סופיה נ' מרדכי ואח'

  לפניי בקשת המבקשת (להלן-"הנתבעת") מתאריך 10.4.2024, שכותרתה "בקשת הנתבעת לשינוי פסיקתא שנחתמה ביום 8.4.2024" (להלן-"הבקשה").  הרקע וטענות הצדדים בתמצית 

1. הצדדים הם בעלי דירות בבית המשותף ברח' ביאליק 19 רעננה הידוע כגוש 6286 חלקה 195 (להלן-הבית המשותף").

2. ההליך שבכותרת נסב על חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), תשס"ח-2008. התובעים טענו כי הנתבעת היא בעלת הדירה היחידה אשר מסרבת לחתום על הסכם התמ"א ובכך מכשילה את הפרויקט. מנגד טענה הנתבעת כי היא מסרבת לחתום על הסכם התמ"א מטעמים מוצדקים.

3. בתאריך 3.3.2024 התקיים דיון במעמד הצדדים, ובמהלכו, השכילו הצדדים להגיע להסכמות, ולאחר שהסכמות אלו (אשר נפרשו על פני 13 סעיפים) הודפסו לצדדים והצדדים אישרו כי הם מבינים היטב את משמעותן, ניתן להן תוקף של פסק דין (להלן-"פסק הדין").

4. בסעיף 1 להסכמות הצדדים, נכתב באופן מפורש כי "בתוך 10 ימים מהיום תחתום הנתבעת על הסכם התמ"א שצורף לכתב ההגנה נספח ט"ז (להלן: "הסכם התמ"א"), לרבות על נספחיו ועל כל המסמכים הדרושים לשם ביצוע הסכם התמ"א. ככל שהנתבעת לא תחתום עד לתאריך 13.3.2024 על הסכם התמ"א ועל מלוא המסמכים הדרושים לשם ביצועו, תוסמך עורכת דין נעמה אריאל לחתום על מלוא המסמכים של הסכם התמ"א כאשר מוסכם על הצדדים שתוגש פסיקתא לחתימה לעניין זה". (ההדגשות אינן במקור)

5. בתאריך 27.3.2024, ולאחר שחלפו עשרה ימים, הוגשה על ידי התובעים בקשה לחתימה על פסיקתה, שבה נטען כי הנתבעת לא חתמה עד כה על המסמכים הנדרשים. בהחלטתי מתאריך 8.4.2024, נכתב כי "בשים לב להסכמות הצדדים שקיבלו תוקף של פסק דין בתאריך 3.3.2024, הפסיקתא תיחתם כמבוקש".

    

   טענות הנתבעת בקצרה

6. בבקשת הנתבעת מתאריך 10.4.2024, נטען כי הפסיקתה גולשת מעבר להסכמות הצדדים שלהן ניתן תוקף של פסק דין, ולפיהן הפסיקתה שתיחתם תהיה ביחס למסמכים הקיימים בלבד, קרי הסכם התמ"א ונספחיו, לרבות על התוספת הראשונה להסכם, אך לא יותר מכך (סעיף 5 לבקשה).

7. חרף ההסכמות, בבקשה שהגישו התובעים ובפסיקתה עצמה, ניתנה להם סמכות לחתום גם על מסמכים עתידיים, לשם הוצאת הפרויקט לפועל (סעיף 7 לבקשה).

8. אין לאפשר לתובעים פסיקתה הנותנת להם מעבר להסכם התמ"א ונספחיו. לפיכך יש להוציא פסיקתה מתוקנת התואמת את הסכמות הצדדים, וכך יתאפשר לב"כ התובעים לחתום בשם הנתבעת על הסכם התמ"א ונספחיו, לרבות על התוספת הראשונה, ולא למעלה מכך.

