פסק דין
1.ביום 21.6.12 קבלה התובעת במתנה מבעלה מחשב נייד, אותו רכש הבעל אצל הנתבעת, שהיא רשת ארצית למכירת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ובהם גם מחשבים ניידים. את המחשב אשר נרכש באמצעות אתר אינטרנט, קבל הבעל לידיו במשרדי הנתבעת בנצרת באותו היום, והוא שילם תמורתו סך של 2,089 ₪.
2.לטענת התובעת, בחלוף כשבועיים, "שבק המחשב לחלוטין ולא ניתן היה להדליקו".
3.משהסתבר לה כי מעבדות התיקון של הנתבעת נמצאות בחיפה, תל אביב וירושלים וכי אין לה מעבדה נוספת סמוכה יותר למקום מגוריה בחדרה, החליטה התובעת להגיע בעצמה אל משרד החברה בנצרת ולדרוש מחשב חדש אחר במקום זה שהתקלקל. התובעת טוענת כי הודיעה על כך לפקידה שאמרה לה: "תגיעי אלינו, יהיה בסדר".
4.ואולם, כך לגרסתה, בחלוף כחודש (שכן היה עליה לקחת יום חופש ממקום עבודתה לשם כך), כשהיא הגיעה אל משרדי הנתבעת בנצרת, נאמר לה שהמחשב יישלח לבדיקה במעבדה בירושלים וכי עליה לחזור לקחתו כשבועיים לאחר מכן.
בתגובה לכך, דרשה התובעת את כספה בחזרה ולבסוף, לאחר שמנהלת שירות הלקוחות של החברה הבטיחה כי תדאג למשלוח המחשב המתוקן בדואר אליה הביתה, התרצתה והשאירה אותו במקום (ר' תעודת מסירת המכשיר מיום 22.7.12).
5.בתביעתה לפיצוי בסך 2,989 ₪ (הכולל את עלות המחשב ופיצוי נוסף בסך 900 ש"ח בגין הפסד ימי עבודה, נסיעות וטלפונים), טוענת התובעת כי משחלפו כשבועיים וחצי והמחשב לא הוחזר אליה בדואר כמובטח, היא התקשרה אל הנתבעת ואז הסתבר לה לתדהמתה כי "המחשב נשכח וטרם נשלח". בשיחה קשה שהיתה לבעלה עם נציגי הנתבעת נאמר לו כי קרתה תקלה והובטח לו שהמחשב יוחזר אל התובעת לאחר תיקונו, בתוך 21 ימים נוספים.
6.בכנות רבה, סיפרה התובעת כי בשלב זה, בשיחת טלפון שהיתה לה עם פקידת הנתבעת, היא התפרצה כלפיה ואף נבלה את פיה וכי בעקבות כך הודיעה לה מנהלת שירות הלקוחות שהיא "יכולה לחכות למחשב וכי לא תקבל שירות נוסף כלשהו מהנתבעת".
7.לגרסת התובעת, ביום 23.8.12, לאחר שהתקשרה אל הנתבעת פעם נוספת ולא קבלה תשובה לשאלותיה בדבר מצב המחשב, היא הודיעה כי היא איננה מעוניינת במחשב זה עוד וכי הם "ייפגשו בבית המשפט".
7.בכתב ההגנה שהוגש מטעמה, כמו גם בהודעת צד ג' שהגישה כנגד מעבדת "הנייד בקופסא" בירושלים, טענה הנתבעת כי התובעת הגיעה עם המחשב אל משרדיה בנצרת על דעת עצמה, על אף שיכולה היתה למסרו לתיקון במעבדה בחיפה.
עוד טענה הנתבעת כי היא הבהירה לתובעת מספר פעמים שהיא איננה הכתובת לתלונותיה, אלא מעבדת היבואן שאצלו נרכש המחשב והוסיפה כי ביום 26.8.12 הוחזר המחשב לאחר תיקונו (החלפת לוח אם) אל משרדיה וכי כשהיא הודיעה לתובעת שהמחשב מתוקן ויישלח אליה בדואר, ללא תשלום, אמרה התובעת כי אין היא מעוניינת בו עוד וכי בכוונתה להגיש כנגד הנתבעת תביעה בבית המשפט.
8.לנוכח טענות אלה של הנתבעת, הוריתי לה להמציא אסמכתאות להוכחתן.
הנתבעת הגישה לתיק בית המשפט את המסמכים הבאים:
תעודת אחריות שיש בה הנחיות ליצירת קשר עם מעבדת "הנייד" במקרים של צורך בקבלת תמיכה טלפונית או תיקון המחשב.
דו"ח סיכומי שיחה המלמד על השתלשלות העניינים, תוכן השיחות שהתנהלו בין נציגי הנתבעת לבין התובעת ובעלה (ואשר יש בו כדי לאשר את גרסת התובעת) ואישור לכך שהמחשב הוחזר אל הנתבעת לאחר תיקונו ביום 26.8.12 בשעה 10:02.
מהדו"ח עולה כי למחרת, ב- 27.8.12 וגם ביום 29.8.12 נעשו מספר נסיונות של נציגת הנתבעת ליצור קשר טלפוני עם התובעת ואולם לא היה מענה.
כאן המקום לציין כי בדו"ח סיכומי השיחה, לא מופיעה שיחה מיום 23.8.12 (כפי שטוענת התובעת) ואולם כן מופיעה שיחה של התובעת עם נציגת הנתבעת ביום 26.8.12 בשעה 08:50. ואכן, בשיחה זו, לאחר שנאמר לה בתשובה לשאלתה כי המחשב טרם תוקן, הודיעה התובעת כי היא "מבקשת לא לתקן את המחשב ומודיע כי בכוונתה לתבוע את הנתבעת.
9.בבקשתה להטיל את האחריות לנזק שנגרם לתובעת – אם תיקבע אחריות כזו – על צד ג' – מעבדת "הנייד בקופסא" בע"מ, אשר על אף קיומם של אישורי מסירה בתיק בית המשפט, לא הגישה כתב הגנה מטעמה וגם לא התייצבה לדיון, טוענת הנתבעת כי ככל שתיקון המחשב בוצע בפרק זמן בלתי סביר, הרי שמדובר במחדל ובאחריות של צד ג' ולא שלה.
10.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכתבי טענותיהם ובמסמכים שהוגשו מטעמם, אני סבורה כי דין התביעה להתקבל, באופן שיובהר להלן בהמשך. ואלה נימוקי:
משך הזמן שחלף מאז מסרה התובעת את המחשב לידי הנתבעת, אשר על אף נסיונותיה לשכנע את התובעת למסרו ישירות למעבדה, הסכימה לבסוף לקבלו לידיה ולשלחו לתיקון ואף התחייבה להחזירו אל התובעת בדואר לאחר מכן, נעוץ בעיקרו במחדל שלה עצמה: