סופיר נ' בית אגמי שיווק רהיטים בע"מ

פסק דין

לפי גרסת התובעת היא הזמינה אצל הנתבעת ריהוט בסכום של 24,000 ₪, הייתה צריכה לשלם עוד 1,000 ₪ על הובלה, בסופו של דבר שילמה 26,000 ₪.

כאשר קיבלה את הריהוט הבחינה שיש עליו שריטות. המזרון לא היה המזרון שהזמינה, והיה חסר ארגז מתחת למיטה. לכן היא מבקשת לבטל את העסקה ולקבל בחזרה את כספה.

לפי גרסת הנתבעת, התובעת קיבלה את כל מה שהזמינה. חצי שנה אחרי שקיבלה את הריהוט היא החלה להתלונן שיש פגמים בריהוט. הנתבעת ניסתה לבוא לבדוק את הפגמים והתובעת לא איפשרה להם לעשות זאת. לאחר זמן מה, איפשרה התובעת לנציגי הנתבעת לבדוק את הריהוט, הם בדקו את הריהוט ולא היה בריהוט כל פגם ובדיוק מה שהיה בהזמנה- סופק. לגבי הארגז, מצויין במפורש שהוא נמחק מהקבלה לבקשת התובעת.

לגבי המזרון היא קיבלה בדיוק את אותו מזרון שהזמינה, כפי שהדבר הוא לגבי יתר כל הציוד.

בעניין שבפניי קיימות 2 גרסאות הסותרות זו את זו ואשר אינן מתיישבות זו עם זו.

יש לציין כי התובעת לא הציגה בפני כל תמונות לגבי פגמים ולא הציגה כל חוו"ד של מומחה כלשהו לגבי הפגמים.

בדקתי ושקלתי היטב את הרושם שעשה עלי כל אחד מהעדים שהעידו בפניי ואת מידת המהימנות שיכול ומוכן אני לייחס לדבריהם, ובסופו של דבר הגעתי למסקנה כי אין אני יכול להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעת ולהפך.

על פי הכלל המוציא מחברו עליו הראייה, היה על התובעת להוכיח שמאזן ההסתברות נוטה כדי 51% ויותר לטובת גרסתה.

מאחר שאין אני יוכל להעדיף את גרסת התובעת על גרסת הנתבעת ולהפך, הרי שהתובעת לא הוכיחה בפניי שמאזן ההסתברות נוטה כדי 51% ויותר לטובת גרסתה.

לכן אני קובע כי התובעת לא הרימה את נטל הראייה המוטל על שכמה ולא הוכיח את תביעתה כמידת ההוכחה הדרושה.

לכן לסיכומו של דבר, אני מחליט לדחות את תביעתה של התובעת.

זכות ערעור תוך 15 יום בבית משפט מחוזי בבאר שבע.

ניתנה והודעה היום ט"ז אדר א תשע"א, 20/02/2011 במעמד הנוכחים.

עמירם דננברג, שופט בדימוס

קלדנית: מירי ק