    

   טענות התובעים - בקצרה

    

9. בתגובת התובעים מתאריך 9.5.2024 נטען כי הנתבעת לא טרחה לחתום על הסכם התמ"א, ואף הודיעה כי אין בכוונתה לעשות כן. מייצגי הנתבעת הודיעו לתובעים כי הם אינם מייצגים אותה יותר, ופנייה שנעשתה אל הנתבעת באמצעות נציגים רבים לא הביאה את הנתבעת לחתום על המסמכים הדרושים (סעיף 5 לתגובה).

10. ההסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין, כללו בין השאר מטרה ולפיה תסתיים ההתדיינות עם הנתבעת עד לתום הפרוייקט (סעיף 10 לתגובה), וזוהי גם מטרת הפסיקתה - להגן על התובעים מהתנהלותה של הנתבעת אשר גורמת לעיכובים בפרוייקט.

11. הפסיקתה אינה מרחיבה דבר, והיא נועדה למטרה אחת מוגדרת מאוד-להבטיח את קיום הפרויקט בדרך הוגנת. יש לזכור כי הפסיקתה מקנה לב"כ הדיירים את הסמכות לחתום בשם הנתבעת, כאשר ב"כ הדיירים פועלת לטובת בעלי הדירות ובהם הנתבעת, ולא לקידום האינטרסים של הנתבעת (סעיף 3 לתגובה). קבלת עמדת הנתבעת ולפיה היא תמשיך לשלוט על כל מסמך קטן, תביא לנזק רב (סעיף 7 לתגובה), לפיכך יש לדחות את הבקשה ולחייבה בהוצאות.

    דיון והכרעה

     

12. תקנה 133 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן-"התקנות"), מורה למי הסמכות ליתן פסיקתה:

     

    "133.(א) בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין, לערוך פסיקתה, שתכיל את מספר התיק, מועד ההחלטה, שמות בעלי הדין ומענם, הסעד או ההכרעה האחרת שניתנו והוצאות המשפט שנפסקו...

    (ד) השופט החותם על הפסיקתה יהיה, ככל האפשר, זה שנתן את ההחלטה נושא הפסיקתה; נתן הרכב שופטים את ההחלטה, יחתום ראש ההרכב על הפסיקתה."

     

13. כפי שכתבתי כבר בעבר [ראו למשל (המפקח על המקרקעין פתח תקוה) 485/20 ועד בית בניין סולל בונה נ' וייסברד דוד (נבו 16.02.2023);(המפקח על המקרקעין פתח תקווה) 80/14 בש אריאל שלמה נ' גלאי שושנה (נבו 16.11.2021)], הפסיקתה נועדה להוות "מכשיר אופרטיבי מעשי לנוחות מימושו של פסק הדין" [רע"א 9643/09 מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' א.ד.י. מערכות סטריאו ואזעקות לרכב בע"מ (נבו 23.12.2009)] כך שפסיקתה היא תמצית של החלטה שיפוטית קודמת המבטאת את תוצאתה האופרטיבית של ההחלטה הקודמת ללא נימוקים.

14. עוד נקבע כי "הפסיקתה משקפת את הקביעות הפוזיטיביות והאופרטיביות של פסק הדין" (ע"א 26/88 שמאי נ' בנק טפחות, פד"י מב(2) 837, 939) ; גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' 8, עמ' 308-9). הפסיקתה אינה ניצבת בפני עצמה, אלא היא לעולם טפלה להחלטה שיפוטית אחרת, ומבטאת את העיקר שבאותה החלטה. הפסיקתה נועדה לאפשר מימוש יעיל ופשוט של פסק הדין או ההחלטה שלגביה היא ניתנת, בכך שהיא משקפת את "השורה התחתונה" האופרטיבית שלה [רע"א 9002/23 עזבון המנוח אבראהים מוסא חוסין עליאן נ' י.מ.י.א השקעות ונכסים בע"מ, בפסקה 17 (נבו 09.04.2024)].

