חונה. אני קובעת את אחריותו של הנתבע בשל אלה:
7.1הנתבע עצמו, לאחר האירוע, חש אחראי לתאונה ולנזקים שנגרמו. הנתבע חתם על מסמך (להלן: "מסמך התחייבות הנתבע") לפיו:
"אני עמוס עטיה נכנסתי ברכב מסוג רנו חונה לאחר שקפץ לי ילד לכביש ועל מנת לא לפגוע בילד סתיתי שמאלה ופגעתי ברכב חונה. אני מתחייב בזאת לתקן את הרכב הנפגע אין בפחחות ואין במכני מהיום תוך שבועיים ימים...
נ.ב. מתחייב לסדר את הרכב במוסך מורשה...
לאחר סיום התיקון הרכב יכנס למחשב ויבדק שהכל עובד כראוי."
[שגיאות הכתיב במקור – ר.ה.]
7.2אני מקבלת את טענת התובעת כי מסמך התחייבות הנתבע נחתם במוצאי שבת, היינו, למחרת האירוע, וזאת בשל העובדה שאחיו של הנתבע הגיע לאסוף את הנתבע וחברתו מהמקום, ובשל השבת ביקשו הצדדים שלא להתעכב ולו רגע אחד שלא לצורך. על כן, ניסוח המסמך וחתימתו לא נעשו בלחץ של זמנים לפני כניסת השבת, ובדומה לא נחתם המסמך לפני שהיה לנתבע זמן להבין ולהפנים את שקרה, ולשוחח עם בני משפחתו.
7.3גב' מוריה אדרי – העדה מטעם הנתבע – הבהירה כי ראתה את הילד מתפרץ לכביש, והספיקה להזהיר את הנתבע אזהרה מפורשת ומלאה, וכדבריה:
"פתאום ראיתי ילד מתפרץ לכביש בין 2 רכבים ואמרתי לו "תיזהר ילד מתפרץ לכביש"."
7.4מטבע הדברים, כאשר דברים מתרחשים בשברי שניות, אין אפשרות לאזהרה מלאה כזו, תוך הסבר של הנסיבות. מכאן כי במקרה דנן – בו היתה לגב' אדרי שהות לאזהרה מפורטת, אשר רק לאחריה החל הנתבע לבלום, היתה לו האפשרות לעצור לו היה מבחין בעצמו בילד הנכנס לכביש. אין בידי לקבל את עמדת הגב' אדרי לפיה: