סולל-בונה בע"מ נ' חברת האצטדיון הבינלאומי חיפה בע"מ ואח'

החלטה

מבוא

ביום 1.8.10 הגיע מכרז פומבי מס' 2/09 להקמת שלב א' של קריית הספורט בחיפה לשלבו הסופי, את המכרז פרסמה המשיבה מס' 1 שהינה תאגיד עירוני (ואשר תכונה להלן- "המזמין").

לאותו שלב סופי הגיעו למעשה שתי מציעות: העותרת והמשיבות מס' 2-3 (שיקראו להלן-"המשיבות").

משהסתבר לועדת המכרזים של המזמין לאחר בחינת ההצעות והחישובים כי הצעתן של המשיבות שעמדה על סך סופי של 138,638,325 ש"ח הינה ההצעה הזולה, הוכרזו המשיבות כזוכות במכרז. עוד הוחלט באותו מעמד כי יש לפעול על מנת שצו התחלה העבודה יינתן בהקדם ולא יאוחר מיום 31.8.10, (נספח ו3' לתשובת המזמין).

יובהר כי המציעות הגיעו לאותו שלב סופי לאחר שקדמו לו שני שלבים נוספים, שלב מיון מוקדם ושלב הגשת הצעות מחיר. העותרת מלינה על פגמים שנפלו בשלב בו נבחנו הצעות המחיר ובו אושרה הצעת המשיבות כהצעה כשרה.

ביום 17.8.10 הוגשה העתירה ובה בקשה לקבוע כי העותרת היא בעלת ההצעה הכשרה היחידה ועל כן היא הזוכה במכרז (ולחלופין נתבקשו סעדים שונים שמשמעותם הכרה בעותרת כמי שזכתה המכרז).

ביחד עם העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים לאסור על מימוש החלטת ועדת המכרזים עד להכרעה בעתירה.

כל 3 המשיבות מסרו תגובה לבקשה ולעתירה וביום 25.8.10 קוים דיון בבקשה למתן צו ביניים, העותרת ביקשה באותו מעמד לקיים דיון רק בבקשה לצו ביניים ולכן החלטה זו תתייחס לבקשה בלבד.

המסגרת הנורמטיבית לדיון בבקשה לצו ביניים

הקריטריונים העומדים למבחן בשלב זה נקבעו בפסיקה זה מכבר ואפנה לפסק דינו של כב' הש' פוגלמן מיום 23.5.10:

הלכה היא כי על בית המשפט הדן בבקשה לצו ביניים להעמיד שתי שאלות למבחן: סיכוייה של העתירה להתקבל ו"מאזן הנוחות" בין הצדדים. ככל שסיכויי העתירה להתקבל הינם גבוהים יותר, כך ניתן למעט בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך (ראו, למשל: בר"מ 7712/09 חברת צינורות איקס.פי.סי (2004) בע"מ נ' החברה הכלכלית לראשון לציון בע"מ (לא פורסם, 28.10.09); בר"מ 2860/10 חברת א.ג. אלגר הנדסה בע"מ נ' עיריית תל אביב – יפו (לא פורסם, 9.5.10)). עם זאת, מבין שני המבחנים, נתונה הבכורה לשיקול מאזן הנוחות, והוא שמשמש "אבן הבוחן" המרכזית בהכרעה הנוגעת לסעד הזמני (בר"מ 63/09 קשת שלטים בע"מ נ' עירית פתח תקוה (לא פורסם, 15.1.09))".

בר"ם 3924/10 אהוד מאיר שאיבות בע"מ נגד עירית רמת גן.

סיכויי העתירה

העותרת מצביעה על 3 פגמים שנפלו לטענתה בהצעת המשיבות: מועד תום תוקף הערבות הבנקאית, הוספת מלל לערבות הבנקאית שלא מופיע בנוסח הערבות הנדרשת וניסיון לא מתאים של מנהל הביצוע.

מועד תום תוקף הערבות הבנקאית.

אין מחלוקת כי על פי מסמכי המכרז נדרש כי הערבות הבנקאית תהיה בתוקף עד 31.12.10 וכי המועד להגשת ההצעות בשלב א' של המכרז נקבע ליום 1.7.10.

ביום 14.6.10 הודיע מר דן בורישנסקי בשם ועדת המכרזים כי הוחלט לאפשר למציעים שהות נוספת להכנת הצעתם ולכן יש להגיש את ההצעות עד לא יאוחר מיום 15.7.10, (נספח 2 לעתירה).

לטענת העותרת במקרה שכזה על כל המציעים היה להאריך את מועד תוקף הערבות הבנקאית ב-14 יום דהיינו עד ליום 14.1.11.

הבסיס לטענת העותרות הוא סעיף 5.2 לחוברת המכרז (עמ' 17 לנספח 1 לעתירה) הקובע: "המזמין רשאי, לפי שיקול דעתו הבלעדי, לדחות את המועד האחרון שנקבע להגשת ההצעות ("היום הקובע"), בכל עת לפני פתיחת ההצעות. במקרה זה יאריך המציע, בהתאמה, את תוקף הצעתו ואת תוקף הערבות הבנקאית".