נ' נציגות הבית המשותף מרחוב הרצל רוזנבלום 8

החלטה

בפני בקשה לעיכוב הליכים על יסוד סעיף 5 בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות").

במסגרת תביעה זו עותרת המשיבה לחיוב המבקשת בתשלום סך של 47,090 ₪, סכום אשר לטענת המשיבה חייבת לה המשיבה בגין דמי ניהול ואחזקה חדשיים ובהתבסס על חוזה ניהול ואחזקה מיום 22.3.05 (להלן: "החוזה").

בתגובה לתביעה, הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ההליכים בשל תניית בוררות ולפי סעיף 5 בחוק הבוררות. לטענת המבקשת, בחוזה נקבע כי חילוקי דעות בין הצדדים יוכרעו על ידי בורר והיא עצמה, המבקשת, "הייתה ועודנה מוכנה לעשות את הדרוש לקיום הבוררות".

המשיבה מצידה, בתגובתה לבקשה, טוענת שיש לדחות את הבקשה מן הטעם שאין המבקשת מציינת במפורש את הסכמתה למינוי הבורר על פי המנגנון הקבוע בחוזה. לגופם של דברים, מסכימה המשיבה לבירור המחלוקות בהליכי בוררות ובלבד שהבורר ימונה בהתאם למנגנון אשר נקבע בחוזה.

הלכה היא עוד מקדמת דנא, כי הנטייה של בתי המשפט הינה לכיבוד הסכמי בוררות, כך שסכסוך אשר הוסכם לבררו בהליכי בוררות אכן יידון באופן זה. כך ככלל. כך שבעתיים במקרה דוגמת המקרה שבפני, כאשר שני הצדדים גם יחדיו מסכימים לבירור המחלוקות בבוררות.

אומנם, המשיבה מסייגת הסכמתה ועותרת לקבלת הצהרת המבקשת אודות הסכמתה למינוי הבורר על פי המנגנון הקבוע בחוזה, אולם המבקשת עצמה כלל איננה מסייגת את הסכמתה היא. כלומר, המבקשת איננה מציבה תנאים להסכמתה ואיננה מבקשת לסטות כמלוא הנימה מהמנגנון הקבוע בחוזה. אם כן, הסכמה הדדית בפני. הסכמה למינוי בורר ובמנגנון הקבוע בחוזה.

אף השינוי זהות הבעלות בחברת הניהול, כאמור בתגובת המשיבה, לא צריך להפריע ליישום המנגנון החוזי. הן באשר המבקשת כלל לא טענה בעניין זה והן כאשר ממילא כפוף הבורר להוראות חוק הבוררות בכלל ולחובה לפעול בהגינות, באובייקטיביות ובנאמנות כלפי שני הצדדים בפרט.

הצדדים יפעלו בשיתוף פעולה למינוי הבורר בהתאם למנגנון הקבוע בסעיף 11.7 בחוזה ובהעדר הסכמה אודות זהות הבורר, רשאים הצדדים לעתור לבית המשפט, בין בבקשה למינוי הבורר ובין בבקשה אחרת.

לנוכח האמור לעיל אני נעתר לבקשה ומורה על עיכוב ההליכים בתיק זה.

ניתנה היום, י' כסלו תשע"א, 17 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.