החלטה
1.בפני בקשת רשות ערעור מתוקנת על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ, הרשמת כלנית שפירא ברגמן מיום 5.12.10 בתיק הוצל"פ 01-66599-08-4 (להלן:"תיק ההוצל"פ").
2.עפ"י הנטען בבקשה שבפני, משיבה 1 שכרה מושכר במקרקעי המבקשת, בשכירות משנה מחברת תגל תערובות בע"מ.
תיק ההוצל"פ נפתח בשנת 2008 ע"י המבקשת – הזוכה כנגד משיבה 1 – החייבת, בהסתמך על שיקים שחזרו, שמסרה משיבה 1 למבקשת בגין חובות לחברת חשמל.
המבקשת הטילה עיקול על ציוד שלטענתה, הותירה החייבת בחצריה, שעיקרו, מכונה לערבול גומי.
ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור ניתנה בנוגע לבקשת משיבה 2 לביטול העיקול הואיל ולטענתה, הציוד שעוקל, איננו בבעלות החייבת כי אם בבעלותה.
נוסח ההחלטה הוא כדלקמן:
"לאחר עיון בטענות הצדדים, נוכח טופס יא של צד ג' ומאחר ולא הוכח להנחת דעתי כי המכונה לערבוב גומי הינה רכושה של החייבת, אני מורה על ביטול העיקול על מכונה זו כמבוקש".
3.המבקשת טוענת בבקשה שבפני כי משיבה 2 לא הוכיחה כי היא הבעלים של המכונה שעוקלה; הראיות שבידי המבקשת מצביעים כי מדובר בציוד השייך לחייבת ולא למשיבה 2; אין במסמכים שצירפה משיבה 2 לבקשה לביטול העיקול שמץ של ראיה כי הציוד אינו שייך לחייבת כי אם למשיבה 2 לכאורה; לאור הקרבה בין משיבה 2 לחייבת, והיות בעל המניות במשיבה 2 בעל מחצית המניות אצל החייבת, ולאור התנהלותם של משיבה 2 והחייבת לאורך השנים, יש לקבל בחשדנות רבה את הצהרות צד ג' ולקיים דיון על מנת לאפשר למצהיר מטעם צד ג' להיחקר על תצהירו; למבקשת יגרם נזק רב, באם יבוטל העיקול שכן מדובר ברכוש הייחודי של החייבת ואין למבקשת דרך אחרת להיפרע מהחייבת, מלבד מימוש המכונה.
4.משיבה 2 טוענת כי דין בקשת הערעור להידחות.
לטענת משיבה 2, לא בנקל תבטל ערכאת הערעור קביעות עובדתיות של הערכאה הראשונה וכי התערבות בממצאי עובדה תעשה רק במקרים חריגים וקיצוניים; המבקשת לא הציגה ראיה המוכיחה כי משיבה 1 הינה בעלת המכונה; משיבה 2 הוכיחה מעל כל ספק כי היא הבעלים של המכונה וכי גם המבקשת יודעת שנים ארוכות כי היא בעליה של המכונה וגם משיבה 1 אינה טוענת אחרת – בטופס יא של משיבה 1 המכונה אינה מופיעה ואישור מטעם בעלי מניות משיבה 1 כי המכונה בבעלות משיבה 2.
5.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת משיבה 2 (שהוגשה בהתאם להחלטתי מיום 16.1.11) ובנספחים שצורפו להן ובחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי החלטת כב' הרשמת מיום 5.12.11 בדין יסודה ולפיכך, דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות מהטעמים כדלקמן:
א.הלכה היא, כי אין בימ"ש שלערעור מתערב בממצאים עובדתיים של הערכאה הדיונית ובממצאי מהימנות, אלא רק במקרים חריגים בהם נופל פגם היורד לשורשו של עניין או כשהדברים אינם מבוססים על פניהם (ראה לעניין זה:ע"א 3601/96 בראשי נ' עזבון בראשי, פ"ד נב (2) 582, 594; ע"א 4839/92 גנז נ' כץ פ"ד מח(4) 749, 755 וכן פס"ד שניתן ביום 22/1/11 ברע"א 2146/08 עז' המנוח בושוויק מיכאל ז"ל ואח' נ' מרכז רפואי "בני ציון" ואח' (פורסם בנבו).
ב.תקנה 26 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם – 1979 קובעת כי רשם ההוצל"פ רשאי להזמין כל צד או כל אדם הנוגע בדבר, לדיון ולשמוע טענותיהם, ובלבד שההזמנה דרושה לבירור עובדה או להבהרת טענה.
לעניין זה יפים הדברים שנכתבו בספרו של ד' בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, חלק ראשון, הוצאת פרלשטיין – גינוסר בע"מ, מהדורה שביעית, בע"מ 54:
"זוהי הוראה המשאירה בידי הרשם את שיקול הדעת אם להזמין אדם כלשהו לדיון או להימנע מכך ולהחליט בהעדרו. הרשם ייטיב לעשות אם יצמצם את שמיעת הטיעונים בעל פה אך ורק למקרים מיוחדים שבהם לא ניתן להגיע להחלטה נכונה בלא שיושמעו טעונים אלה. בדרך כלל אין צורך לסרבל את הליכי ההוצאה לפועל בשמיעת טיעונים בעל פה ודי בכך שהרשם יחליט על פי הבקשה בכתב והתגובה שהוגשה עליה או לפי הבקשה בלבד – הכל לפי העניין והנתונים המיוחדים לכל מקרה. הדיון בעל פה הוא בבחינת יוצא מהכלל ואין זו פרקטיקה רצויה להפכו לעניין שבשגרה".
ג.בנסיבות שבפנינו, אין בידי לקבל את טענת המבקשת כי כב' הרשמת שגתה כשהחליטה בעניין נשוא הערעור, מבלי לקיים דיון הואיל ואין מדובר במקרה שבו לא ניתן להגיע להחלטה נכונה מבלי להידרש לשמיעת טענות הצדדים בעל פה וניתן בהחלט להסתפק בטיעונים בכתב.
ד.במקרה שבפני, מעיון בבקשה מיום 2.12.10 שהוגשה מטעם משיבה 2 לכב' הרשמת לביטול העיקול עולה כי צורפו לה כנספחים שמונה מסמכים המתוארים בבקשה כדלקמן: העתק חשבונית תשלום למשיבה 2 עבור רכישת המכונה, העתק טופס ייבוא המכונה לישראל – שם היבואן – משיבה 2, העתק אישור מטעם בעלי המניות החייבת לפיו הבעלות במכונה הינה של משיבה 2, העתק טופס יא (פחת) של החייבת לשנת 2007 – המכונה לא מופיעה ב"מכונות וציוד", העתק חשבונית תשלום השכרת ציוד, העתק פקודות יומן של משיבה 2 – חיוב החייבת בדמי שכירות, מייל מיום 20.3.07 מתגל (חברת בת של הזוכה) בקשר לבעלות בציוד –סעיף 6, העתק חשבונית שמשיבה 2 שילמה לחברת אינטר אלקטריק בגין הציוד והתקנתו.
בתגובה לבקשה לביטול עיקול טענה הזוכה, בין היתר, כי אין במסמכים שצורפו כדי להוכיח את בעלות משיבה 2 על הציוד וכי משיבה 2 לא צירפה טופס יא שלה המוכיח כי הציוד שייך לה כביכול.
משיבה 2 הגישה תשובה לתגובת הזוכה אליה צירפה טופס יא שלה, בו לטענתה, מצוינת המכונה תחת הכותרת "מכונות מושכרות".