     

15. בשורה של פסקי דין הבחין בית המשפט בין שני סוגים של פסיקתה: על פי רוב, הפסיקתה היא "פסיקתה משקפת" המהווה שיקוף גרידא של הנאמר בפסק הדין, ללא כל תוספת או פירוש. לעומת זאת, "פסיקתה מבהירה" או "מתקנת" מבהירה את פסק הדין או מפרשת נקודה סתומה ובלתי ברורה בו.

     

16. וכן, בניגוד לפסיקתה משקפת – אשר יכול ותינתן על ידי שופט או רשם אחר מזה אשר נתן את ההחלטה השיפוטית המקורית (קרי, "החלטה" או "פסק דין") – על פסיקתה מבהירה או מתקנת להינתן על ידי אותו שופט אשר ישב בדין, וכך למעשה הוא "מפצח" נקודה עמומה בהחלטתו המקורית או מכריע במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים בכל הנוגע לפירושה הנכון. היא אף עשויה ליצוק "תוכן חדש" לתוך ההכרעה המקורית ובכך למעשה ליצור מצב דברים חדש. כך רק פסיקתה שנחתמה על-ידי השופט שנתן את פסק-הדין יכול שתבהיר את פסק-הדין או תפרש נקודה בלתי-ברורה בו (ראו רע"א 426/09 סאלח נ' חברת אזהר, חברה לפיתוח נכסים (פורסם בנבו, 20.7.2009); ע"א 1050/01 גבעת כח, מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' עו"ד רוזנבלום (נבו, 18.2.2002); בש"א 7132/94 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' תעשיות מרסי עפולה בע"מ, פ"ד מט(1) 532, 537 (1995); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 523 (מהדורה שביעית, בעריכת שלמה לוין, 1995)).

     

17. יפים דבריו של כב' השופט גרוסקופף ברע"א 1837/19 תומר בוכריס נ' המשבב עיבוד שבבי (1994) בע"מ בסעיף 12 (נבו, 29.08.2019):"פסיקתה היא נגזרת של פסק הדין, ועל כן עליה לשקף את שנקבע בו, ולעיתים אף להבהיר את קביעותיו (ראו יעקב שקד סדר הדין האזרחי החדש431–434 (2019)). בקשת פסיקתה עשויה לפיכך לשמש לעיתים אמצעי לבירור מחלוקות שהתגלעו בין הצדדים ביחס לאשר נקבע בפסק הדין (כגון, כשבית המשפט קבע את עקרונות החישוב שיש לבצע, ובין הצדדים מתעוררת מחלוקת בשאלה איך ליישם עקרונות אלה (השוו בש"א 7132/94 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' תעשיות מרסי עפולה בע"מ, פ"ד מט(1) 532, 538 (1995)). במתן פסק הדין מסיים בית המשפט את מלאכת ההכרעה השיפוטית במחלוקות שהונחו לפתחו, והסמכות למתן פסיקתה אינה מהווה חריג לעקרון יסוד זה"

     

18. ובמיושם לענייננו - עיון בסעיף 1 להסכמות הצדדים מעלה כי בניגוד לטענת הנתבעת ולפיה ההסכמה לחתימה על הפסיקתה הייתה רק בקשר למסמכים הקיימים ולא בקשר למסמכים עתידיים, הרי שהצדדים הסכימו באופן ברור ומפורש כי ההסכמות הם ביחס ל"כל המסמכים הדרושים לשם ביצוע הסכם התמ"א". בסעיף 1 להסכמות הצדדים הודגש שוב כי "ככל שהנתבעת לא תחתום עד לתאריך 13.3.2024 על הסכם התמ"א ועל מלוא המסמכים הדרושים לשם ביצועו... ".כך שבניגוד לטענת הנתבעת לפיה נתנה הסכמתה לחתימה רק על מסמכים קיימים, הרי שלא כך הוסכם בין הצדדים, אלא להיפך. הצדדים הסכימו כי החתימה תהיה גם על " מלוא המסמכים הדרושים לשם ביצועו".

