סלווה נ' כ.י.ד. ערוץ הקניות ואח'

פסק דין

בתביעה שלפניי מבקשת התובעת לבטל עסקת רכישת סלון הכולל שתי ספות שביצעה מאת הנתבעת 1 ושסופקה לה על ידי הנתבעת 2.

לטענתה, לאחר קבלת הסלון היא חשה אי נוחות ניכרת בעת ישיבה על הספות, וכי גם אורחים שהגיעו לדירתה השמיעו באוזניה טענות כאלה. התובעת פנתה לנתבעת 1, וזו הפנתה אותה לנתבעת 2.

חודש לאחר התלונה הגיע לביתה נציג מטעם הנתבעת 2 וקבע, כי הסלון תקין. לדברי התובעת, הוא עשה זאת לאחר בדיקה קצרה. התובעת פנתה אל הנתבעת 2 שוב, וזו שלחה פעם נוספת, שבועיים לאחר מכן, את אותו נציג. הפעם הוא אמר לה, כי היא יכולה להוסיף מילוי לספה, אם היא מעוניינת בכך, אולם הדבר כרוך בתוספת תשלום. התובעת סירבה לכך. היא פנתה למומחה לרהיטים שקבע, בין היתר, כי חסר מילוי בכריות הישיבה של הספות.

לאור כל האמור לעיל, מבקשת התובעת לבטל את העסקה, להשיב לה את כספה ולחייב את הנתבעות בתשלום פיצוי נוסף בגין עגמת הנפש, הטרדה וההוצאות הנוספות שנגרמו לה. סכום התביעה הועמד על סך של 9,482 ₪.

הנתבעת 1 טענה, כי יש להפנות את טענות התובעת אל הנתבעת 2, בהיותה הספק, וכי בהתאם להסכמים ביניהם - זו חבה במתן אחריות לתובעת בגין המוצר. יחד עם כתב ההגנה, הגישה הנתבעת 1 הודעת צד ג' נגד הנתבעת 2.

הנתבעת 2 טענה, כי אמנם, היא שלחה פעמיים נציג מטעמה של התובעת לבדיקת תלונותיה, אולם במהלך הבדיקה התברר, כי המוצר תקין. בפעם השנייה הנציג אף אמר לתובעת, כי אם היא עומדת על דעתה למילוי נוסף של הסלון – הדבר יהיה כרוך בתשלום. לטענת הנתבעת 2, אין כל פגם במוצר, והיא עשתה כל מאמץ לסיים את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט, אולם כל ניסיונותיה אלה נדחו על ידי התובעת.

לאור זאת, טוענת הנתבעת 2, כי דין התביעה להידחות.

בדיון הראשון שהתקיים בתיק הסכימו הצדדים, כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט שיבדוק את הפריטים נושא כתב התביעה וכי חוות דעתו תהיה מכרעת בתיק. המומחה, מר אורי ברילינג, ביקר בבית התובעת וביצע בדיקה של הספות בנוכחות התובעת בנה ונציגי הנתבעות. בממצאיו, קבע המומחה, בין היתר, כי המושב נמוך מדי, מה שמקשה על היושב לקום מהספה; הספוג בכריות המושב דל ביותר, ולכן – העור אינו מתוח; בתחתית הספה הותקנו שלושה קפיצים במקום חמישה קפיצים, כמקובל; הרצועות האלסטיות, שאמורות לשמש תמיכה בספה, ממוקמות בחלק הקדמי של הספה, ולכן – לא עושות את תפקידן. המומחה קבע, כי מקובל להרכיב רצועות אלה שתי וערב.

במסקנותיו, קבע המומחה, כי יש להוסיף לכל מושב בספות שני קפיצים ושלוש רצועות אורך ורוחב - שתי וערב. כמו כן יש להחליף את הכריות במושב לכריות בעלות נפח גדול יותר.

בדיון הנוסף שהתקיים בתיק הסכימו הצדדים, כי לאור חוות הדעת, הם ינסו לפתור את המחלוקת ביניהם כך שהתובעת תקבל לרשותה סלון אחר, חדש, במקום המוצר הפגום. הם לא הצליחו בכך. לאור טענת הנתבעת 2 כפי שהועלתה במסגרת הודעה שהגישה לאחר מכן לתיק בית המשפט על פיה, יש להבחין בין שווי הסלון נושא כתב התביעה לבין שווי כורסת הטלוויזיה, אשר נרכשה במסגרת אותה עסקה, העברתי את הודעתה לתגובת התובעת. זו הגישה את תגובתה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובדו"ח המומחה ושמעתי את טיעוני הצדדים בדיונים שהתקיימו לפניי וכן לאחר שעיינתי בהודעת הנתבעת 2 ובתגובת התובעת החלטתי לקבל את התביעה ולהורות על ביטול העסקה בכל הקשור לרכישת שתי הספות שאותן רכשה התובעת מאת הנתבעות בלבד. במסגרת העסקה רכשה התובעת כורסת טלוויזיה בודדת, שלא הועלו כל טענות לגביה – לא בכתב התביעה ולא בחוות דעת המומחה מטעם התביעה. גם חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט אינה מתייחסת לכורסה. כורסת טלוויזיה במהותה הנה פריט ריהוט, אשר ניתן לרכישה בנפרד מהסלון ולכן אני סבור כי מאחר שלא היה בה כל פגם, אין מקום לבטל את רכישתה.

בהתאם לחשבוניות שצירפה הנתבעת 2, עלות כורסה זו הינה 1,792 ₪. התובעת טוענת כי אין לקבל את הסכום שאותו ייחסה הנתבעת 2 לכורסה, אולם אין היא נוקבת את הסכום שאותו יש לשיטתה לייחס לכורסה. מאחר שהסכום לגביו טוענת הנתבעת 2 נמוך משליש מסכום העסקה הכולל, אני מקבל את טענת הנתבעת 2 כי זו שוויה וכי כך היא נמכרה ללקוחות אחרים שלה ולכן יש לנכות סכום זה מסכום העסקה הכולל.

אציין, כי לא מצאתי לנכון לקבוע שהנתבעת 2 תתקן את הספות. מחוות דעת המומחה עולה, כי הספות סופקו לתובעת כשהן פגומות. בנוסף, התובעת נתנה אפשרות לנתבעת 2 לתקן את הטעון תיקון לפני הגשת התביעה, בשתי הזדמנויות שונות, אולם זו לא עשתה כן.

אשר על כן, תשיב הנתבעת 2 לתובעת את עלות העסקה בניכוי עלות הכורסה, קרי: סך של 4,690 ₪. הסכום ישולם בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד התשלום בפועל. בנוסף, הנתבעת 2 תשלם לתובעת את חלקה בשכר טרחת המומחה, בסך של 1,500 ₪. וכן הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪. סכום זה כולל גם את שכר טרחת המומחה מטעם התובעת.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

הנתבעת 2 זכאית לקבל לרשותה את הספות נושא כתב התביעה, כאשר עלויות ההובלה יחולו עליה.

מאחר שהתובעת קיבלה לרשותה מוצר שהיה פגום, אחראית הנתבעת 1 גם היא לתשלום הסכום הפסוק האמור. עם זאת, לאור הודעת צד ג' שהגישה ולאור ההסכם הקיים בין הנתבעות, הנתבעת 2 תשיב לנתבעת 1 כל סכום שזו תשלם לתובעת בעקבות פסק דין זה, ככל שתשלם.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.