פסק דין
1. התובע הזמין מהנתבעת, עבורו ועבור רעייתו, חופשה בבית המלון סיאסטה באילת (להלן: "המלון") במהלך חג הפסח, מיום 17.4.2011 ועד ליום 25.4.2011.
2. לטענת התובע, במהלך החופשה הנ"ל, מדי לילה, צעירים רבים התגודדו בלובי המלון ובבריכת השחייה והקימו רעש רב, אשר מנע מהם לישון.
3. לבקשת התובע ורעייתו, הם הועברו מן הקומה השלישית במלון לקומה החמישית, ברם הבעיה לא נפתרה והם המשיכו לסבול מרעש רב. לטענתם, הם פנו לקב"ט המלון על מנת שיטפל ברעש הרב, אולם האחרון אמר להם כי אין בכוחו להשתלט על הרעש שהקימו הצעירים והציע לתובע כי יזמין את המשטרה.
4. התובע מוסיף, כי מאחר והוא ורעייתו שומרי כשרות, נבצר מהם לחזור אל ביתם במהלך החג, מאחר ולא הכשירו קודם לכן את ביתם והם נאלצו להישאר במלון, כאשר החופשה הפכה כלשונו, ל"סיוט אחד גדול".
5. הנתבעת טענה, כי המדובר במקרה חד פעמי שאירע בערב החג, בו התלוננו התובע ובת זוגו על רעש בפני קב"ט המלון וכי מיקום חדרם שונה, כך שהועברו אל הקומה החמישית במלון, בה לטענת הנתבעת לא שומעים דבר מהמתרחש בקומת הכניסה של המלון. עוד ציינה הנתבעת, כי התובע ורעייתו השלימו את חופשתם בת ה-9 ימים בבית המלון ולא עזבו קודם לכן.
6. נציג הנתבעת העיד כי לאור תלונתם של התובע ובת זוגו בגין הרעש הרב, הנתבעת עשתה ככל שביכולתה על מנת להיענות לפנייתם של בני הזוג, הכל בהתחשב בעובדה שהמלון הינו מלון המיועד למשפחות והוא מתאים למגוון רחב של גילאים.
בני הזוג הועברו לקומה הגבוהה ביותר במלון על מנת שלא יסבלו מהרעש ולאחר חלופת מכתבים עם התובע, הנתבעת אף הציעה לתובע הצעת פיצוי, לפיה יוענק לתובע שובר הזמנה זוגי ל- 3 ימי אירוח באמצע שבוע או 2 ימי אירוח בסוף שבוע במלון (להלן: "הצעת הפיצוי").
7. לטענת נציג הנתבעת, התובע נתן הסכמתו הטלפונית להצעת הפיצוי, ובהתאם נשלח לתובע הסכם פשרה הכולל את הצעת הפיצוי, ברם התובע לא חתם על הסכם זה (עמ' 1, ש' 21-23) ותחת זאת הגיש את התביעה דנן (יצוין, כי ההסכם הכולל את הצעת הפיצוי הוגש לבית המשפט במהלך הדיון).
התובע אישר כי הנתבעת הציעה לו את הצעת הפיצוי הנ"ל, ברם הוא דרש מנציג הנתבעת 5 ימי אירוח ולא 3, כפי שהוצע לו (עמ' 1, ש' 15-16).
8. אכן, בית מלון מחויב כלפי אורחיו, כי לא ייגרם להם נזק, ובכלל זה רעש מוגזם וממושך המתרחש בשטח בית המלון, ברם, לא ניתן לחייב את בית המלון באופן אבסולוטי כלפי אורחיו והוא נדרש לנקוט באמצעים סבירים.
9. במקרה הנדון, עם פניית התובע בגין הרעש הרב, הנתבעת העבירה את התובע ורעייתו לקומה הגבוהה ביותר במלון, על מנת למנוע או, למצער, להפחית את המטרד בגין הרעש שנגרם על ידי האורחים הצעירים במלון.
בנוסף, הנתבעת הציעה לתובע הצעת פיצוי סבירה והוגנת, אשר שוויה הוא שליש מעלות החופשה שהזמין התובע במלון, ובכך יש כדי לפצות את התובע על עוגמת הנפש שנגרמה לו במהלך חופשתו במלון.
יצוין, כי התובע מצידו לא הקטין את נזקו ונשאר במלון במשך 9 ימים, תחת לנסות ולמצוא אלטרנטיבה אחרת במהלך החופשה, ונציג המלון העיד, כי המלון היה מוכן להשיב לתובע את יתרת כספו, ככל שהיה משיג מלון אחר.
10. לאור האמור, הנני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובע בהתאם להצעת הפיצוי הנ"ל, בניכוי של לילה אחד (בשתי החלופות שהוצעו), וזאת לאור העובדה שהתובע גרר את הנתבעת לדיון ואילצה לשלוח נציג מטעמה מאילת לחיפה, שעה שהנתבעת פעלה באופן סביר והוגן כלפי התובע, עוד בטרם הוגשה תביעתו.
בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.
זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.
מזכירות בית המשפט נא לשלוח העתק פסק דין זה לצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.
ניתן היום, ח' טבת תשע"ב, 03 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.