סופרבוס ושות' ,שותפות מוגבלת נ' משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ואח'

החלטה

לא מצאתי מקום למתן צו ביניים כמבוקש על ידי העותרת. עתירה קודמת שהגישה העותרת נגד זכיית משיבה 2 במכרז הנדון, נדחתה על ידי בית משפט זה בפסק דין מיום 6.1.13 (עת"מ 46663-09-12). ערעור שהוגש על ידי העותרת לבית המשפט העליון על דחיית עתירתה הקודמת, נדחה אף הוא ביום 26.5.13 (עע"מ 336/13). בעקבות זאת נחתם זה מכבר הסכם ההתקשרות בין המדינה לבין משיבה 2, והחלה להתבצע העברת הפעילות מהעותרת (שהפעילה עד כה את קווי השירות) אל משיבה 2. לדברי העותרת, העתירה הנוכחית (שהוגשה היום) מבוססת על מידע חדש שהתגלה לה רק לאחרונה בעקבות תובענה משמעתית שנציבות שירות המדינה הגישה נגד עובד בכיר במשרד התחבורה, שנטל חלק בדיוני ועדת המכרזים וועדת המשנה שלה, "בשל חשד להטיית הליכי מכרזים במשרד התחבורה" (סעיף 1 לעתירה). דא עקא, התובענה המשמעתית (נספח 11 לעתירה) עוסקת במכרז אחד ולא במספר מכרזים, והמכרז הנדון בה עוסק בהתקשרות בין משרד התחבורה לבין חברה פלונית שלגביה נמצא הנאשם בניגוד עניינים בשל קשרי חברות קרובים בינו לבין סמנכ"ל החברה. בהעדר טענה לקיומה של זיקה כלשהי בין החברה הנזכרת בתובענה המשמעתית לבין משיבה 2, ובהעדר הצבעה על עניין שיכול היה לגרום לעובד הנ"ל לרצות בזכייתה של משיבה 2 במכרז, אין לראות בהליך המשמעתי בעניינה של החברה האחרת נימוק מספיק לעיכוב מימוש הזכייה של משיבה 2, במיוחד כאשר ההיערכות למימוש הזכייה כרוכה מטבע הדברים בפעולות מורכבות ומשמעותיות מצד הזוכה של רכישת אוטובוסים, גיוס נהגים, הכשרת חניונים וכיוצא באלה. כל אותן פעולות מהוות משקל נגדי לפיטורי העובדים אותם נדרשת לבצע העותרת, כך שמאזן הנוחות רחוק מלהיות נוטה דווקא לטובת העותרת.

דברים דומים יש לומר על טענת העותרת (סעיף 39 לעתירה) לפיה נציבות שירות המדינה ומבקר המדינה בודקים בימים אלה גם את התנהלות העובד הבכיר הנ"ל בנוגע להקלות שהעניק למשיבה 2 ולוויתור על עמידתה בהתחייבויותיה שבהצעה למכרז. לא הוצג כל מסמך התומך בטענה זו, למרות שמתצהירו של יו"ר העותרת התומך בעתירה עולה כי הטענה אינה מבוססת על ידיעתו האישית אלא על "עיון במסמכי המכרז, מידע שהתקבל ממשרד התחבורה, מסמכים שפורסמו באופן פומבי" (מקורות אלה הם גם התומכים בטענה המופיעה בסעיפים 6, 14-12, 24, 40, 61, 64, 68 לעתירה בדבר לחץ כבד שאותו עובד הפעיל על החברה שהעניקה לוועדת המכרזים ייעוץ חיצוני בנוגע לניקוד ההצעות; למרות זאת גם טענה זו אינה נתמכת במסמך כלשהו). בכל מקרה, עצם קיומו של הליך בדיקה, בלא שמוצג ממצא התומך בחשד, אינו מספיק להוצאת צו ביניים המונע את מימושו של הסכם התקשרות עתיר משאבים והיערכויות, לאחר שההחלטה בדבר זהות הזוכה במכרז צלחה כבר בהצלחה את הביקורת השיפוטית הן של בית משפט זה והן של בית המשפט העליון. זאת ועוד, טענת העותרת בדבר הקלות שהעובד הנזכר העניק למשיבה 2 לאחר הזכייה, באמצעות הענקת פטור ממילוי התחייבויות שקיבלה על עצמה בהצעה, אינה יכולה להיות מכוונת נגד ועדת המכרזים שקיבלה לאחרונה החלטה "לחזור ולהורות לחברת קווים תחבורה ציבורית בע"מ לעמוד בהתחייבויותיה על פי המכרז שבנדון והצעתה בו" (מכתב משרד התחבורה מיום 16.9.13, נספח 13 לעתירה). אפילו אם נאמר שעומדת לעותרת הזכות לעקוב אחרי יישום ההחלטה הגם שההתקשרות בין המדינה לבין משיבה 2 כבר יצאה לדרך (גישה שאין הכול מסכימים לה; ראו למשל דברי השופט י' עדיאל בת"א (י-ם) 861/94 מ.ע סיורי הסעות נ' עיריית ירושלים, פסקה 12, ובעת"מ (י-ם) 834/02 פז חברת נפט בע"מ נ' קרן קיימת לישראל, פ"מ, מינהליים (תשס"ב) 956, 960-958), עדיין קיים מרחק רב בין הזכות לדרוש שלא יוענקו הקלות לזוכה במכרז לבין הסתמכות על הקלות שכאלה כבסיס לדרישה לביטול הזכייה והסכם ההתקשרות שנכרת בעקבותיה. לא כל שכן מקום בו ועדת המכרזים מבהירה כי אין בכוונתה לאפשר הקלות כאלה, כפי שהדבר הוא במקרה הנוכחי. ממילא, גם אם בידי העותרת לדרוש הבהרות מוועדת המכרזים לגבי יישום החלטתה (ראו השאלות המוצגות בסעיף 45 לעתירה), אין בקיומן של נקודות הטעונות הבהרה כדי לעכב את יישום הזכייה.

אין באמור כדי לשלול את האפשרות שתוך כדי הבדיקות והחקירות יתבררו נתונים נוספים התומכים בחששות שמעלה העותרת. אולם התמונה המתקבלת למקרא העתירה ונספחיה היא שממצאים שכאלה לא התגלו עד עתה. משכך, ובשים לב למהות ההתקשרות, להשלכות הציבוריות ולהיקף הנזקים הצפויים מעיכוב יישום ההסכם שכבר נכרת עם משיבה 2, אין במצב הדברים הנוכחי הצדקה למתן צו ביניים המעכב את יישום ההסכם.

המשיבים יגישו כתבי תשובה לעתירה עד ליום 3.11.13. דיון בעתירה יתקיים ביום 12.11.13 שעה 9:30.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ העותרת, שידאג להמציא אותה למשיבים, בצירוף העתק העתירה והבקשה לצו ביניים, עד ליום 2.10.13.

ניתנה היום, כ"ו תשרי תשע"ד, 30 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.