סטולרו נ' תחנת דלק פז הסיירים ואח'

החלטה

אני מורה על תיקון כתב התביעה כך שהנתבעת 1 תהיה חברת "באנזינקוט בע"מ"

ניתנה והודעה היום י"ד טבת תשע"א, 21/12/2010 במעמד הנוכחים.

חגי טרסי, שופט

פסק דין

לפני תביעה בגין נזק שנגרם לרכב כתוצאה מהתחממות המנוע בשל נסיעה ללא מים.

לטענת התובעת ביום 16/06/10 בשעות אחר הצהרים נסעה מביתה שבנתניה ביחד עם ביתה בת ה 15 לאזור לטרון לקניות. בדרכה, לאחר שעמדה כשעתים בפקקים, עצרה בתחנת דלק פז הסיירים על מנת לבדוק שמן ומים. לדבריה, בעקבות אותה בדיקה, הסביר לה המתדלק כי יש צורך בהוספת כמות נכבדת של מים וכן חצי קילו שמן. בתחילה ביקש למכור לה גלון של מים, אך לאחר שהתברר כי המחיר גבוה ציין כי ניתן להסתפק גם בליטר מים וכך היה. לאחר הטיפול יצאה התובעת מתחנת הדלק ובהגיעה סמוך ללטרון נכבה הרכב. אדם שנחלץ לעזרתה הקשור לאותה חנות אליה היתה בדרכה, הסביר לה כי מכסה הרדיאטור אינו נמצא במקומו וסייע לה על ידי התקנת מכסה זמני מפלסטיק וברגים. כמו כן, הבהיר לה אותו אדם, אשר לא זומן להעיד, כי המשך הנסיעה יוביל להרס המנוע והנחה אותה לעצור מידי מספר דקות ולמלא מים. כך עשתה בדרכה חזרה ובהיותה על כביש 6 בסמוך לאזור כפר סבא נכבה הרכב ושם המתינה לגרר מטעם ממסי. עוד ציינה התובעת, כי בדרכה שוחחה מספר פעמים עם ממסי. נציגי החברה הבהירו לה כי נסיעה ללא מכסה רדיאטור תקין עלולה לגרום נזק למנוע. עם זאת, לא היה בידי החברה מכסה מתאים ולהנחייה להמתין לגרר לא צייתה התובעת בשל השעה המאוחרת וחששה לעמוד במקום חשוך בצד הדרך ולהמתין לגרר.

מנגד התייצב הנתבע 2 מנהל תחנת הדלק ועיקר טענתו היתה כי הנזק נגרם רובו ככולו בשל התנהלותה של התובעת עצמה, אשר המשיכה בנסיעה פרק זמן ממושך על אף שהיתה מודעת להתחממות המנוע, לאובדן המים ולכך שהמנוע עלול להיות מושבת לחלוטין אם תמשיך בנסיעה.

הנתבע 2 העלה בעדותו כמו גם בכתב ההגנה שלל טענות עובדתיות נוספות הנוגעות למצב הרכב בעת שהגיע לתחנה, לטיב מכסה הרדיאטור שהיה מותקן ברכב, לאימרות שונות שהפנה המתדלק כלפי התובעת ולכך שהזהיר אותה כי מכסה הרדיאטור אינו תקין ועל כן לא נסגר באופן הרמטי. שלל טענות אלה לא הוכחו במהלך הדיון עצמו, שכן העובד הרלוונטי לא הובא למתן עדות ואילו הנתבע 2 עצמו לא נטל כל חלק באירוע ולא היה בעל ידיעה אישית על שהתרחש. הנתבע 2 הדגיש כי העובד נכווה כשפתח את מכסה הרדיאטור בתחנת הדלק, אך בהעדר כל מידע לגבי סיבת אותו אירוע ובהעדר ראייה מקצועית לכך שהדבר מעיד בהכרח על תקלה קודמת במנוע, אינני סבור כי די בכך כדי להוכיח ולו לכאורה כי המנוע לא היה תקין עוד קודם כניסתה של התובעת לתחנה.

לצד זאת, לטענת הנתבע 2 בדבר רשלנות תורמת ממשית ביותר של התובעת יש על מה להסתמך. התובעת היתה מודעת היטב לאפשרות כי המשך הנסיעה ללא מכסה תקין עלולה לגרום להשבתת המנוע ואף על פי כן בחרה להמשיך ולנסוע ברכב. את זאת עשתה גם לאחר שנשמעו איתותי הסכנה, בדמות העצירה וכיבוי המנוע ברמזור בסמוך לצומת לטרון, בדבריו הברורים של האדם שהתגייס לסייע לה והבהיר לה את פשר הסיכון ובהנחיות הטלפוניות הברורות שקיבלה מנציג ממסי.

בנסיבות אלה, אני סבור, על יסוד עדותה של התובעת, כי הוכח די הצורך כי נפלה תקלה בהתנהגותו של המתדלק, בכך שלא סגר את פתח הרדיאטור או סגר אותו באופן לא תקין מבלי להתריע בפני התובעת על קיומו של סיכון כלשהו, ובכך קמה אחריות לנתבעת 1, מעסיקתו של המתדלק האחראית לפעולות רשלניות שהוא מבצע כלפי לקוחות. מנגד, הרשלנות התורמת גבוהה במיוחד במקרה זה ואני אומד אותה בהיקף של 80 אחוז.

בהתאם למסמכים שצורפו לכתב התביעה עלות תיקון הרכב היתה 4500 ₪ . לא הוגשה לי חשבונית מטעם השמאי אך בהתחשב בקיומה של חוות דעת אני אומד את שכ"ט השמאי ב 500 ₪ נוספים.

בהתאם לכך ולחלוקת האחריות שקבעתי, אני מחייב את הנתבעת 1 ואותה בלבד, לשלם לתובעת סכום של 1000 ₪ .

התביעה נגד הנתבע 2 נדחית שכן אין לנתבע 2 אחריות אישית ישירה.

בנסיבות העניין, אינני מוצא לנכון להורות למי מהצדדים לשלם את הוצאות הצד השני.

ניתנה והודעה היום י"ד טבת תשע"א, 21/12/2010 במעמד הנוכחים.

חגי טרסי, שופט

הוקלד על ידי: מזל קורן