19. זהו גם לוז פסק הדין - הנתבעת צריכה לחתום על כלל המסמכים הנדרשים לצורך קידום הסכם התמ"א, ולא רק על הסכם התמ"א ונספחיו הקיימים כפי שטוענת כעת הנתבעת, וככל שלא תחתום כאמור, תוכל ב"כ בעלי הדירות לחתום בשמה.

20. לא בכדי נקבע כך בין הצדדים, משום שיש לזכור שעסקינן בפרויקט מורכב אשר מושפע מגורמים נוספים ושינויים עתידים, ולו תידרש חתימתה של הנתבעת על כל הסכם קיים או שינוי עתידי, סיכוי סביר שהפרויקט יתעכב ולא ייצא לפועל. לכן גם הוסכם באופן מפורש כי מי שתחתום בשם הנתבעת על כלל המסמכים הנדרשים לשם קידום הפרוייקט (ככל שהיא תסרב לחתום), תהיה ב"כ בעלי הדירות (עו"ד נעמה אריאל), ולא עורכי הדין מטעם החברה היזמית או עורכי הדין שייצגו את התובעים בהליך שבכותרת, ומקובלת עלי טענת התובעים ולפיה ב"כ הדיירים מייצגת את האינטרס של הדיירים בלבד, לרבות של הנתבעת, ולא את האינטרס של היזם, וחזקה עליה שתפעל תוך שמירת האינטרסים של בעלי הדירות.

21. כמו כן, לא מצאתי כל קיפוח או אפלייה של הנתבעת אל מול בעלי הדירות האחרים, אלא להיפך. מקובלת עלי טענת התובעים ולפיה המסמכים אשר ב"כ הדיירים מוסמכת לחתום בשמה של הנתבעת - שכאמור סירבה מטעמיה לחתום על הסכם התמ"א חרף ההזדמנות שניתנה לה במסגרת הסכמות הצדדים - הם מסוג זה, אשר מופנים אל כלל בעלי הדירות בבית המשותף, ולא רק אל הנתבעת.

22. לפני סיום- ער אני לכך כי ככלל, יש לקבל את עמדת בעל הדין שכנגד, עובר לחתימת הפסיקתה [ראו למשל רע"א 5453/23 עו"ד ברוך חכים, משרד עורכי דין נ' דוד לוי, בפסקה 8 (נבו 18.01.2024)], אלא שכאמור, במסגרת הסכמות הצדדים, ויתרו על כך הצדדים באופן מפורש, והוסכם בין הצדדים כי: ...תוסמך עורכת דין נעמה אריאל לחתום על מלוא המסמכים של הסכם התמ"א כאשר מוסכם על הצדדים שתוגש פסיקתא לחתימה לעניין זה," ובכך למעשה הסכימה הנתבעת באופן מפורש שתיחתם פסיקתה, ללא צורך בתגובה.

     

    לסיכום:

     

23. בקשת הנתבעת לשינוי הפסיקתה, נדחית. הפסיקתה שנחתמה משקפת את לוז פסק הדין ואת הסכמות הצדדים המפורשות, קרי על הנתבעת לחתום על כלל המסמכים שיש בהם כדי לקדם את הפרוייקט, ולא רק על הסכם התמ"א ונספחיו הידועים היום, וככל שלא תעשה זאת, תוסמך ב"כ בעלי הדירות לחתום על מסמכים אלו בשמה.

24. בשים לב לתקנה 53 לתקנות, הנתבעת תשלם לתובעים את הוצאות הבקשה בסך כולל של 1,200 ₪, שישולמו על ידי הנתבעת לתובעים (באמצעות ב"כ) בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כדין מהיום ועד למועד מלוא התשלום בפועל.

     

    המזכירות תמציא העתק ההחלטה לבאי כוח הצדדים / לצדדים.

    ניתנה היום, ‏ב' אייר תשפ"ד, ‏10 מאי 2024, בהעדר הצדדים.